ובסוד קדושים: האחים מויז'ניץ מעלים זכרונות

אמש (א) הגיע לבית האדמו"ר מויז'ניץ אחיו הצעיר - האדמו"ר הרמ"מ מויז'ניץ, כדי לברך ולהתברך לרגל שמחת נישואי נכדי האדמו"ר, ולרגל שמחת הבר מצווה לנכדו שתתקיים בארה"ב, ואשר אליה הוא יוצא להשתתף הלילה.

ל'בחדרי חרדים' הגיע תמליל השיחה בין שני האחים:

האדמו"ר הרמ"מ: אנוכי נוסע מכאן לכמה שבועות, יש לי שמחות ב"ה בארה"ב, שמחת הבר
מצווה לנכדי בן חתני הרב יואל משה מרדכי כ"ץ, ושמחת החתונה לבן גיסי הרב יחזקאל הורוביץ. קשה לי מאוד להחסיר את יום ההילולא כ' אדר, אולם גיסי הפציר בי שאגיע בהיות ולא היה לו תאריך אחר. בעז"ה אעלה לציון בתוך ג' הימים.

האדמו"ר הר"י: הנני מתכוון בס"ד לעלות לציון הק' ביומא דהילולא, אולם את הסעודה נערוך
אי"ה בליל ההילולא, מפני שמחת נישואי נכדי שיחי' בשטומ"צ, אור לכ"א אדר.

האדמו"ר הרמ"מ: לכך באתי, לברך ברכת מזל טוב לרגל השמחה. האם אחי שליט"א זוכר אם אירע שזקננו זיע"א ערך את שלחה"ט אור לב' סיון?

האדמו"ר הר"י: השולחנות הטהורים בימות השבוע התקיימו בדרך כלל בשעה מוקדמת. זאת חנוכה, ט"ו בשבט, ל"ג בעומר, התקיימו בשעות המוקדמות, וסעודת ההילולא לכבוד ב' סיון התקיימה בשעת בין הערביים, בגלל העליה לציון הק' בשעת הצהריים.

האדמו"ר הרמ"מ: ראיתי עדות מצולמת בה נראים זקננו עם אחיו מסערט, יושבים בצוותא בשולחן
חבושים בקאלפיק, מתי אירע זאת?

האדמו"ר הר"י: בסעודת עניים בשמחת נשואי צאצאם המשותף, האדמו"ר מסלונים.

האדמו"ר הרמ"מ: זקננו הק' זיע"א נכנס פעם אחת שבת לפני ב' סיון ופנה אל הרה"ח ר' יצחק אייזיק אדלר ע"ה, ושאלו כמה אנשים יש בבית המדרש שעוד זוכרים את אבי הק' בעל אהבת ישראל זיע"א, ר' אייזיק חישב מיד וענה בערך כשישים או כשבעים איש בלבד, התבטא זקננו 'אוי וויי, נישט מער?', היום בדורנו אין כמעט יהודים שזוכרים את בעל אהב"י זיע"א.

האדמו"ר הר"י: ישנו הרה"ח ר' בנציון וייס שיחי' עוד זוכר, ועד לאחרונה היה לנו את הרה"ח ר' אברהם מרדכי מליק ז"ל, יליד גרוסוורדיין שזכרונותיו צרובים היו במוחו היטב.

האדמו"ר הרמ"מ: הרה"ח ר' חיים שלמה שרטר ע"ה סיפר על מנהגו לבוא להתפלל במחיצת הקודש מידי שבת בשבתו בבוקר. פעם אחת בעת התהלך זקה"ק בין השורות לפני הודו באמירת קורבנות, פנה אליו כשהוא מחווה באצבעו עליו, 'אותך אני מחפש, אני מחפש יהודי שזוכר עוד את הרה"ח ר' מרדכי חנא ע"ה'. היה זה שבת לפני היאר-צייט כ"א חשוון, והיה עובדה זו לפלא בעיני, הרי אבינו הק' זיע"א ועוד חסידים רבים שהיו באותו זמן בין החיים, זכרו היטב את הסב"ק.

האדמו"ר הר"י: יומא דהילולא דהרה"ק מראפשיץ זיע"א, ויום ל"ג בעומר, ויום מ' בעומר
הילולת רבה"ק בעל התורת חיים זיע"א, חלים באותו יום, שבוע אחר שבוע ברציפות, זכורני באחת השנים שזקה"ק ערך סעודת מלווה מלכה לכבוד הילולת הרה"ק מראפשיץ זיע"א, ושבוע לאחר מכן ערך סעודת מלווה מלכה לרגל ל"ג בעומר, ואז ערך את השלחן הטהור, על אף שבדרך כלל נהג לערוך מבעוד יום, ושבוע לאחר מכן שוב התקיים מלווה מלכה לרגל הילולת רבה"ק בעל התורת חיים זיע"א, בדרך כלל לא ערך סעודת הילולא לרגל הילולת הרה"ק מראפשיץ, אולם פעם אחת כן. ובב' סיון ערך בשעות הצהריים.

