תגלית היסטורית: האם דוד המלך יחסום את בית שמש?

על אם הדרך מבית שמש לקרית גת, פרוש עמק האלה בריבועי שדות ירוקים וחומים. מעברו השני של העמק, תל העיר העתיקה עזקה, ובאופק מתרוממים הרי חברון.

כאן בעמק התחולל הקרב הגדול בין דוד המלך לגולית הפלשתי, בו ניצח ילד הרועים האדמוני את הענק הפלשתי ולבוש השיריון הכבד. היום, בשל מה שהתגלה ונחשף פה בשנים האחרונות, מתחולל מאבק אחר בין העמק לבתי הבטון הזוחלים אליו לאיטם מהצפון, מאזור רמת בית שמש המתפתחת במהירות.

בשבועות האחרונים אישרה הוועדה להפקדה את התכנית להכרזת גן לאומי במורדות עמק האלה, שמשמעותה ביטול ראשון של אחת מתוך ששת השכונות שמרכיבות את רמת בית שמש ד'. אם נתרגם זאת לסך דירות, מדובר על כ-1200 יחידות דיור שייגרעו מתכניות הבניה העתידית. וזו רק ההתחלה, אלפי התנגדויות נוספות הוגשה לועדות התכנון לביטול שכונות נוספות בשם מורדות עמק האלה, ומה שחובבי העתיקות והיסטוריה מזכירים לאחרונה את שמה בעיניים נוצצות: 'חורבת קאיפה'.

"מהפך באופן שבו חוקרים את הארץ"

מה יש בה בחורבה הזו? מה התגלה בה ולמה זה מצדיק עצירת התפתחותה של עיר ואם בישראל?

מי שמדריך אותנו באתר ומנסה להסביר את העניין הוא פרופ' יוסף גרפינקל מירושלים, המכיר כל אבן ואבן באתר.

מבחינתו לא מדובר בתל אבנים, אלא בעיר 'שעריים', המוזכרת בתנ"ך. עיר גדולה ומבוצרת של דוד המלך אשר התגלתה כאן, ומאז אינה חדלה מלספק הפתעות מרעישות. כולל: הכתובת העברית הקדומה ביותר בעולם, 'ארמונו של דוד המלך' ומקדש מיטלטל. הגילויים חוללו רעידת אדמה של ממש בכל הקשור להבנת התקופה של דוד ושלמה המלך, והיא ממשיכה ומשנה בימים את כל מה שידעו עד כה בנושא.

"מה שהתגלה כאן", אומר גרפינקל, "גרם למהפך באופן שבו אנחנו חוקרים את הארץ, האתר הזה הפך לעוגן מרכזי שלפיו היום מודדים כל אתר אחר מאותה התקופה. האתר הזה, הינו האתר הראשון ששויך ללא כל ספק לתקופת דוד המלך, אתר שחלקים גדולים ממנו נותרו שלמים וללא פגע, הוא מאפשר לבחון מקרוב כיצד התנהלה ממלכת דוד המלך, כיצד גבה מיסים, מרמז היכן נלחם, ומהווה ד"ש חי מתקופתו. ולחשוב שהאתר הזה שהפך באחת לאחד החשובים ביותר בארץ, התגלה די במקרה".

"אני לימדתי שנים ארוכות ארכיאולוגיה של המקרא", מספר גרפינקל, "אך חפירות ארכיאולוגיות ערכתי דווקא מתקופות קדומות יותר. בשנת 2007 בא אלי תלמיד שלי, סער גנור, וסיפר לי שיש איזה אתר מתקופת התנ"ך בשם 'חירבת קאייפה' ליד בית שמש, האתר בעבר נחקר באופן שטחי. גייסנו מימון והחלטנו להתחיל לחפור כאן. איש לא חלם שמשהו יימצא כאן. בדקנו וגילינו שיש מתחת לאדמה רק שתי שכבות ארכיאולוגיות - האחת מתקופת אלכסנדר מוקדון והשנייה מתקופת התנ"ך, והחלטתי שאת זה אני רוצה לחפור.

"בתלי ערים כמו עיר דוד, כמו חברון, יש שכבות של 20 ערים, אחת על גבי האחרת, עיר חופרת אל תוך עיר קדומה יותר וגונבת ממנה אבנים וחרסים ולא ברור מה שייך לאיזו תקופה. כאן הייתה הזדמנות חד פעמית לחפור עיר מתקופת התנ"ך כשברור מה שייך לאיזו תקופה. התחלנו לחפור וכך גילינו שזו עיר שמוקפת בחומה גבוהה, שהייתה בת ששה מטרים, בעובי 4.5 מטר, ואז גילינו את השער שהיה מרשים ומתוחכם, אבל מה שיותר חשוב: לצידו הייתה תגלית שעתידה לחולל כאן מהפכה של ממש".

מבחן הפחמן גילה: החרצנים מתקופת דוד המלך

אמנם נחשפה כאן עיר בת 23 דונם. אבל מי בנה העיר הזו, ומאיזו תקופה היא?

