אמרנו לכם • פפנהיים דורש בתוקף: חשבון נפש

תבינו חברי היקרים, מה שהיה הוא שיהיה.

יש שנבהלים מהמילה הכתובה, יש שמתרגשים מכותרות-נגד של מילים לבנות על רקע שחור, יש כאלה שמתרגשים רק אם הכותרת היא קצת אדומה - ויש שצריכים את המילים הבוטות.

אך יש גם כאלו שמתבוננים מתחת לכל הכותרות, בודקים ומבינים עניין, גם כאשר המגמה היא לכסות את המציאות בססמאות וסלוגנים כדי ליצור אווירה מטשטשת ומבולבלת.

נער הייתי, ואני זוכר את חקיקת חוק טל. היה זה בשיתוף עם חברי כנסת וראשי מפלגות אולטרה-חרדיות, בהכוונה ובאישור מלא מהסמכות העליונה - אבל נעשה בשקט מאחורי הרדאר, כי כך הרי נוהגים חברינו אישי הציבור החרדיים, שאין להם אסטרטגיה; הם אינם מוכנים למערכה אף פעם; ותמיד מכבים את האש של אשתקד.

הם אינם יוזמים פעולות ארוכות טווח; אינם קשובים למה שמתרחש בעם, בסביבה ובתחושות, ורק כאשר נדבקים הם לקיר - הם משתוללים, נפגעים, מטיחים ומתפשרים, מה שאינו מוסיף כבוד לתפקידם, להם, ולשולחיהם.

גם בוועדת שקד, הח"כים החרדים היו שותפים מלאים לדיונים למסקנות ולתוצאות, וקיבלו את האישור הנדרש, והוסכם – בדיוק כמו בחוק טל – תהיו חברים בוועדה; תהיו שותפים בניסוח ובחקיקה, וברגע האחרון - תתפטרו!

וכמו שאצל כל העסקונה החרדית-פוליטית הכל ב"כאילו": כאילו הם לא מכירים בכנסת; כאילו הם לא לוקחים תפקידי שר; וכאילו הם לוחמים על האינטרסים החרדיים; ויותר מכל - כאילו הם יודעים מה שהם מדברים, כך גם בוועדת שקד.

החברים החרדים - גם אלו בוועדה, וגם אלו שגיבו אותם מבחוץ, היו שותפים מלאים לתוצאה. כחלק מהמשחק החרדי, הם התפטרו בבוקר פרסום התוצאות, בכדי שבפרוטוקול יוכלו לומר לא הסכמנו. והיה, אם זה יצליח - אף פעם אין לשלול "חשיפה" לעיתונאי ידיד ולספר מה באמת קרה שם, בדיוק כמו שעשו רביץ וקרליץ בחוק טל.

ואם זה לא יצליח, הרי הוא היה נגד, כך מפורש בפרוטוקול. אין חדש תחת השמש.

הם מזלזלים בכם

וכאן ההבהרה: חבר'ה, אל תתפתו לכותרות ולנופת הצופים של הפוליטיקאים וההתבטאויות החריפות שלהם. הם מזלזלים בכם, הם מניחים שכולכם בורים ושוטים, הם מעמידים פוזה וכולנו נופלים למלכודת שלהם. זה לא ביבי האשם, זה בוודאי לא המיזרוחניקעס האשמים. אתם יודעים מה, זה אפילו לא לפיד ויש עתיד, ואפילו לא הבג"צ – זה אנחנו!

אנחנו צריכים לעשות חשבון-נפש שלא הקשבנו לעם. החקיקה הזו הנה תוצאה של תחושת היחיד וההמון מאזרחי המדינה הציונית, האינדיבידואל. הם יכולים להיות יהודים יקרים מזרע ישראל, שפשוט מאוד, הם חונכו על ברכי החינוך הציוני, ובאמת אינם מבינים אותנו, ויש גם כאלה שנהנים לחדד את התחושה ואפילו מתפרנסים ממנו.

לא השכלנו לחדור לנשמת אחינו ולשכנע אותם למה אנחנו חיים כמו שאנחנו חיים, למה יש לנו את האידאלים של נאמנות מוחלטת למסורת ולמורשת, להלכה וגדולי הדור. ייתכן, שפשוט אין את מי להאשים בתחושה הזו ובמציאות שנוצרה, כי פשוט זה לא ניתן להסבר, ואנחנו צריכים להסיק מסקנות בעצמנו, מה זה אומר עבורנו לחיות בתוך מציאות כזאת.

הבה ונכנס לראשו של הלא-חרדי המצוי, שרואה כל היום את העיסוק הפוליטי של החרדים, מסביב לתקציבים ומשאבים; כוח פוליטי וכפייה - אמרנו, זה לא צריך להיות אמת, זו תחושה, אולי טבעית אולי מוכתבת ע"י מישהו - הוא מכבד לומדי תורה, אבל שואל מתוך אי-הבנה ואי-בהירות כדי להבין את המהלך ולברר הדברים, אך לא מקבל מענה מסודר והגיוני, וזאת התוצאה.

תתחילו לדבר לענין, תדברו על ערכים

לא יאיר לפיד, ולא ביבי נתניהו, לא השופטים, ובוודאי שלא נפתלי בנט הם שונאי תורה ושונאי לומדי תורה, מי שאומר כך הוא חוטא במודע ושקרן בזוי. חלקם אכן מאמין בעליונותו המוסרית והמשכילית של עצמו, אבל אינו בז ושונא את החרדי, הוא רוכב על משהו טרנד עונתי, על משהו שעולה מן השטח, על משהו שצץ מנתונים מסוימים, מחשיפות לא טהורות ובאווירה מאוד טעונה ונפיצה.

תגובת הנגד ההיסטרית של הדוברים למיניהם בציבור החרדי חוטאת למטרה, הם אינם משכילים להיכנס ללב האזרח המצוי ואינו מרגש אותו.

די! תפסיקו עם זה, ותתחילו לדבר לעניין, תדברו על ערכים, תדברו על התחושה שלנו, תחושה של עומק ההבנה לתהליכים שקורים מסביב.

לעת כזאת נדרשת הצהרה כלל חרדית מאוחדת אדירה ועצומה, שובר שגרה, משהו בסדר גודל שעוד לא היה כמותו. להביע את העצמה היהודית הרוחנית הפנימית והעמוקה; לחשוף את הנשמה שלנו, הנקודה הפנימית הבוער בקרבנו, להכריז את הצהרת האמונים בטהרת הנפש של קבלת עול מלכות שמים.

זהו הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בעת כזאת, ולמרות הכל ועל אף הכל, זה בהחלט יכול להפר איזונים ולהשפיע. שנוכל לחיות בארץ-ישראל כיהודים נאמנים שומרי תורה ומצווה בגאון בכבוד ובעוז, ולה' הישועה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!