במקום הרבי זצ"ל • 20 שנה לרצח ארי הלברשטאם הי"ד

אם יזדמן לכם להיות בניו יורק, ולעלות על המחלף המוביל לגשר ברוקלין, לבטח תבחינו במספר שלטי תנועה, ירוקים, גדולים ומוארים, שעליהם נרשם: Ari Halberstam Memorial Ramp.

מיהו אותו ארי הלברשטאם? ומדוע נקבעה אנדרטה לזכרו באחד המחלפים הסואנים של העיר?

כדי לקבל את התשובה, עלינו לשוב 20 שנה לאחור: י"ח אדר תשנ"ד. השעה 10:30. האדמו"ר מלובאוויטש זי"ע, שעבר ניתוח בעיניו במרכז הרפואי 'בית ישראל' שבמנהטן, יצא מהמקום בלוויות משמשיו ונכנס לרכבו, בדרכו לבית מדרשו 770 בשכונת קראון הייטס. אחר רכבו של הרבי, השתרך טנדר ובו חמשה עשר תלמידי ישיבה, חסידי חב"ד, שהתרגשו לשמש כבני לוויה בפמליה, בדרכם חזרה לישיבה המרכזית ב-770. התלמידים שוחחו ביניהם בקולניות ובהתרגשות אודות הניתוח ומצבו של הרבי, ולא חלמו לרגע מה צפוי להתרחש בעוד שניות ספורות.

כאשר חלף הטנדר על הגשר בדרך ממנהטן לברוקלין, נשמע צרור יריות עז.

ראשיד באז, טרוריסט בעל אזרחות לבנונית, פתח באש ממכונית נוסעת שנצמדה אל הוואן בו נסעו התלמידים. ראשיד ירה באמצעות תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות, הנשק נתקע והוא החליף אותו באקדח חצי אוטומטי, שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים, הנהג שהוביל את המפגע, התקדם לעבר קידמת הוואן - בו נסעו התלמידים, ואז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע באהרן, המכונה 'ארי' הלברשטאם, שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה תלמידים נוספים נפצעו מהכדורים שפלחו את הדפנות, אחד מהם, נחום ששונקין, נפצע באורח קשה, אך מאוחר יותר החלים בחסדי שמים.

הפצועים הוחשו במהירות לבית חולים. חמשה ימים לאחר מכן, בכ"ג אדר, נפטר 'ארי' מפצעיו למגינת לב. הלווייתו, שאובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים, התקיימה ברחוב איסטרן פארקווי מחוץ למרכז חב"ד 770, והשתתפו בה כ-10,000 איש. ארי נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק.

מצאנז לביתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל

ארי, שנולד בקיץ תשל"ז, היה נצר לגדולי ישראל. אביו הוא הרב חנניה סיני דוד הלברשטאם , (המכונה בשם חס"ד הלברשטאם) שהיה משמשו של הרבי מלובאוויטש במשך כ-18 שנה. הרב חס"ד הוא בנו של הרה"צ רבי מאיר זצ"ל, האדמו"ר מטשאקווא בני ברק, נינו של הרה"ק רבי חיים הלברשטאם זי"ע, מייסד שושלת חסידות צאנז.

בצעירותו, התקרב הרב חס"ד לחסידות חב"ד בעקבות אחיו הבכור הרב חיים ברוך, ששימש כמשב"ק של הרבי. בשנת תש"ל הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. בעקבות בקשתה של הרבנית נחמה דינה ע"ה, אשת הרבי הריי"צ זי"ע מלובאוויטש, החליף את אחיו בתפקידו לאחר נישואיו, והחל לשמש כמשב"ק בביתה בסעודות החגים.

מאוחר יותר, נכנס הרב חס"ד לעבודה בביתו הפרטי של הרבי, ובכך התמקד תפקידו. מבין כל אלו שזכו לשמש בקודש, נחשב הרב חס"ד כאיש הקרוב ביותר לרבנית מרת חיה מושקא ע"ה, רעייתו של הרבי. הוא שימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות. הרבנית העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו ארי הי"ד, שבגין היותו בנו של המשב"ק, זכה לגדול בשחר נעוריו ובימי עלומיו בביתו של הרבי ונחשב אצלה כבן בית של ממש. מידי שנה, ביום הזיכרון של הרבנית, עורך הרב הלברשטאם התוועדות גדולה ב-770 ומספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.