גורפינקל ידע שאם יקבע שמדובר דווקא בעיר אותה בנה דוד המלך, חבריו ינודו לו בראשו. הארכיאולוגים חיפשו את הערים הגדולות של דוד המלך ולא מצאו, בחברון שהייתה גם היא עיר בירה ראשונה של דוד המלך - לא נמצא דבר בנוי מתקופתו, בשל התקופות הרבות בהם נבנתה ונחרבה העיר. גם בירושלים לא הביאו החפירות בעיר דוד לגילויים ולזיהוי מבנים שהינם בוודאות מבנים מתקופתו. לו היה מגיע גרפינקל וטוען שהנה מצא עיר מבוצרת מימי דוד ושלמה המלך, הוא ודאי היה נתקל בזלזול.

חזרה לתגלית: לצד השער הגדול, עומד לו תא קטן, שבו עומדת אבן מצבה זקופה, ולצידה נמצא כלי בישול ובתוכו ארבעה חרצני זיתים, גורפינקל לא ידע את נפשו מרוב שמחה. חומר אורגני, וכך גם חרצנים - ניתן לתארך בצורה מדויקת באמצעות שיטת פחמן-14 והחרצנים נשלחו למעבדה באוקספורד שבאנגליה. גרפינקל המתין במתח לתוצאות וכאשר הם חזרו הוא נדהם: התברר בוודאות שהחרצנים הינם בדיוק מתקופת דוד המלך.

"זה היה הרגע הכי מרגש בכל שש השנים שבהן חפרנו את המקום, הרגשתי שאלוהים נותן לנו מתנה", הוא אומר. ההשלכות לתיארוך המדויק הינן רוחביות. מאז אותו עוגן כל מה שנמצא באתר משקף בוודאות את התקופה, ומהווה צוהר שדרכו ניתן להציץ היישר לתקופת דוד המלך. ומה שהתגלה שם בחלון הזה היה מרשים.

באחד הבתים נמצא חדר ובו מזבח וכלי נסך, שמורכב משני גביעים עם שתי פיות נפרדות. נמצאו כאן עוד חדרים ובהם מזבחות קטנים שכנראה הוקדשו לעבודת ה'. "מה שמדהים הוא, שאין פה בכל האתר כולו אף צלמית אחת של בן אדם או של בעל חיים בכל העיר הזאת, האתר ללא כל אייקונים לחלוטין, כשאתה משווה את החדר הזה לאתרים כנעניים או פלשתיים, אתה רואה כאן עד כמה הקפידו על כך שלא יהיה כאן שום פולחן איקוני – ללא פסל ומסכה".

יש כאן עוד נתון המדהים במה שלא נמצא כאן: לא הרחק מכאן, בערי פלשת אכלו הנכרים גם חזירים אך כאן בכל התל לא נמצא ולו עצם אחת של החיה הטמאה. "ארכי-זואולוג", אומר גרפינקל, "בדק 3,000 עצמות שנמצאו בחפירות ולא זיהה ולו עצם אחת של החיה הלא כשרה למאכל על פי התורה".

בבית נוסף, נמצאו שברים של כלי חרס מאותה התקופה, אחת מהן היה שבר כלי גדול בצורת מעויין ועליו התגלתה כתובת בדיו בת חמישה שורות המופרדות בקווים שחורים, הכתובת התבררה ככתובת הקדומה ביותר בעברית שנמצא אי פעם.

הכתובת בת חמישה שורות ניזוקה בחלקה והפענוח של עדיין נמשך. לפי פענוח ראשוני נאמר בכתובת ציווי שכמו נלקח היישר מרוחו הרחומה של דוד המלך נעים זמירות ישראל, "שפוט עבד ואלמנה, שפוט יתום וגר", דהיינו תזכורת על הצורך לשפוט ולנהוג שווה בשווה עם החלש כמו החזק.

שיטת גביית המיסים, ונצחונו המדעי של גרפינקל

גרפינקל המשיך בחפירותיו ואז גילה שלעיר שער נוסף מדובר במבנה שאין כמותו בשום תל ובשום עיר מהתקופה בכל הערים הקפידו על שער אחד בלבד, כאן התגלו שני שערים. "ואז", אומר גורפינקל נזכרתי, "שברשימת הערים כאן באזור, שוכו, עזקה מצוינת גם העיר שעריים. אז הנה חשבתי זה בדיוק זה. העיר היחידה כנראה שהכילה שני שערים ובשל כך נקראה שעריים, כלומר העיר עם שני השערים".

השאלה היא, מה עושה כאן בשיפולי בית שמש, על עמק האלה עיר מבוצרת ומפוארת, עיר עשירה בממצאים וכתבים, ואם הייתה כה חשובה מדוע נשכחה במהלך השנים?

בימי השופטים וימי תחילת המלוכה שלטו הפלשתים בכל שפלת החוף של ארץ ישראל. במשך שנים ארוכות הייתה מתיחות בין הפלשתים לבני ישראל כאשר קו הגבול עובר בעמק האלה. ממזרח היו בני ישראל, אך ממערב לאורך החוף הפלשתים. העיר כאן הייתה המוצב הקדמי מול הפלשתים. אך לאחר תקופת מה, הפלשתים נוצחו ונדחקו מערבה. חשיבותה של העיר ירדה ומאז ננטשה.

