סיבה למסיבת דגים ובשרים ב'סומסה' • ביקורת

אתם חייבים להאמין לי שזה לא באווירת ימי הפורים, אפילו שמדובר הפעם בשנה מעוברת שמכפילה את השמחה והאת הסיבות לה. הפעם, באמת הייתה סיבה לחגיגה - ימי ההולדת שלי ושל רעייתי החלים באותו השבוע (אבל לא באותה השנה. וכן, שנינו נולדנו בשנה מעוברת בחלק הראשון).

דא עקא, בשיאו של שבוע עבודה מתיש וסיזיפי, גנזתי מיידית את אופציית הגיחה לעיר הקודש ירושלים המשופעת במסעדות ראויות וטובות, וכך מצאתי את עצמי חוכך בדעתי, לאיזו מסעדה כדאי לי לנתב באזור המרכז. אז נכון שמאגר המסעדות שיש באמתחתי יכול להספיק לסדרה מתמשכת של אירועים, אבל רציתי משהו חדש, משהו שעוד לא עבר את מפתן לסתותיי, למרות שלכאורה עדיף היה ללכת היישר אל חיק המוכר והאהוב.

בעודי מעלה באוב את רשימת המסעדות שלשמחתי התארכה בשנים האחרונות, נזכרתי בדבריו של חברי מוטי, שסיפר לי באחד מהמפגשים האחרונים שלנו: "מסעדת 'סומסה' בבורסה עברה לכשרות מהדרין-חלק". סתם ולא פירש.

לאחר שנאלצתי להפעיל עליו אי אלו כשפים ולחצים פיזיים לא מתונים, ניאות מוטי להרחיב בכישרון רב יש לומר, בתיאור המנות שהוא דגם במקום לשם ולתפארת. ושלא תטעו, מוטי הוא מהאנשים תכליתיים והאנושיים ביותר שאני מכיר, והסיכוי שהוא יסובב אותי בכחש ועוד בענייני איצטמוכא והנלווה אליה, אפסי ולא קיים למעשה. בו ברגע החלטתי להיענות לאתגר הקולינארי החדש הזה.

אתם בטח זוכרים את המקום בגלגוליו הקודמים. לפני 'סומסה' היו שם 'ארטמיט' שגם שרדה (ובצדק) זמן לא מבוטל במקום, ולפניה 'קורוסין' שהביאה עימה את הבשורה האסייתית לקהל החרדי בארצנו הקדושה. לצערי, בעידן העכשווי מדובר במלחמת הישרדות, וכבר עכשיו אקדים ואומר, שאני מאחל ומתפלל לשלומה של מלכות 'סומסה' בכל ליבי שתחזיק מעמד ותאריך ימים על ממלכתה. כפשוטו.

מסתבר, שהסיבה למעבר מכשרות רגילה למהדרין, לוגית ופשוטה. המסעדה שוכנת במתחם 'דימול' הוותיק והידוע, שכנראה מנווט לשם בעלי שמחות חרדיים, המבקשים לחגוג במקום 'שבע ברכות' ואירועים קטנים כאלה ואחרים. או כמו שאומרים בשפת העם: הכל עניין של היצע וביקוש.

מנות פתיחה בכמות לא מבוטלת

בתקווה שצברתם ריר ותיאבון, ניגש לחלק העיקרי והאמיתי לשמו התכנסו כאן היום. ראשית אציין ששמחנו לגלות שבתפריט הערב של סומסה יש היצע מבוקר ויפה למנות בשריות, לצד מנות דגים מכובדות.

התחלנו במנה במקבץ מנות ראשונות, שהמפתיעה שבהן היתה דווקא מנת: 'סלט ירוק ברוטב פקאן סיני והדרים'. הטוויסט המושלם שנוצר בים פירות ההדר לעליי הבייבי ורוטב הויניגרט העדין שבלל אותם יחד, היה לא פחות ממרענן וכייפי.

כאחד שלא נרתע מאיברים פנימיים, בניגוד לרעייתי, הרגשתי צורך עז לנסות את פטה כבד עוף, או בלע"ז: 'כבד קצוץ', שנח על פרוסות ברוסקטה חרוכות קלות, לצד ריבת בצל מתקתקה.

כמנות פתיחה לשולחן ולתיאבון כמובן, הונחו בפנינו לחם באפיה מקומית שהיה חם וטרי, לצד מבחר מטבלים נהדרים של עגבניות מיובשות, ממרח זיתים, שיני שום בשמן וחומץ וטחינה. למען העדפתה האישית של רעייתי, הימרנו גם על חצאי החציל שכוסו בקוביות עגבנייה בתיבול רענן, ומפה כבר היינו צריכים לחגור כי התחלנו להמריא.