האדמו"ר הרמ"מ: היכן התקיימה סעודת הבר מצווה לאחי?

האדמו"ר הר"י שליט"א: יום הבר מצווה חל בשב"ק, עקב כך הקדימו את זמן הנחת תפילין ליום חמישי, היה זה בשנת תשי"ח, בעת שזקה"ק שהה אז בבית החולים, והמצב לא היה מן המשופר, ועד ערב פסח שהה בבית הרפואה, אמנם שוחרר ליו"ט הק' אולם תיכף לאחר החג אושפז שוב, וביום הנחת התפילין שהתקיימה כאמור בבית החולים - הורה זקה"ק שלא לומר תחנון לרגל הנחת התפילין, אולם תפילת 'תפילה לדוד' כן לומר, משום 'להוציא מליבם', של אלו אשר יאמרו ויזניצע'ר רבי אינו אומר תחנון ביום אידם. זכורני שאבי הק' זיע"א רצה לערוך סעודת מצווה לרגל יום הנחת תפילין, והרה"ח ר' מאיר מגיד ע"ה עודדו על כך עד למאוד וכך הווה, לקראת שב"ק חזר זקה"ק זיע"א לביתו בשיכון, וביום השבת התקיימה קידושא רבא לרגל הבר מצווה במרפסת הבית, ולאחר שלא עלה לתפילות השבת בביהמ"ד ירד הציבור ועבר לברכת לחיים.

האדמו"ר הרמ"מ: האדמו"ר ממונסי סיפר שהניח תפילין שבועיים לפני הבר מצווה, היה זה לאחר
שאלתי לגבי שמחת הבר מצווה לנכדי אשתקד, שהקדמנו זמנו. ומה היה כל סעודת הבר מצווה
אצלו, קצת מזונות ומשקה, אלו היו ההשגות בימים דחוקים אלו, ב"ה אצל מעלת אחי יש כל הזמן שמחות, אש"ל ממאנסי הריהו הולך רוב השנה במלבושי שבת, שמחות ב"ה לרוב, בעת שהותי שם ראיתיו לבוש שטריימל, איחלתיו תיכף מזל טוב, טרם ידעתי למה, אחר כך סיפר לי שהוא בימי שבע ברכות לנכדו.

האדמו"ר הר"י: השנה הלכתי שבועיים ברציפות עם מלבושי השבת, חיתנתי ב' נכדים במאנסי
ובסקווירא, בחודש חשוון.

האדמו"ר הרמ"מ: כמעט איני זוכר שמחות אצל זקה"ק, השמחה הראשונה שהנני זוכר קלושות
זה שמחת נשואי אחי בחודש סיון תשכ"ג, האד' מבעלזא בתשכ"ה, האד' מסאטמר בתשכ"ו, שמחת נשואי גיסנו הגה"צ ראש הישיבה אדר תשכ"ט. אחיו הרה"ג ר' ישראל, ולהבחל"ח הרה"צ ר' מרדכי (מוטל'ה) אדלר זצ"ל.

רבנו שליט"א: זקה"ק הנהיג אז שבכל שמחה של תלמיד הישיבה, ילכו הקהל במלבושי שבת.

האדמו"ר הרמ"מ: לפני שנים אחדות בצאתי משמחה באחד מאולמות ב"ב, פגשתי את הרה"צ ר' משה הלברשטאם זצ"ל, ושאל אותי כלום האם יש שמחה בבית הרבי? עניתי לו אכן כך, וסיפרתי לו על מה שהנהיג זקה"ק בעל האמרי חיים, וממש יצא מגדרו מהתפעלות.

האדמו"ר הר"י: איתרע שפעמים שימש בית אבינו זיע"א, כ'ייחוד שטיבל'.

האדמו"ר הרמ"מ: דורות עברו, כהיום קשה להאמין האיך התייגעו על כל צעד ושעל.

כאן כיבדו המארח במזונות, וחילק לכל הקהל שנכחו שם, בברכת לחיים איחל האדמו"ר הר"י "לחיים טובים ולשלום, הקב"ה יעזור שהכל יתנהל כשורה, בזכות ד'הייליגע טאטע זכותו יגן עלינו, ישועות מיט רפואות, לכלל ולפרט, השפעות טובות לכל כלל ישראל בגו"ר, שנתראה מתוך שמחות לרוב".

האדמו"ר הרמ"מ: המברך יתברך, שנתראה רק בשמחות, מתוך בריות גופא, הריני אומר תמיד, שבעת קיום מצוות הלוויית המת, אינו מן ההכרח להביאו כל אחד ואחד להרהור תשובה בעוה"ר, על אף ש'יזכיר לו את יום המיתה', אולם כשהולכים לחופה, לכולם הרהור תשובה, הרי אבוה"ק יורדים מגנזי מרומים לשמוח בשמחת צאצאיהם.

האחים נפרדו לשלום מתוך רוב ברכות כשהמארח מלווה את אחיו האורח עד ליציאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!