עוד מחדל משטרתי: ברכה התרשל והמדינה שילמה
הותר לפרסום: ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה - המעורב גם בתיקו של הרב פינטו - התרשל בתפקידו • המדינה חוייבה לשלם
- יונה שוב, בחדרי חרדים
- י"ט אדר א' התשע"ד
- 2 תגובות
ניצב ברכה. צילום: משטרת ישראל
עוד מחדל משטרתי: תת-ניצב אפרים ברכה, ראש יאח"ה, התרשל בחקירה שבראשה עמד לפני עשר שנים והמדינה נאלצה בשל כך לתת פיצויים לעבריין. כך הותר הערב (רביעי) לפרסום.
בית המשפט המחוזי קבע כי בעת שברכה שימש כראש מחלק חקירות ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב, הוא התרשל בתפקידו. "ברכה לא נהג כפי שחוקר משטרה מיומן וזהיר היה נוהג. הפרת חובת הזהירות גרמה באופן ישיר נזק לתובעים", נאמר בפסק הדין.
לפי פסק הדין, נחקר איש כחשוד בפרשה פלילית - מבלי שהוזהר כי הוא נחקר כחשוד. עקב כך ועקב מחדלים נוספים, נחשפו סנגורים לחומר חסוי מהחקירה.
בית המשפט קבע כי: "אין ספק שהנתבעים היו צריכים לצפות את הנזק שיגרם לתובע כתוצאה מפעולותיהם. מדובר בסיכון בלתי סביר שאף אדם במצבו של התובע לא ייקח על עצמו, ושהמדינה ורשויותיה אינם רשאים ליטול, שכן הוא כרוך בסכנה ברורה לתובע ובני משפחתו. סיכון חמור שכזה, דורש כי ינקטו אמצעי זהירות סבירים למניעתו".
התביעה הוגשה ב-2004, ובסופו של ההליך האזרחי שנמשך שמונה שנים קבע השופט עמירם בנימיני בינואר 2012 כי ברכה ויתר הנתבעים התרשלו. וכי לא אמר אמת לבית המשפט.
התובע דרש 70 מיליון שקלים פיצוי בגין כך שבעקבות הפגיעה בו. הוא טען כי הוא ואשתו סובלים מנכות נפשית תפקודית. בסופו של דבר הושג הסכם פשרה והועבר "סכום נכבד" לתובע.
ההליך כולו התנהל בדלתיים סגורות, כדי שלא לחשוף שיטות עבודה של המשטרה. אך ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את בקשת עיתון הארץ והורה לפרסם חלקים מפסק דינו של בנימיני. את ההחלטה קיבל השופט חנן מלצר בהסכמת השופטים ניל הנדל ונעם סולברג.
גורמים משפטיים הקרובים לרב יאשיהו פינטו טוענים כי קביעת בית המשפט עלולה להביא לקריסת התיק נגד הרב, המושתת רובה ככולה על עדותו של ברכה.
בית המשפט המחוזי קבע כי בעת שברכה שימש כראש מחלק חקירות ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב, הוא התרשל בתפקידו. "ברכה לא נהג כפי שחוקר משטרה מיומן וזהיר היה נוהג. הפרת חובת הזהירות גרמה באופן ישיר נזק לתובעים", נאמר בפסק הדין.
לפי פסק הדין, נחקר איש כחשוד בפרשה פלילית - מבלי שהוזהר כי הוא נחקר כחשוד. עקב כך ועקב מחדלים נוספים, נחשפו סנגורים לחומר חסוי מהחקירה.
בית המשפט קבע כי: "אין ספק שהנתבעים היו צריכים לצפות את הנזק שיגרם לתובע כתוצאה מפעולותיהם. מדובר בסיכון בלתי סביר שאף אדם במצבו של התובע לא ייקח על עצמו, ושהמדינה ורשויותיה אינם רשאים ליטול, שכן הוא כרוך בסכנה ברורה לתובע ובני משפחתו. סיכון חמור שכזה, דורש כי ינקטו אמצעי זהירות סבירים למניעתו".
התביעה הוגשה ב-2004, ובסופו של ההליך האזרחי שנמשך שמונה שנים קבע השופט עמירם בנימיני בינואר 2012 כי ברכה ויתר הנתבעים התרשלו. וכי לא אמר אמת לבית המשפט.
התובע דרש 70 מיליון שקלים פיצוי בגין כך שבעקבות הפגיעה בו. הוא טען כי הוא ואשתו סובלים מנכות נפשית תפקודית. בסופו של דבר הושג הסכם פשרה והועבר "סכום נכבד" לתובע.
ההליך כולו התנהל בדלתיים סגורות, כדי שלא לחשוף שיטות עבודה של המשטרה. אך ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את בקשת עיתון הארץ והורה לפרסם חלקים מפסק דינו של בנימיני. את ההחלטה קיבל השופט חנן מלצר בהסכמת השופטים ניל הנדל ונעם סולברג.
גורמים משפטיים הקרובים לרב יאשיהו פינטו טוענים כי קביעת בית המשפט עלולה להביא לקריסת התיק נגד הרב, המושתת רובה ככולה על עדותו של ברכה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות