פרשת האזנות הסתר: פלילי, אבל בלי 'צימוקים'

מלחמות היהודים

הם היו חמישה. ראש ישיבה ידועה בעיר שמכוניות מתפוצצות בה לפנות בוקר, פובליציסט רם שפה ואנין טעם, עסקן שידו בכל ויד כל בו, נכד שעל פיו יישק כל דבר ורב בית כנסת בבני ברק. לפני 63 ימים (יש חשיבות למספר. רשמו אותו לפניכם) הם עמדו בפינה הימנית של סלון הבית המפורסם ברחוב חזון איש 5 ושוחחו בערנות על כינוס ראשי הישיבות בנושא הגיוס שעמד להתקיים במקום ביום שלמחרת.

לפני שלושה ימים נודע להם, ולחצי עם ישראל, שכל מילה בשיחתם המרתקת הוקלטה והפכה לרכוש הציבור. כאילו השתתפו במסיבת עיתונאים ודיברו מול סוללת מיקרופונים. ארבע הקלטות באורך שלוש דקות וחצי כל אחת החלו לעשות את דרכן במיילים של עיתונאים ואנשי ציבור. לנוחות המקבלים, ולבל יתעצלו חלילה, צורף תמלול נאמן למקור (שמענו והשווינו) של התוכן.

מפיצי ההקלטות ידעו שמדובר במעשה פלילי, ושאם הם נתפסים הם הולכים לכלא (בלי שאף אחד יבוא לבקר ולהביא פרחים). אי לכך, הם נקטו בכל אמצעי הזהירות המקובלים בעולם הווירטואלי התחתון. המייל הראשון נשלח מכתובת IP של רשת אלחוטית במקום ציבורי, היוזר ניים היה מזויף, כמובן, וננקטו עוד כמה צעדי זהירות כדי להסוות את המקור. ומשיצא המייל הראשון, כבר לא היה צורך בהסוואות. חברך חברא אית ליה, וכל מקבל שיתף בהתרגשות את כל רשימת התפוצה שלו.

החקירה הראשונית שכבר נפתחה העלתה שהמפיצים מקצוענים לעילא ולעילא. לא רק בגלל אמצעי החשאיות האלקטרוניים, אלא בעיקר בשל העיתוי שבפרסום. כל חמשת המשוחחים ידעו היכן עמדו ברגעים שבהם התקיימה השיחה המוקלטת. בסמוך להם ניצב ארון ספרים שבתוכו הוטמן, ככל הנראה, מכשיר ההקלטה. מאז שמרן הגראי"ל שטיינמן הותקף על ידי חולה נפש ממודיעין עילית, הותקנו בבית מצלמות אבטחה המכסות כל פינה למעט המקומות המוצנעים.

הדבר הראשון המתבקש בחקירות מסוג זה הוא הרצת סרט הצילום הדיגיטלי לאחור עד היום שלפני ההקלטה וצפייה איטית בכל הנעשה ליד ארון הספרים במשך שתי יממות רצופות. מכשיר ההקלטה לא נפל מהשמים. מישהו הטמין אותו, ומישהו בא לקחת אותו. מאחר שאין להעלות על הדעת שמאן דהו ייכנס רעול פנים או עם קסדה לביתו של מרן הגראי"ל, אין ספק שהעבריין בא כמות שהוא. בבית שמאות מגיעים אליו כל יום, לא קשה להטמין מכשיר בין הספרים ולצאת.

בתי הסוהר מלאים בפושעים קטנים ששכחו מקיומן של מצלמות אבטחה, אבל המקצוענים שארגנו את ההקלטות חשבו על הכול. הזיכרון הפנימי של מרבית מצלמות האבטחה אינו בלתי מוגבל. אי לכך, הן מתוכנתות למחוק צילומים שלא נדרשו בפרק זמן מסוים כדי לפנות מקום לחדשים. מצלמות עם קיבולת רגילה מתוכנתות למחוק סרטים לאחר חודש. הטובות יותר (שיש להניח שהוצבו בבית המשופע בנדיבים התומכים בו) מתוכנתות, לעדותם של מומחי אבטחה ששוחחנו איתם, לחודשיים לכל המאוחר. רק במערכות ביטחוניות רגישות יש הקלטות עם טווח בלתי מוגבל, הנשמרות במחשבי על עם זיכרון של אלפי טרה בייט.

וכמה זמן עבר ממוצאי חנוכה עד הפצת ההקלטות לכלי התקשורת? הפלא ופלא, בדיוק שישים יום. זהו פרק הזמן שבו בחרו המקליטים לשבת בשקט על החומר שברשותם ולא להוציא אותו לרשות הרבים. כעת יכולים אנשי חזון איש 5 לצפות בסרטי האבטחה עד שעיניהם יתרפטו. בזיו פניהם של מטמיני מכשיר ההקלטה הם כבר לא יחזו.