התגלית המרשימה, המצביעה על פרישתה הרחבה של אימפריית דוד המלך. עוררה רעידת אדמה של ממש בקרב החוקרים. היא ממוטטת את האסכולה המינימליסטית אותה קידם פרופ' ישראל פינקלשטיין, מבכירי הפרופסורים לארכיאולוגיה בישראל, שסירב לקבל את העובדות כפי שהן וניסה להטיל בהן ספק. הגילויים של גרפינקל איימו על התיאוריות אותם בנה פינקלשטיין במשך שנות דור ואשאר עתה עמדו בפני קריסה מוחלטת.

"לא הכל זה מדע", אומר גרפינקל, "כן גם אצל מי שמתיימר להיות מדעי בלבד. לאדם קשה לראות איך תפיסת עולם עליה עמל בשמך שנים ארוכות קורסות. אז הוא נלחם בכל דרך. אצלי, אני לאחר שראיתי את העובדות לאחר שראיתי איך התיאור התנכ"י מדייק כאן, קיבלתי זאת. זו עובדה. זו המחויבות לאמת. אבל יש מי שלא מסוגלים לשנות את תפיסת עולמם למרות העובדות".

אחת הטענות המרכזיות שהושמעו נגדו הייתה שעם כל הכבוד לבתים ולביצורים, חסרים מבני ציבור שלטוניים כדי לסמן שמדובר בעיר מחוז חשובה הקשורה לממלכה שולטת. ואז, השנה התגלתה בלב העיר, בפסגה הגבוהה של הגבעה, 'הארמון'. בניין ציבורי מפואר שגודלו בערך 1,000 מטרים רבועים, "על פי עובי הקירות מדובר במבנה שהיה בעל מספר קומות, במיקום גבוה שאפשר גם לעמוד על הגג ולצפות בכל האזור.

מצפון לעיר נחשף בית עמודים שאורכו כ-15 מטרים ורוחבו 6 מטרים, שהתגלו בו קנקני אגירה גדולים ורבים, רובם ככולם דומים זה לזה ומכילים טביעת אצבע דומה: "כאן במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. אנחנו עכשיו מבינים את השיטה: עבדי המלך השאירו בכפרים קנקנים מסומנים ואז היה על כל חקלאי למלא את הקנקן בתוצרת חקלאים שהייתה נאגרת פה הארמון ואז הקנקן היה מועבר לירושלים היישר למלך. כך אנו רואים מערך של גביית מיסים הפותר את בעיות האיסוף, ההובלה והאחסון של הסחורה החקלאית שנאספה במיסים".

אם היה למישהו ספק שמדובר בעיר מחוז שלטונית חשובה, הויכוח די הסתיים השנה בנוקאאוט מהדהד עם גילוי הארמון ומחסני השלטון. "ואז אמרו נגדי שלא חפרתי טוב, שחפרתי מהר מידי, וטיעונים מהסוג הזה. אז הבנתי שניצחתי. כאשר עוברים מטיעונים עניניים להשמצות, אתה יודע שנגמרו כל הטיעונים האחרים ואתה בעצם צודק".

הגילוי האחרון של הארמון, הביא לפרסום האתר, ועדיין מעורר גלים בכל רחבי העולם, אלפי מבקרים נוהרים אל המקום אף שהוא רשמית סגור עדיין לתיירות. כיום לאחר שהאתר הפך לכוכב בינלאומי, החלו ברשות הטבע והגנים לתכנן את הקמתו של "גן לאומי עמק האלה". הוא יגודר, סככות יוקמו, תוצב שמירה, ומתקנים למבקרים. אין ספק שהוא יהפוך לאחד מהאתרים החשובים בארץ כעיר הקדומה והשמורה ביותר של ממלכת דוד המלך.

אך על האתר מאיימת שכונת המגורים של רמת שמש. כבר היום, העומד בארמונו של דוד יכול לראות מעבר את מגדלי המגורים והמנופים של רמת בית שמש ג'. לפי התוכניות שכבר אושרו לפני שנים רבות. "העניין הוא", אומר גרפינקל, "לא להציל רק את האתר עצמו בלבד, הרי אם אנו רוצים לשמר אותו, צריך לשמר אותו בקונטקס הסביבתי שלו, איך האתר שולט על סביבותיו, מול עמק האלה, אם הוא יוקף בגורדי שחקים סביבו, מה יישאר ממנו?".

"מצד אחד אנשים צריכים מקום לגור, ולא פשוט לבטל תוכנית לאכלוס 1,000 משפחות במקום", אומר רב חרדי העוסק בארכיאולגייה של התנ"ך: "מצד שני דווקא הציבור החרדי ידע להעריך אתר שיאפשר לנו להציץ היישר אל תקופתו של נעים זמירות ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!