ספר עתיק ובקבוק יין: הטרנד החם הבא במשלוחי המנות

בשנים האחרונות הפכה מצוות משלוח המנות להזדמנות טובה להעניק מתנה שתבטא הכרת הטוב, ידידות והערכה, לכל הסובב אותנו: לשכנים, לחברים, למלמד של הילד בחיידר, למורה בבית יעקב, למעסיק או לראש הכולל. כתב 'בחדרי חרדים' יצא ללמוד על הטרנד החדש והחם: משלוחי מנות עם חפצי עתיקות יהודיים הקשורים לחג הפורים.

במסגרת הטרנד החדש, לו שותפים 'גבירים' ומעמד הביניים החרדי, בעלי-בתים ואברכים, אל המשלוח המסורתי מצורפים חפצי יודאיקה נדירים, ספרים עתיקים, מכתבי רבנים העוסקים בחג הפורים, חפצי אמנות יהודיים באווירת החג ועוד.

משלוחי המנות הללו נעים לכל אורך הסקאלה של המחיר. החל ממשלוחים ששוויום מוערך במאות אלפי דולרים, אותם, בין היתר, נוהגים להעניק תורמים מרכזיים בחסידויות הגדולות: סאטמר, גור, ואחרות, לאדמו"רים, ועד למשלוחים זולים יחסית, בכמה מאות דולרים, של ספרים עתיקים וחפצים נוספים, המשמשים אנשים מן המניין בכדי להרשים את חבריהם ולרגשם.

אבישי גלער, מנהל בית המכירות הפומביות קדם, מבתי המכירות הפומביות הגדולים והפעילים בעולם בתחום ה'יודאייקה', מספר בשיחה ל'בחדרי חרדים' כי לאחרונה גבר זרם האנשים הפרטיים שרוכשים פריטי יודאייקה לשימוש משלוחי המנות: "בעוד בעבר היו הקונים בעיקר אספנים מושבעים או סוחרי יודאיקה", מספר גלער, "כיום אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שיודעים להעריך חפצים עתיקים או ספרים ישנים בעלי ערך מיוחד. אם מדובר בהוצאות ראשונות של ספרי החסידות, או בספרי גדולי ליטא, ועוד".

רוכש: "זיהיתי את הפוטנציאל"

אחד הרוכשים, הוא משה מירושלים: "אני לא אספן, אבל זיהיתי את הפוטנציאל של פריטים אלה כמתנה מקורית ומרגשת כשקניתי לסבא שלי לפני כמה שנים לכבוד פורים ספר שנדפס בעיירה שבה הוא נולד בהונגריה". ההתרגשות של הסבא, מספר משה, היתה שווה את הכל, ומאז נפתח לו אפיק חדש לחיפוש מתנות. "לקראת פורים בשנה שעברה, רכשתי אוסף ספרים עתיקים, וחלקתי כמשלוח מנות לכמה מידידיי שיודעים להעריך את המתנה", הוא מוסיף.

קונה פרטי אחר, ישעיהו, מתמקד במגילות אסתר מעוטרות ועתיקות, ומצרף אותן למשלוחי המנות לאנשים שהוא מוקיר. "בשנה שעברה", מספר ישעיהו, "קניתי מגילת אסתר עם איורים שנכתבה באיטליה והענקתי אותה כמשלוח מנות לאדם שהייתי חייב לו הכרת הטוב גדולה".

כבר בדורות קודמים היה מוכר המנהג לצרף למשלוחי מנות חפצים או ספרים. גלער מ'קדם' מספר כי ניתן ללמוד על התופעה, בין היתר, מפריטים עתיקים רבים שמגיעים לבית המכירות הפומביות. "אנחנו יודעים את זה מפריטים רבים שמגיעים אלינו, מתקופות וקהילות שונות. ביניהם, כרזות צבעוניות שהודפסו במיוחד למשלוחי מנות, קערות מקושטות, כתבי יד עם חרוזים ושירים לכבוד המקבל, וכל מיני רעיונות מקוריים של אנשים פרטיים".

מנהג ידוע בהרבה מתפוצות ישראל במשך מאות שנים שנהגו להכין קערות מיוחדות שבהן היו שמים את מיני המאכלים של משלוח המנות. את הצלחות היו מכינים מחומרים שונים שהיו נפוצים במקום, ומעטרים אותן באיורים מסיפור המגילה, בפסוקים ממגילת אסתר, בברכות ובקישוטים אחרים. כמובן, שאת הקערה או הצלחת נתנו במתנה יחד עם משלוח המנות. כיום שבות קערות אלה, שערכן נע בין מאות דולרים לאלפים רבים, ומשמשות כמשלוח מנות בפני עצמן.

לא מזמן נמכר באחד מבתי המכירות ספר שו"ת מהרח"ש, שנדפס בעיר סלוניקי בשנת תי"א, עם הקדשה בכתב-יד רבי שמעיה איראן, אחד מחכמי העיר מכנאס, שנתן את הספר כ"משלוח מנות" לרבינו ה"אור החיים הקדוש".

על הספר מופיעה גם הקדשה, שכתב רבי שמעיה מאימראן: "הועל קדם חד מן קדמיה ה"ה החכם השלם הוותיק גזע ישישים בנן של קדושים אוהב טהור לב ביום פורים משנת פת"ח אהל מועד לפ"ק לקיומי ביה מצות שלוח מנות ה"ה ידידנו כמוה"ר חיים ן' עטר נר"ו לא יכבה, מאת נרצע לאהבתו שמעיה מאימראן ס"ט".

בין הפריטים ה"מככבים" במשלוחי המנות מהסוג החדש והעתיק: רעשנים מלפני מאות שנים; הגדות היתוליות שנכתבו לפורים, כדוגמת "הגדה לליל שכורים" שזכתה למהדורות רבות; תחריט צבעוני שמתאר את חגיגות הפורים של היהודים בבית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם; צלחת מגרמניה, עליה נחקקו איורי דגים ופסוקים מהמגילה, אך גם הכתובת "קול חתן וקול כלה", וכנראה שניתנה לחתונה שחלה בתקופת פורים.

בתוך מגוון הפריטים המשמשים כמשלוחי מנות ניתן למצוא גם כאלה המרגשים במיוחד. אגרת הברכה ששלחו חיילים יהודיים לילדי רומא היא ללא ספק אחת מהן. באגרת הברכה מערב פורים תש"ה, נכתב בעברית ואיטלקית: "ילדים יקרים! אתם ילדי איטליה זכיתם להיות בין הראשונים באירופה שנגאלו מהצורר הנאצי. שמחתכם – שמחתנו. ביום זה נעלה על לבנו את אחינו ואחיותינו שסובלים עדיין תחת העולם הנאצי ונתפלל לגאולתם...".

טרנד עם שורשים עתיקים

למרות שעל פי ההלכה משלוח מנות צריך להיות מורכב משתי מנות של מאכלים, ולא מחפצים, מנהג זה היה רווח כבר מקדמת דנא בכל תפוצות ישראל, והדבר נדון בדברי הפוסקים.

למעשה, ראשוני הנוהגים כך היו כמה מגדולי ישראל בתקופת האר"י, שכיאה לגדולתם בתורה, כתבו חיבורים מיוחדים ושלחו אותם כמשלוחי מנות. הראשון הוא, המקובל הנודע רבי שלמה אלקבץ, מחכמי צפת הנודעים בתקופת האר"י, שהתפרסם לדורות בשירו "לכה דודי".

בשנת רפ"ט (1529) בהיותו בסלוניקי, כתב פירוש על מגילת אסתר בשם "מנות הלוי" ושלח אותו כמשלוח מנות לחותנו הגביר יצחק הכהן, אחד מעשירי העיר. בתקופה זו היה עדיין רבי שלמה זצ"ל היה עדיין מאורס. המשלוח נשלח על ידו כחלק ממנהג בכמה מקהילות ישראל שחתנים שולחים למשפחת הכלה מתנות ביום הפורים.