אם ייתפסו המקליטים, ויש הסתברות ריאלית לכך, זה יהיה בגלל תרגיל מחוכם של מקורבי המוקלטים. מטעמים מבצעיים לא ניתן לחשוף את הפרטים. נגלה בקצרה, ומי שמבין - מבין, שהוא קשור לשם משתמש ידוע בדוא"ל הרגיל להפיץ מיילים נגד אנשי החצר בחזון איש 5. הנ"ל בחר לעצמו את שמו של אחד מבני הבית, ואין עיתונאי שלא מוצא בתיבת הדוא"ל שלו הודעה ממנו פעם בשבוע לפחות. הצלבה בין שתי כתובות דרכן זרם החומר המרשיע העניקה קצה חוט המעסיק כעת כמה לובשי מדים כחולים בבת ים. וגם חוקר פרטי רב סמך בתחום המחשבים, שנשכר בדיוק למטרה הזו. יהיה מעניין, זה בטוח.

הכול דיבורים

בניגוד להקלטות עסיסיות שרצו בשנים האחרונות בדרכים נלוזות כאלה ואחרות, מה שהופץ השבוע משעמם להחריד. האזנו להן, ולמעט שלושה-ארבעה משפטים עם משמעות מסוימת - אין בהן יותר מסתם שיחת מסדרון נטולת ברק חוכמה וזוהר. חמישה אנשים מדברים על ההכנות הטכניות והארגוניות של הכנסת, ומעדכנים זה את זה בדברים ששמעו פה ושם.

אם ניתן היה לפרסם את התמליל במלואו, הפרשה הייתה גוועת עוד בראשיתה. מסיבה השמורה איתם בלבד החליטו נאמני הבית להיכנס להיסטריה מבוקרת. ראשית חוכמה הם שכרו את שירותיו של עו"ד דוד ליבאי, שמיהר ליידע את כלי התקשורת בעונשו של מבצע הקלטת סתר, של מי שמזמין אותה (עיין פרשת עופר נמרודי, שישב בכלא במשך שמונה חודשים על הזמנת האזנת סתר. החוקר הפרטי שביצע אותה חטף ארבע שנים) ושל מי שמפיץ את תוכנה ברבים.

ליבאי עשה את עבודתו נאמנה, ולמעט עיתון אחד לאנשים חושבים, שפרסם חלקי קטעים, נפל פחד החוק על קהל עיתונאי ישראל. השלב הבא היה הגשת תלונה במשטרה מצד אחד המוקלטים. השלב השלישי היה מתקפה חסרת תקדים בביטאון הבית על "קומץ שרודף את עולם התורה ואת מנהיגיו ועתה, באמצעות הפצת מידע שקרי לתקשורת, פוגע בעולם התורה והישיבות הקדושות". קוראי העיתון צמאי המידע נשארו בצימאונם גם בתום השורה האחרונה של המאמר, שלא הזכיר כלל את ההקלטות ואת מה שפורסם מהן בתקשורת.

במגבלות החוק, ההגינות האנושית (אין לך אדם ששיחת רעים שלו תוקלט ותצא החוצה ושלא יהיו בה פרטים שפרסומם ברשות הרבים יגרום לו מבוכה) ומה שכבר פורסם, ניתן לציין רק את נושאי השיחה בארבע ההקלטות. הראשונה עוסקת בתיאום עמדות ונוסחאות עם כרוז מועצת גדולי האדמו"רים שהתכנסה במקביל. שום דבר ששווה לשרוף עליו שלוש שורות בעמודים הפותחים של העיתון. השנייה עוסקת בהיבט התקשורתי של הכינוס. מעניין קצת יותר, אבל גם לא משהו. האמירה הצבעונית היחידה היא התבטאות של אחד המשתתפים: צריך למצוא צימוק שיתפוס את התקשורת כדי שתתעניין קצת בכינוס. משתתף אחר הזכיר את שמה של עיתונאית דתית מפורסמת במדיה האלקטרונית וציין שיש להעביר לה את החלטות הכינוס.

הקלטת השלישית מתעדת שיחה על יחסי הכוחות בקואליציה ועל שאלת היחס לאנשי הבית היהודי: חברי הכנסת החרדיים טוענים שהיחידה שאפשר לדבר איתה במפלגה היא דווקא איילת שקד. הסיבה: יש בה יושרה פנימית ומקצועיות (מה שנכון - נכון. אין שיחה עם חבר כנסת חרדי בנושא ועדת שקד שאין בה אזכור לכך, י.ר.). מאחר שהנ"ל היא אשת טייס בחיל האוויר, הוזכר גם החיל לשבח על היחס בנושא כשרות כחלק מהמסורת הקפדנית של מילוי פקודות במדויק. מי שמקפיד על קיום פקודת הברגת בורג בכנף מטוס, מקפיד גם על פקודות הכשרות. עוד פטפוט של מה בכך.