אח נוסף שלו, הוא הרב שמואל הלברשטאם, חסיד צאנז שמכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

התפתחות דרמטית: התגלו מממני הפיגוע

ובחזרה לפיגוע.

המשטרה פתחה במצוד נרחב אחר המפגע, והיא הצליחה ללכוד את הטרוריסט, שהובא לדין ונידון ל-141 (!) שנים בכלא האמריקני.

לפני כתשעה וחצי חודשים, נרשמה התפתחות נוספת בחקירת הפיגוע, חרף השנים הרבות שחלפו מאז. יממה לאחר חשיפתה ומעצרה של רשת שמנתה 16 ערבים ממוצא פלסטיני בניו יורק, שעסקו במשך שנים רבות בהברחת סיגריות מבלי לדווח לרשויות החוק וגרפו מיליונים, גילו הרשויות בניו יורק, כי חלק מהכספים של הרשת שימשו למימון ארגוני טרור, בהם גם את המחבל הפלסטיני ראשיד בז, שרצח את הקדוש ארי הלברשטם הי"ד, ופצע את ארבעת הבחורים מחסידי חב"ד.

כאשר ביקרו בלשי משטרת ניו יורק בבית משפחת הלברשטאם, כדי לעדכנם על תפיסת הרשת, בני המשפחה לא הופתעו. כבר לאחר הפיגוע טענה אמו של ארי, דבורה, שלא מדובר בנהג שאיבד שליטה על יצריו וירה מתוך זעם, אלא בפיגוע טרור שתוכנן מבעוד מועד על ידי פלסטינים.

למעשה, הפיגוע האמור התרחש ימים ספורים לאחר שד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד מקרית ארבע, הרג 29 מתפללים מוסלמים ופצע כ-125 מתפללים נוספים בבוקר יום הפורים במערת המכפלה. רישומיו של המאורע שהדהד וכיכב במהדורות החדשות של כל ערוצי התקשורת, טרם שככו והתפוגגו. ברור היה כי מעשי נקם בוא יבואו. התלמידים האמורים, היוו רק חוליה אחת מתוך שרשרת הפיגועים שנקטו בהם מוסלמים טרוריסטים כנקמה.

המטרה: חיסול הרבי זצ"ל

בחב"ד, רווחת גרסה אחרת לסיבת הפיגוע. מסתבר, כך גם לפי העדויות שעלו במהלך המשפט, כי היעד לחיסול היה לא אחר מאשר הרבי עצמו, אלא שהרוצח החטיא ופגע רק ברכב המלווה.

בשנת תש"נ, הגה נשיא המדינה דהיום, שמעון פרס, את 'התרגיל המסריח', באמצעותו תכנן להתמנות כראש הממשלה במקומו של יצחק שמיר המנוח. לאור קריאתו של הרבי מלובאוויטש, נסוגו בהם ברגע האחרון שניים מחברי הכנסת של מפלגת אגודת ישראל, שתכננה להשתתף בקואליציה שרקם פרס - ותכניתו נגוזה כחלום. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי, ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר ז"ל.

מכיוון שעם בחירת איש הימין כראש ממשלה, פחתו סיכוייהם של הפלסטינים לקבל לידיהם חלקים מארץ ישראל במסגרת 'חתירתו לשלום' של פרס, סימנו ארגוני טרור שונים את האישיות ששיבשה את תכניתם – קרי, הרבי מלובאוויטש - וביקשו להתנקש בחייו. הם עקבו אחר צעדיו ומסלוליו, והחליטו כי המומנטום המתאים לכך, הוא בעת שובו ממנהטן לביתו. אלא שכאמור, מזימתם הרצחנית לא צלחה בידם, ומשמים סוככו על המנהיג הגדול.

הרצח הסעיר וזעזע אז את דעת הקהל היהודית - חרדית, ובמיוחד את חסידי חב"ד. פעולות רבות נעשו להנצחת זכרו של ארי, ובהם חוק חדש, שנקבע על ידי עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית, האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רישיון להחזקת אקדח.

ראש עיריית ניו יורק דאז, רודולף ג'וליאני, העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין, שלטים הוצבו במקומות בולטים לכל אורך העלייה. גם הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו. עם השנים, כשזיכרון הרצח נחלש, נערכו ניסיונות רבים להחלפת השלטים המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין. מספר פעמים, הוסרו חלק מהשלטים על מנת לקבוע שלטים שונים במקום, והיה אפילו ניסיון להחליף את שם העלייה. אלא שבעזרת קשריה של אמו של ארי, דבורה הלברשטאם, שניחנה בעקשנות יהודית טיפוסית, כל השלטים נותרו על מקומם ומכונם.