בפתח החיבור כתב: "ביאור מגלת אסתר הבנתיו, חברתיו, יסדתיו, אף עשיתיו, אני שלמה הלוי בן אלקבץ. יובל שי לכבוד יקר תפארת חותני גביר ונעלה... כה"ר יצחק, והוא כהן לאל עליון, כאשר חבלים נפלו לי בנעימות חלקו וגורלו, אף נחלת בתו שפרה עלי, ותהי לי לאשה, ובעד השלח אשר ישלחו הבחורים ביום פורים שלחתי ביאור זה שלוח אליו ואקרא שמו: מנות הלוי".

לפי מה שמספר רבי דוד קונפורטי בעל "קורא הדורות", משלוח מנות זה התקבל בבית החותן בהתלהבות רבה: "במקום ששולחים הבחורים תכשיטי זהב וכסף לכלותיהם, וחמיו וגיסו, אחי אשתו, קבלו מנחת הספר הזה בשמחה ובטוב לב יותר כפלי-כפלים משהיה שולח להם תכשיטי זהב ואבנים-טובות יקרות-הערך" (קורא הדורות, הוצאת קסל, דף לו).

לאחר חתונתו נסע רבי שלמה אלקבץ לאדריאנופול, שם ישב אז מרן ה"בית יוסף", ולאחר מכן בסביבות שנת רצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה עסק בלימוד קבלה וכתב חיבורים רבים. "משלוח המנות" שכתב בהיותו חתן, היה בעצם חיבורו הראשון של רבי שלמה אלקבץ.

מעניין לציין כי רבי שלמה אלקבץ עצמו מסביר את טעם המצווה של משלוח מנות בכך שהיא נועדה להרבות אהבה ורעות בין היהודים. לפי זה, גם נתינת מתנה שאינה אוכל יכולה להיות כלולה ברעיון של המצווה, שאף היא מרבה אהבה ורעות. ואכן, כאשר נדון הדבר בדברי הפוסקים הביאו רבים את דבריו אלו של רבי שלמה אלקבץ.

סיפור דומה ידוע על חכם אחר מחכמי צפת, רבי יום טוב צהלון - המהריט"ץ (נפטר בשנת שע"ט), שבהיותו בחור צעיר כתב פירוש על מגילת אסתר בשם "לקח טוב" כמשלוח מנות לאביו. גם במקרה שלו היה זה החיבור הראשון שכתב. דרך אגב, ספר זה היה גם הספר הראשון שנדפס בארץ ישראל (בשנת של"ז).

בשער ספר זה נכתב: "באור נאה ומשובח... יסדו וחברו פלפלא חריפא... החכם כה"ר יום טוב צהלון נר"ו לשלוח ביום פורים לאביו החכם הנעלה...".

וגם על רבינו הרמ"א - רבי משה איסרליש, מחבר "המפה" על השולחן ערוך, בהיותו בשנות העשרים לחייו, בפורים שנת שי"ו, נאלצו היהודים לגלות מקראקא, בשל סכנת מגפה, וגרו בתנאים קשים, אז החליט לכתוב פירוש למגילת אסתר ואותו הביא כמשלוח מנות לאביו, כפי שמספר בהקדמת הספר. הספר נקרא "מחיר יין" ונדפס בקרימונה שי"ט.

בדורנו אנו ידוע כי מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי והחברותא שלו הגאון רבי דוב (ברל) ויינטרויב, בלומדם כבחורים בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, העניקו לרבם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, "משלוח מנות", מחברת שבה היתה כתובה הערה למדנית אחת על כל מסכת ממסכתות הש"ס.
אבישי גלער מ'קדם' מספר כי יש מי שיחפשו את אותן המתנות שניתנו לכבוד הפורים על ידי גדולי ישראל במאה האחרונה, או לפני מאות שנים, בכדי לשוב ולהשתמש בהן כמשלוח מנות. במקרה כזה יהיו אלה אנשים בעלי יכולות כלכליות גבוהות שיירצו להרשים את חבריהם או לרגש את רבותיהם. "אחרי הכל, מדובר כאן בפורים, ואם כבר לשמח מישהו, אז יש מי שרוצים לעשות את זה עד הסוף" מסכם גלער.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!