הקלטת הרביעית היא הטעונה ביותר. דובר בה על הקשר הרצוף עם קצין גבוה במערך הגיוס, שבניגוד לחברי הכנסת והפוליטיקאים המתלהמים לא רוצה בעימותים חזיתיים עם הציבור החרדי. באותן שיחות אמר הקצין שיש כשמונת אלפים חייבי גיוס שבפועל לא מוציאים להם צווים בהוראת שר הביטחון (הדברים מופיעים גם בפרוטוקול הדיון בבג"ץ בנושא זה, י.ר.), ולכן כדאי להרגיע את הציבור שכרגע לא הולכים למלחמות. עוד אמר הנ"ל שחברי הכנסת החרדיים עומדים בקשר עם הקצין הבכיר ופועלים בשקט לפתור בעיות שונות בשטח.

קטע השיחה המהותי היחיד הוא זה העוסק בהקמת מרכז מיון חרדי. הרקע לכך (שלא מופיע בקלטת עצמה) הוא דרישה שהועלתה על ידי מספר ראשי ישיבות להפריד בין בני הישיבות הבאים לצו ראשון ובין המתחיילים החילונים, מסיבות מובנות. בתגובה, הציע הצבא הקמת מרכז מיון נפרד לחרדים. במרכז יקבלו הבני"שים (בני הישיבות) את הצו הראשון ויוצעו להם האפשרויות העומדות בפניהם: מחזרה לישיבה עד גיל 21 עד המשך גיוס במסלולי הצבא המיוחדים לחרדים.

מנקודה זו החלה השיחה להתגלגל. אחד המשתתפים טען שצריך לומר לקצין הבכיר שידחה את הקמת המרכז עד לאחר שהחוק יעבור, ואז יתמודדו איתו כמו שיתמודדו עם יתר הבעיות שמציב החוק. אם יקימו אותו, יהיה פיצוץ גדול שלא יוביל לתוצאות חיוביות. למה? המשתתף לא פירט, אבל ניתן להבין לבד. פיצוץ כעת לא יאפשר להמשיך להתדיין בשקט בתוך ועדת שקד ולנסות לרכך את הגזירה עד כמה שאפשר.

הכול תיאוריות

עד שפריצת דרך בחקירה תוביל לזהותם של מטמיני מכשיר ההקלטה, יכולים המוקלטים להתבסס על מספר הנחות יסוד מקובלות במקרים דומים אחרים. הראשונה שבהן היא בעל האינטרס. אם, לדוגמה, מוצאים מכשיר הקלטה בפתח מוצב צה"ל בגבול לבנון, החשוד המרכזי הוא חיזבאללה ולא חמאס שבעזה. אם נמצא מכשיר הקלטה בחדר ישיבות של מפלגה ערב בחירות, החשודה המיידית תהיה המפלגה המתחרה. בהמשך ישיר לקו המחשבה הזה, אם נחשפת הקלטה בביתו של מנהיג המיינסטרים של הציבור הליטאי בישראל, לא יהיה זה בלתי הגיוני להניח שהמבצעים משתייכים לפלג הירושלמי הקורא עליו תיגר, בייחוד כשכלי הניגוח המרכזי הוא האישום בפשרנות בנושא הגיוס.

ביום שני השבוע הפכו ההשערות לכמעט ודאיות בעקבות הפרסום בעיתון הארץ. כותרת הידיעה שעסקה בהקלטות הייתה: ההנהגה החרדית והצבא מנהלים משא ומתן חשאי על הגיוס. בכותרת המשנה נאמר: משיחות פנימיות שניהלו מקורבי הרב שטיינמן עולה כי ההנהגה הליטאית הסירה את התנגדותה הגורפת לגיוס. אנשי חזון איש 5 הריחו סוג של עסקה המקובלת ביחסי מקור-עיתונאי. קח חומר טוב, ותן כותרת שאנחנו - קרי, המדליפים - זקוקים לה. עסקאות כאלה אי אפשר להוכיח (ובמקרה הנדון, העיתונאי שפרסם מוכר לנו כמי שלא עובד בשיטות כאלה), אבל לחשוד מותר. מי הגורם היחיד שיש לו עניין להציג את מרן הגרא"יל שטיינמן כפשרן בענייני הגיוס? כמובן, הפלג הירושלמי, שנושא הגיוס הוא שורש קיומו האידאולוגי והמעשי גם יחד.

מי שהבין ראשון שהפלג ההוא לא מצפה לפתרונות בנושא הגיוס אלא לבעיות, הוא השר אביגדור ליברמן. לפני הבחירות המקומיות נפגש ליברמן מספר פעמים עם אנשיו וביקש את תמיכתם במשה ליאון לראשות ירושלים (הוא לא ידע שהסיפור שלהם עם ניר ברקת כבר סגור, כולל סדרת המינויים בעירייה). תוך כדי שיחה עלה נושא הסנקציות הכלכליות או הפליליות לבני הישיבות. הדברים לא נאמרו במפורש, אך הרמזים היו ברורים. התגובה לרמזים, לדבריו של אחד ממקורבי ליברמן שאיתו שוחחנו לאחר הבחירות, הכתה אותו (את ליברמן) בתדהמה. אם כבר סנקציות, הטיח בו מישהו שם, אנחנו מעדיפים פליליות. בכלכליות עלולים להיות כאלה שלא יעמדו בניסיון. בפליליות, נראה אותם לוקחים אותנו לכלא. יהיו הפגנות ויהיו מלחמות.

במובן זה יש דמיון עמוק בין אנשי הפלג לאנשי אתרא קדישא. האחרונים זקוקים לקברים בשטחי בנייה כדי לצאת להפגנות ולהצדיק את קיומם. הראשונים זקוקים למהומות בנושא הגיוס ולחוק דרקוני מאותן סיבות. על הדרך, הם משתמשים בהן כדי לנגח את ההנהגה הנוכחית ולנסות לתפוס את מקומה. אם לא עכשיו, אז בשלב מאוחר יותר. ממש כמו אופוזיציה בכנסת המצפה לכישלונות ואסונות בימי הממשלה המכהנת כדי להסתער על דעת הקהל בבחירות הקרובות. בציבור החרדי אין בחירות פנימיות, ואופוזיציית הפלג הירושלמי מחכה להתפתחויות מסוג אחר כדי לתקוף את השלטון שאבד להם במהפך האחרון.

מטעמים ברורים לא נציין למה בדיוק הם ממתינים. נאמר רק שההיסטוריה הפנים חרדית מלמדת שמי שעט על שלטון קודם זמנו, לא קיבל אותו לנצח, ונותר בשולי המחנה. מפני הכבוד לא נזכיר מספר דוגמאות הידועות לכל אברך שעבר את גיל ה-45 וראה אחת מהן לפחות מתרחשת מול עיניו.

לאנשי חזון איש 5 אין אפוא ספקות באשר לזהותם של מטמיני מכשיר ההקלטה. ברור להם גם מדוע מנסים להציג אותם כפשרנים בימים טרופים אלו. אבל לא ברורה כל כך ההיסטריה שבה הגיבו לחשיפת ההקלטות. כל יועץ מתחיל בתחום היח"צ היה מציע להם למנוע את גל השמועות והפרשנויות, שרובן נובעות מחוסר ידיעה של תוכן ההקלטות, בצורה הפשוטה ביותר: חשיפתן לעיני כל ישראל. שלא רק העיתונאים ואישי הציבור החרדיים יידעו. תחת זאת הם פנו לעורך דין בעל שם והציפו את עולם התקשורת במכתבי אזהרה, ובכך העצימו את אפקט הדמיון פי כמה.

ההסבר האפשרי היחיד הוא החשש של בני הבית מפני הבלתי נודע. אף אחד לא יודע כמה זמן פעלו מכשירי ההקלטה, האם אין מכשירים נוספים והאם לא הוקלטו שיחות אחרות, רגישות הרבה יותר. השבוע היה מי שהציע להתקין משבשי הקלטות בסלון ובחדרו של מרן הגראי"ל. ההצעה נפלה משיקולים פרקטיים: משבשי הקלטות משבשים גם קוצבי לב. מאחר שבביתו של מרן הגראי"ל מבקרים עשרות רבות של אנשים שאיש אינו יודע מה הגיליון הרפואי שלהם, יהיה צורך להתקין במקום שלט האוסר על כניסתם של בעלי קוצבי לב. נותר בסך הכול לנקוט בהליכים משפטיים ובסנקציות פליליות שיזהירו את המקליטים הבאים או את אלה שמחזיקים בהקלטות נוספות: ההקלטה או ההדלפה הבאה ישלחו אתכם למקומות סגורים עם השכמות וספירות בחמש בבוקר שבלתי אפשרי לנהל מהם את קרבות ההנהגה הבאים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!