האם הדתיים פחות מתאימים להנהיג?
סקר: דתיים רואים את עצמם פחות מתאימים להנהגה • כך גם: רק 5.6% מהדתיים מגדירים עצמם 'מנהיג' לעומת 17% מהחילונים
- יונה שוב, בחדרי חרדים
- כ"ז אדר א' התשע"ד
- 2 תגובות
האם רמת הדת משפיעה על הדימוי העצמי? על פי סקר חדש, רק 5.6% מהציבור הדתי רואה עצמו כמנהיג לעומת 17% מהציבור החילוני.
האם אתה מנהיג? את השאלה הזאת ושאלות נוספות בדקו בישיבת "רגבים" בגולן, המדגישה את פיתוח ערכי המנהיגות בקרב בני הנוער, לקראת היום הפתוח שייערך ביום חמישי הקרוב בישיבה.
מהסקר, אותו ביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי אזרחי המדינה דווקא רואים את עצמם כמנהיגים: כ-60.5% מהעונים ראו את עצמם כ"מאד רואה עצמי כמנהיג" (14%), או כ"די רואה את עצמי כמנהיג" (46.5%).
מקרב החילונים כ-63.3% רואים את עצמם מתאימים למנהיגות, בעוד שבקרב הציבור הדתי רק 59.5% רואים עצמם מתאימים למנהיגות.
על השאלה האם אתה מנהיג, ענו בחיוב רק 5.6% מהציבור הדתי, לעומת 17% מהציבור החילוני.
נתון נוסף מגלה שגם הכסף משפיע על האמונה ביכולת להיות מנהיג: אנשים שמרוויחים יותר מן הממוצע, רואים את עצמם בנויים למנהיגות הרבה יותר מאשר מי שמרוויח פחות מהממוצע - 67% לעומת 56% בלבד.
גם בין גברים לנשים ישנם פערים משמעותיים בתשובות. גם בשנות האלפיים, לא רואות עצמן קרוב ל-50% מן הנשים (49% מן הנשאלות) כמכהנות באף תפקיד ציבורי, לעומת 27% מן הגברים בלבד.
על השאלה מהו התפקיד הציבורי שתרצה למלא, מתגלה כי האזרחים דווקא צנועים בשאיפה לאחריות: התפקיד הייצוגי של נשיא המדינה קיבל את מירב האחוזים (14.6%) 13.2% היו רוצים לכהן בתפקיד שר האוצר ואילו רק 11.8% היו רוצים להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, עם 3.2% בלבד.
מעניין כי דווקא הצעירים (בני 18-34) חושקים בתפקיד שר האוצר, יותר מכל תפקיד ציבורי אחר במדינה. 14.5% מן הצעירים היו מעוניינים לכהן ואילו 13% היו מעוניינים לכהן כראש הממשלה. תפקיד נשיא המדינה תופס, בקרב שכבת הגיל הצעירה, רק את המקום השלישי, עם 12.1%.
בישיבת רגבים מציינים כי "הנתונים הללו מעידים מצד אחד שהציבור הישראלי רוצה להיות מנהיג, אך מהצד השני שהאמונה ביכולת לעשות זאת בציבור הדתי היא נמוכה יותר מאשר בציבור הכללי".
האם אתה מנהיג? את השאלה הזאת ושאלות נוספות בדקו בישיבת "רגבים" בגולן, המדגישה את פיתוח ערכי המנהיגות בקרב בני הנוער, לקראת היום הפתוח שייערך ביום חמישי הקרוב בישיבה.
מהסקר, אותו ביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי אזרחי המדינה דווקא רואים את עצמם כמנהיגים: כ-60.5% מהעונים ראו את עצמם כ"מאד רואה עצמי כמנהיג" (14%), או כ"די רואה את עצמי כמנהיג" (46.5%).
מקרב החילונים כ-63.3% רואים את עצמם מתאימים למנהיגות, בעוד שבקרב הציבור הדתי רק 59.5% רואים עצמם מתאימים למנהיגות.
על השאלה האם אתה מנהיג, ענו בחיוב רק 5.6% מהציבור הדתי, לעומת 17% מהציבור החילוני.
נתון נוסף מגלה שגם הכסף משפיע על האמונה ביכולת להיות מנהיג: אנשים שמרוויחים יותר מן הממוצע, רואים את עצמם בנויים למנהיגות הרבה יותר מאשר מי שמרוויח פחות מהממוצע - 67% לעומת 56% בלבד.
גם בין גברים לנשים ישנם פערים משמעותיים בתשובות. גם בשנות האלפיים, לא רואות עצמן קרוב ל-50% מן הנשים (49% מן הנשאלות) כמכהנות באף תפקיד ציבורי, לעומת 27% מן הגברים בלבד.
על השאלה מהו התפקיד הציבורי שתרצה למלא, מתגלה כי האזרחים דווקא צנועים בשאיפה לאחריות: התפקיד הייצוגי של נשיא המדינה קיבל את מירב האחוזים (14.6%) 13.2% היו רוצים לכהן בתפקיד שר האוצר ואילו רק 11.8% היו רוצים להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, עם 3.2% בלבד.
מעניין כי דווקא הצעירים (בני 18-34) חושקים בתפקיד שר האוצר, יותר מכל תפקיד ציבורי אחר במדינה. 14.5% מן הצעירים היו מעוניינים לכהן ואילו 13% היו מעוניינים לכהן כראש הממשלה. תפקיד נשיא המדינה תופס, בקרב שכבת הגיל הצעירה, רק את המקום השלישי, עם 12.1%.
בישיבת רגבים מציינים כי "הנתונים הללו מעידים מצד אחד שהציבור הישראלי רוצה להיות מנהיג, אך מהצד השני שהאמונה ביכולת לעשות זאת בציבור הדתי היא נמוכה יותר מאשר בציבור הכללי".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות