מועדי הגר"ח: אוסף פסיקות מפתיע ואקטואלי

אוצר בלום של אלפי פסקי הלכה והנהגות חדשות על סדר המועדים מהגר"ח קנייבסקי ראה אור בימים אלו בספר החדש "מועדי הגר"ח", אותו חיבר הרה"ג רבי מתתיהו גבאי, אברך תלמיד חכם מירושלים. הספר זכה להסכמות נלהבות מגדולי ישראל ובראשם מהגר"ח עצמו.

בהקדמה לספר, מציין המחבר את דברי הגר"ח שהסביר פעם את הסיבה, שהוא מקדיש רבות מזמנו, כדי להשיב למאות משואליו, תשובות בכתב ובעל פה: "אני בעיקר משיב תשובות במכתבים לבני תורה ובכך מחזקם ויש בכך חסד. הם מקבלים מזה חשק ומרץ בלימודם". בהזדמנות אחרת אמר הגר"ח, שמכיוון שאיננו ראש ישיבה ולא מוסר שיעורים הרי "שזוהי הרבצת התורה שלי וצריך להרבות בזכויות".

המחבר מספר עוד, כי הגר"ח סיפר פעם, כי בכל יום מגיעים אליו כמאה ועשרים מכתבים, והדבר מקשה עליו בכתיבת ספריו. מקורבו של הגר"ח ששמע זאת מפיו, הציע בתגובה לגר"ח להפסיק לענות למכתבים, לצורך כתיבת הספרים שהם נכסי צאן ברזל. אך הגר"ח דחה זאת והשיב: "רחמנות, אנשים רוצים תשובה". במקרה אחר, התייחס הגר"ח לנושא האמור ונימק כי הוא לוקח מזמנו היקר וטורח לענות מידי יום מאות תשובות, "לשואל שרוצה לדעת באמת, אני עונה בדרך כלל".

מכיוון שהשנה היא ערב שנת השמיטה, מופיע בספר מספר פסקים מעניינים, אודות פירות שביעית. הגר"ח פוסק, שקודם שנת השביעית צריך ללמוד הלכות שמיטה, מדין שואלין ודורשין בהלכות החג, שנצטווינו לפני כל מועד. אלא שבשונה מיתר החגים, החיוב כאן איננו רק שלושים יום קודם החג, אלא שנה שלימה, קרי שבכל השנה השישית צריך כבר לעסוק בהלכות השנה השביעית.

בנוגע למשלוח מנות בפורים בפירות שביעית, מחמיר הגר"ח וסבור כי אין לעשות כן. ואילו כאשר נשאל, האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות, בפירות של היתר מכירה בשביעית למי שסומך על ההיתר, הגר"ח נחרץ וקובע, כי אין יוצאים ידי חובה. כך גם קובע הגר"ח, כי אם שלח משלוח מנות לחברו והמקבל אינו סומך על הכשרות של המוצרים, יתכן שאינו יוצא ידי חובה.

בספר מובאים שלל פסקים מעניינים הנוגעים לחג הפורים, שבפתחו אנו עומדים.

הגר"ח נדרש בספר, לשאלה המפורסמת מדוע השמיטו הפוסקים את הדין שנאמר בגמרא שמשנכנס אדר מרבין שמחה. בדבריו כותב הגר"ח כי "זו רק הנהגה טובה".

כך למשל הגר"ח פוסק, כי אי אפשר לצאת ידי חובת מתנות לאביונים כשנותנים אותם לבן הסמוך על שולחן אביו. כאשר הגר"ח נשאל, מדוע אביו הסטייפלער זצ"ל, נתן מתנות לאביונים לבחור כזה, השיב: "זוהי דוגמא טובה המלמדת שאין למדין הלכה מפי מעשה". כלומר, אין במנהג אישי זה, כדי ללמד שהוא התכוון לצאת בכך ידי חובת המצווה.

עוד פסק הגר"ח, כי אין יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים, בנתינה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות. היה זה במענה לשאלה: "האם מה שאמרו חכמינו, כל הפושט יד נותנין לו, נאמר גם למי שאינו שומר תורה ומצוות בזמנינו?" ועל כך השיב הגר"ח: "לא, אבל אין חייב לבדוק", כלומר אין לבדוק בציציות המקבל, האם הוא שומר מצוות. אבל אם יודעים במוצהר, שהלה איננו כזה, אין צורך לתת לו.

לגבי אכילת מצות בפסח שני, מביא הגר"ח את מנהג אביו הסטייפלער זצ"ל לאכול והגר"ח מוסיף כי "הוא נהג בכך מנהג חסידים". הליטאים, לא נהגו בכך וגן החזון איש חלק על דעת גיסו הסטייפלער בענין, בשל חשש 'בל תוסיף'.

בספר מופיעה התייחסותו של הגר"ח לנסיעה למירון, כאשר הוא נשאל: "אם יש ענין לנסוע למירון ביום ל"ג בעומר", והוא משיב בקצרה, ש"לא נהגו אצלנו". למרות שכאשר נשאל על חלאק'ה במירון, השיב הגר"ח לשואליו בנושא זה, "כרצונך", או "הכל לפי הענין". מאידך, כאשר הגר"ד פוברסקי זצ"ל, נשאל פעם לגבי נסיעה למירון בל"ג בעומר, השיב: "אצלי רשב"י נמצא בגמרא"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!