מתגייסים למאבק • כנס מאוחד של שלוש מועצות גדולי התורה לקראת עצרת ענק

אחדות היסטורית על רקע אישור הסנקציות הפליליות הערב (רביעי) בוועדה לשיוויון בנטל.

מקורות בכירים ב'דגל התורה' מוסרים כי כפי שמסתמן, בשבוע הבא תתקיים התכנסות היסטורית של שלושת המועצת של גדולי ישראל, דגל התורה, יהדות התורה וש"ס, כדי לאחד כוחות מול חוק הגיוס.

הערב אושר חוק הגיוס, כולל הסעיף המטיל סנקציות פליליות על בני ישיבות שלא יתגייסו. אך ח"כ מוטי יוגב הגיש בקשה להצבעה חוזרת ובעקבות זאת תתקיים הצבעה חוזרת בנושא.

לדברי מקורות פוליטיים, שקד ביקשה לדחות את ההצבעה עד להגעה להסדר עם הח"כים החרדים אך ראש הממשלה בנימין נתניהו לחץ להביא את הנושא להצבעה כבר היום.

בישיבה שהחלה בשעה שמונה, השתתפו עופר שלח (יש עתיד), רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), צחי הנגבי (הליכוד ביתנו), עומר בר לב (העבודה) והיו"ר איילת שקד (הבית היהודי). שלח, אילטוב והנגבי הצביעו בעד. בר לב ושקד נמנעו.

הח"כים החרדים נעדרו מהישיבה. כך גם בישיבה שנערכה הבוקר סירבה שקד לבקשת ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), לקיים דיון בסעיף ישיבות ההסדר והעלתה אותו באופן מיידי להצבעה. בעקבות כך לא הגיע שטרן לישיבה הערב.

מוטי יוגב (הבית היהודי) השתתף בישיבה אף שאינו חבר בוועדה והודיע כי יגיש בקשה להצבעה חוזרת. בשל כך תתבצע ההצבעה על הסעיף במועד אחר.


יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): "מציאות של 65 שנה תשתנה בעוד מספר הצבעות. לאחר עבודה מאומצת בחודשים האחרונים, אנו מגיעים לשלבים האחרונים של חקיקת חוק מאוזן הגיוני וישים, אשר יביא גם לגיוס חרדים, גם לעיגון לימוד התורה בחוק וגם לשילוב רבבות חרדים במעגל העבודה.

"הבאנו לתוצאה שבה בקדנציה הקרובה ישולבו חרדים במעגל התעסוקה והצבא, ולא יחולו סנקציות כלשהן, כלכליות או פליליות. המתווה של החוק יאפשר עמידה ביעדי הגיוס בקלות. כבר היום מתגייסים כ-2000 חרדים בשנה, והיעדים המדורגים יאפשרו להם לעשות זאת ללא בעיה.

"בנוסף, אלפי חרדים יוכנסו למעגל העבודה והשירות הצבאי והאזרחי. החוק אף יאפשר לחרדים לשמור על כבודם ואורחות חייהם בצבא".

מתכונן לעצרת

הגראי"ל שטיינמן, ראש מועצת גדולי התורה של תנועת 'דגל התורה', הטיל על מזכיר המועצה הרב אברהם רובינשטיין, לנהל את המגעים עם 'אגודת ישראל' ותנועת ש"ס כדי לקדם את תוכנית העצרת שתאחד את היהדות החרדית נגד החוק, כך מוסר דובר הבית הרב בני רבינוביץ.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר: "משמעותו של החוקר, שקול מבחינת החרדים לתהליך ההתנתקות עבור הציבור הדתי לאומי", אמר. "מדובר בקו פרשת מים שיסמן את היחסים שבין הציבור החרדי למדינה".

את הביקורת מפנה גפני בעיקר נגד תנועת הבית היהודי והעומד בראשה השר נפתלי בנט: "לאן נעלם בנט? "שואל גפני בזעם, "פתאום מספרים לנו שהכל ביבי. משל למה הדבר דומה.

"לו בתקופתי כיו"ר וועדת הכספים היה ביבי מורה לי לקצץ בתקציב הישיבות 300 מליון שקל. האם יעלה על הדעת שהייתי מקצץ בתואנה שביבי אשם? לבית היהודי לא אכפת מעולם התורה והאשמה תהיה מוטלת עליהם בדיוק כפי דהיא מוטלת על כתפיו של ראש הממשלה". אמר.

"עצרת - לא הפגנה"

הרב בני רבינוביץ, דובר בית הגראי"ל מסביר את העומד מאחורי תוכנית העצרת: "מתחילת הדרך ביקש ראש הישיבה להימנע מעצרות והפגנות מסיבות שונות. כפי שנהג מרן החזון איש במאבקו נגד חוק גיוס בנות. הגראי"ל ההולך בדרכו, גם נמנע עד כה מהפגנות.

"להימנעות מההפגנות יש מספר סיבות", מטעים רבינוביץ, "קודם כל שזה לא נושא שניתן בסופו של דבר להסבירו נכונה לציבור שאינו שומר תורה ומצוות. כך גם. הסיבה המרכזית ל'עליהום' על הציבור החרדי היא בשל פריחתו ושגשוגו המעוררים פחד אצל אויבי החרדים. ועתה, אם אנו נפגין בעוצמה רבה, האם זה לא יעורר פחד גדול אף יותר? לא רק שהפגנות לא יביאו תועלת אלא הן אף עשויות להזיק.

"לפיכך לו רק היו מטילים סנקציות כלכליות", מסביר רבינוביץ, "אל אף שהן עשויות לגרום נזק כבד יותר, עליהן לא היה ראש הישיבה מורה לכנס המונים אבל בסנקציות הפליליות יש רכיב של חילול השם - הייתכן שלימוד תורה יהווה עבירה פלילית? על חילול השם חובה למחות. אבל העצרת תוגדר כעצרת תפילה, לא הפגנה. נעשה הכל כדי שתתקיים בשיתוף כל החוגים ותביא לקידוש השם ולא חלילה להיפוכו".

אשר לזעם הממוקד נגד ראש הממשלה מסביר רבינוביץ: "ראש הישיבה חש שראש הממשלה בגד באימונו. היו מסרים חד משמעיים שהועברו מצד נתניהו לפיהם לא יהיו סנקציות פליליות. בשל כך עד כה הייתה מידה מסוימת של הדברות. אך עתה מתברר למרבה התדהמה שראש הממשלה פשוט הוליך שולל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!