כמו כן, הוקמה "קרן זיכרון ארי הלברשטאם". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים כדי לחלקם לגורמים שונים. הקרן של ארי, מסייעת בהענקת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת, ועובדת גם בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים, במאמצי גיוס הכספים שלהם.

רבים מהפרויקטים הבאים, מומנו על ידי קרן הזיכרון ארי הלברשטאם: מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס שנפתח בשנת תשס"ה, אמבולנס של ארגון הצלה קראון הייטס שהוקדש לזכרו, מרכז חב"ד בקינגס הייווי, ואחרון, ספר תורה שנכתב ונודב לעילוי נשמתו.

משפחתו של ארי אף הקימה אתר ברשת המקוונת לזכרו. באתר מוצע למבקרים חומר רב אודותיו, קורות חייו, פרשת הרצח, הפשע בראי העיתונות ועוד.

האמא הגישה הצעות חוק למושל

בראיון טלוויזיוני שהעניקה אמו של ארי הי"ד, הגב' הלברשטאם, שגם עומדת מאחורי מפעלי ההנצחה לזכרו של בנה, היא סיפרה על הטרגדיה ממבט אישי של אם שאבדה את בנה, ועל ההרגשה המטלטלת שחולפת בה כשהיא צריכה לעבור בגשר ברוקלין - בו אירע האסון, על הגעגועים ועל הרגשות שמציפים אותה כאימא, שלא שוכחת ולא סולחת.

גם במוסף המקומי 'ידיעות אמריקה', פורסם בזמנו ראיון נרחב עם אמו של ארי, תחת הכותרת 'דבורה הנביאה'.

בראיון זה, סיפרה הלברשטאם מה התרחש בסביבתה באותן שעות קשות, על המלחמה הסבוכה שניהלה אז בביורוקרטיה הניו-יורקית ועל הנסיבות שהפכו אותה למרצה מבוקשת בקהילות רבות בצפון אמריקה.

הלברשטאם סיפרה למראיין על הבוקר בו השכים בנה ארי ז"ל לקום כדי להצטרף לרכב הבחורים שליוו את הרבי והמזכירים, בדרכם חזרה מבית החולים שבמנהטן למרכז חב"ד שבקראון הייטס, כמו כן ספרה על תכניותיו של הטרוריסט רוצח בנה (כפי שהתברר כאמור, במהלך המשפט), ועל הרגע שבו קיבלה את הידיעה הקשה ביותר בחייה.

בראיון, התמקדה הלברשטאם במחדלים רבים של גורמים שונים, שנחשפו במהלך החקירה הארוכה והוסיפה בכאב: "הקטע הקשה ביותר בתקופת החקירה, היה לפגוש במשך שישה שבועות, בכל יום מחדש, את רוצח בני. זוהי התמודדות לכל החיים. אני יודעת שעד יום מותי, הכאב הזה לא ירפה ממני. קשה לי שלא לחשוב על כך שארי אמור היה להיות היום בן עשרים וחמש". כיום, הוא כבר היה אמור להיות כמעט בן שלושים ושש.

במעמדים שונים במרוצת השנים, שהתקיימו ביום הזיכרון לפטירתו של ארי, השתתפו גם גורמים ממשלתיים. כך למשל, המושל הקודם של מדינת ניו יורק ג'ורג' פאטקי, היה אורח מוזיאון הילדים בקראון הייטס והשתתף בטקס אזכרה לארי הלברשטאם הי"ד, לפני חמש שנים.

במהלך האירוע, הפתיעה דבורה הלברשטאם, את האורח והגישה לו שלוש הצעות חוק, שהוגשו למשרדו במהלך הקדנציה שלו, אך טרם נחתמו על ידו.

המושל המופתע שאל את גברת הלברשטאם, 'האם המושל הנוכחי דוד פאטארסון אישר את המהלך?' וכשקיבל תשובה חיובית, ניאות לחתום עליהן.

"בשנות כהונתי כמושל ניו יורק, החזקתי תמונה של ארי במגירת משרדי", גילה לאם השכולה, "כאשר היה לי קשה, הייתי מסתכל בתמונה ומתחזק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!