אני יודע, שגם בחלוקה לשניים, מדובר לכאורה בכמות לא מבוטלת של פרודוקטים ומנות. אולם, מכיוון שבאותו היום, גם עבדתי בטירוף ובחירוף ואיבדתי אנרגיות לרוב, וגם כנראה, בגלל עובדת יום ההולדת שנחה לה בתת מודע, הקיבה הצטמקה לה כבמוצאי צום, ורצף המנות לא רק שלא הרתיע, אלא אפילו התקבל בברכה.

וזו גם הסיבה שהמשכנו בטרם הגענו למנה העיקרית, לקרפצ'ו בקר שהיה טוב ומדויק, ולא שומני וכבד מרוב חומץ בלסמי. ולמנת הדגל לדעתי של המנות הראשונות: 'קראנץ' רול'. שזה, טורטיה במילוי פרגיות ודוקסל, פטריות שמפניון בציפוי פירורי לחם יפנים לצד סלט רענן. ומי שלא טעם מהמנה הטובה והמשמחת הזאת, באמת לא יבין על מה מדובר.

רעייתי העירה, שאם ממש מתעקשים על שתי פתיחה/ראשונות, כדאי להמליץ על סלט פירות ההדרים והקראנץ' רול דלעיל. אז הנה אני ממליץ. ללא תתחרטו, באחריות.

טראנס קולינארי בבירה צוננת

למנה העיקרית התפצלנו (איך לא). לא לפני שהפגתי את הטראנס הקולינארי בבירה צוננת STELA שהתיישבה בטבעיות בארוחה המתמשכת הזאת. ובכן, לעיקרית אני הלכתי על הקלאסיקה: אנטריקוט מיושן צלוי בגריל בתוספת של חלת בצל פריכה לצד טוגני תפוחי אדמה ברמת עשייה בינונית ומטה. ואשתי שביקשה פילה מוסר , התפשרה בשל מחסור רגעי על דג דניס שלם בתנור, לא לפני שהוא נצרב קודם קלות על המחבת.

אומרים שבצורת עשייה כזאת, הדג חוטף זפטות של חום שמרככות גם סלע בזלת. והדג אכן היה רך ונימוח, ועשיר בריחות שורש וירקות. האנטריקוט שלי היה פשוט נהדר, שכן למרות כל התחמושת שקדמה לו, כיליתי אותו עד תום.

קינוחים אני לא צריך ולא יכול, כך שבתום מלאכת הלעיסה מפרכת, התפנקתי בכוסית אספרסו דחוסה וריחנית. רעייתי שדווקא מתחברת לעולם הקינוחים, המליצה על הסופלה שוקולד, שלא הורכב ממאפין קנוי בשקל וחצי שצופה בשוקולד מריר. אני יכול להעיד שבקיעת הסופלה והשוקולד שניגר ממנו בנדיבות אין קץ על הצלחת, העידו כאלף עדים על איכותו וטיבו.

שאלת השאלות: כמה זה עולה לנו? ובכן, בעבור ארוחה מלאה שכוללת את כל הנ"ל, תיפרדו מ418 שקלים. אני יודע, זה לא מעט, אבל אני יוצא מתוך הנחה שלא כולם מתפרעים כך במנות הפתיחה, ולו בכדי להשאיר מקום לעיקרית.

בסופו של דבר, אני באמת שמח על המעבר של 'סומסה' לכשרות מהדרין עם בשרים של הרב מחפוד, ובעיקר על הבשורה, שיש אוכל שמכוון גבוה ופוגע בול בכשרות מהודרת. הייתי רוצה לראות עוד יוזמות מהסוג הזה. או לכל הפחות מקומות שאתה יוצא מהן ואומר "חבל שלא בכל יום יש יום הולדת", מבלי ליפול במלכודת הקלישאות.

כתובת וכל השאר:

סומסה-מסעדה ספרדית ים תיכונית
כשר למהדרין בהשגחת הרבנות רמת-גן. בשרים בכשרות הרב מחפוד שליט"א.
רחוב ז'בוטינסקי 1, מרכז דימול, ר"ג.
טל': 03-7526222
שעות פתיחה:
א'-ה': 12:00-24:00
ו': סגור לאירועים
מוצ"ש: שעה לאחר צאת השבת-עד אחרון הלקוחות.

אפשרות לאירועים במקום בחדר VIP מהודר עד 150 איש.
בין השעות: 12:00-17:00 תפריט צהריים מוזל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!