הצורף ששכח להצית את האש • לקראת שבת

בפרשת 'כי-תשא' מצווה הקב"ה את בני ישראל לתת "מחצית השקל" ככופר נפש.

חז"ל אומרים כי משה רבנו לא הבין, כיצד זה שתרומה זעומה של מחצית השקל קרויה גם היא תרומה?

אלא שהקב"ה הראה לו מטבע של אש ובכך נפתרה לו שאלתו.

למה הדבר דומה? לאדם שהלך לצורף ללמוד את מקצוע הצורפות. אולם, רק דבר אחד לא לימדו הצורף, מתוך ידיעה שזה דבר המובן מאליו – שצריך להצית תחילה את האש.

הלך התלמיד ועשה כפי שלמד, אך אש לא הצית, וכמובן שלא הצליח לעשות מאומה.

לפיכך הראה הקב"ה למשה 'מטבע של אש', ללמדך: נתינת מטבע כשלעצמה, עדיין אין בה משום 'כופר נפש', רק כשזו 'מטבע של 'אש', כזו שניתנת בחום ובהתלהבות הבאים מעצם הנפש – או-אז היא מכפרת.

זאת תשובתו של הקב"ה למשה: החשיבות איננה טמונה בגובה הסכום, שכן אם אדם נותן תרומה סתם-כך, מכיוון שהיא לא ניתנה בחום ובחפץ לב, אלא כבדרך אגב, היא אינה יכולה לחדור לנפש.

אך כאשר נותנים את 'מחצית השקל' בחום ובהתלהבות הנובעים מעצם הנשמה, אז יכולה אפילו תרומה של מחצית השקל להיות כפרה לנפש ולרומם את הנותן.


חד וחלק : האמת-אור לעיניים. השקר-פה לרגלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!