דורש טוב ודובר שלום: יו"ר מנהלת השירות האזרחי בראיון

ביטולו של חוק טל, עבודתה של ועדת שקד לשוויון בנטל והמחלוקות הפנים חרדיות בשאלת הגיוס והיחס לצבא ולחקיקה בנושא - העלו שוב ושוב לכותרות את הבעיה המעיקה ביותר על הציבור החרדי כיום, אך גם הציפו שוב את הפיתרון האידיאלי ביותר שישנו - השירות הלאומי.

שר שלום ג'רבי, יהודי חובש כיפה בעל לב חם במיוחד לערכי הדת, ששמו הפך זה מכבר לשם נרדף בכל הקשור לשירות לאומי, מכהן כראש מנהלת השירות האזרחי לאומי. בתקופה האחרונה הוא נע הלוך ושוב בואכה כנסת ישראל, במטרה לשמר ולסייע ככל שניתן בבניית חוק שיחליף את חוק טל, ואשר במקביל להיותו אופרטיבי ומעשי - יתקבל בהבנה ובזרועות פתוחות גם בציבור החרדי.

לג'רבי חשוב במיוחד לפנות באופן בלתי אמצעי לציבור החרדי, ולהסביר מהי מנהלת השירות האזרחי, כמה חרדים כבר השתלבו במסגרתה ומה הוא מתכוון להציע לציבור החרדי בהמשך, ויש לו גם שפע מחמאות לנציגות החרדית בכנסת, אבל בל נקדים את המאוחר.

• שר שלום, מהו בעצם תפקידה של המנהלת?

"מנהלת השירות האזרחי לאומי אחראית על כל מי שקיבל פטור מצה"ל או שמלכתחילה לא נקרא לגיוס - כמו המגזר הערבי והמגזר החרדי. יש לנו במסגרת זו 116 אלף משרתים, מתוכם 1,600 חרדים, 3,600 ערבים, 700 במסגרת ייחודית של נוער בסיכון ועוד 600 במסגרת של בעלי צרכים מיוחדים, גם 8,500 בנות הציונות הדתית - המקבלות פטור מגיוס אף הן מטעמי דת. השאר הם כל מיני אזרחים שקיבלו פטור מהצבא.

"ברשותך, לפני שנדבר על המגזר החרדי, אני רוצה לציין לשבח את הפרויקט של נוער בסיכון וצרכים מיוחדים שהקמנו. לפני שנה היו במסגרת זו בסך הכול 84 בעלי צרכים מיוחדים, ואנחנו הרחבנו את זה מהתקציב שלנו, כמו גם את הנושא של נוער בסיכון, ובסיוע של קרנות פרטיות שתומכות בעניין.

"מדובר בצעירים עוורים, חרשים וכדומה שעושים בעצמם שירות אזרחי - למרות הקשיים. גם נוער בסיכון הם צעירים שהצבא לא מגייס אותם, ואנחנו מאפשרים להם במקום שירות מלא לשרת חלק מהזמן, ובשאר השעות הם מקבלים מעטפת של עובדת סוציאלית, לימודים, תמיכה וכדומה, מתוך מטרה לסייע להם ולהכין אותם לחייהם האזרחיים".

החוק החדש: יותר שעות - תגמול גבוה יותר

• מה מציעה מנהלת השירות האזרחי כיום לחרדי?

"נכון להיום, לפני החוק החדש, בן 22 נשוי פלוס ילד שמחזיק דחיה על רקע 'תורתו אומנותו', או לחילופין בן 22 רווק, או נשוי בלי ילדים - אבל במסלול ביטחוני אזרחי, דהיינו שירות במשטרה, שב"כ, כיבוי או בארגוני ההצלה, יכולים לבחור לשרת במסגרת המנהלת כתחליף לשירות צבאי.

"במסגרת זו מוצעים להם 2 מסלולים, האחד הוא מסלול של 40 שעות שבועיות במשך שנה ושכר של 2500 שקל, או שנתיים של 20 שעות שבועיות ומשכורת של 1,250 שקל. בעיקרון, המנהלת מציעה שירות בעמותות או ארגונים שהם מלכ"ר - דהיינו לטובת החברה או המדינה, ובחלק ממשרדי הממשלה".

• איפה הציבור החרדי בוחר לשרת בעיקר?

"30% מהחרדים משרתים בתוך הקהילה החרדית נטו - ארגוני חסד וכדומה, והשאר בגופים ממלכתיים, שגם הם בחלקם הגדול חרדים, כמו 'יד שרה', 'הצלה', 'עזר מציון' ועוד, רק שהם משרתים את כלל הציבור".

• איפה אנחנו עומדים כיום, מבחינת החוק החדש?

"קודם כל חוק טל פקע והממשלה האריכה בינתיים את חוק שירות אזרחי. מה השתנה בעיקר? אורך השירות, בחוק החדש זה יהיה מסלול של 30 שעות במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים. נלחמתי מאוד על קיומה של האפשרות הזו בועדת פרי, כי בשכר של 2,500 שקלים אדם לא יכול להתפרנס, אז חייבים לאפשר לו לחלק את יומו כדי שיוכל להתקדם במחצית השניה של היום".

"שינוי נוסף יהיה במסלול הבטחוני-אזרחי, דהיינו משטרה, שב"כ ומכבי אש. מי שיבחר במסלול הזה יעשה 36 שעות שבועיות במשך שנתיים, שזה יותר ממה שיש היום, אבל הוא יקבל משכורת משמעותית בהרבה - 4 אלף שקל. רק לשם השוואה, חרדי נשוי עם ילד מקבל בצבא 5,400 שקל. אני מאמין וחושב שבצבא צריך לקבל יותר, אבל במסלול הזה נאבקתי שיקבלו סכום גבוה, לפחות קרוב לזה שניתן בצבא, ואני שמח שהאוצר הסכים לכך והצטרף, למרות שמדובר בעלות גבוהה".

"הח"כים החרדים עושים עבודת קודש"

ג'רבי עוצר לרגע בשטף דיבורו, ולפני שהוא צולל בשאר פרטי החוק החדש, חשוב לו להדגיש. "ועדת שקד, הן יו"ר הוועדה והן החברים, מנהלים בצורה מאוד איכותית את הנושא הזה. הוועדה שומעת ומקשיבה בסבלנות לצד החרדי, מתוך מטרה להוציא בסוף חוק פרקטי ומתחשב במגזר החרדי".

• איפה למשל אתה רואה את זה?

"בכך שבאו והוסיפו למסלול הבטחוני-אזרחי שאפשר לצרף גם את זק"א וארגוני הצלה, ובכל שנתון מלבד מאה מתגייסים למד"א אפשר עוד מאה לשאר הארגונים, ואלו רק דוגמאות. אני חושב שהמגזר החרדי יש לו גם מה להתגאות בח"כים החרדים. אטיאס, פרוש וגפני נלחמו מלחמה עיקשת לטובת המגזר והרגישויות שלו, ואני מקנא במגזר החרדי שאלו הם נבחריו. הם פשוט עושים עבודת קודש".

• יש הבדלים מהותיים בין גיוס צבאי לגיוס לשירות אזרחי?

"כמו שציינתי יש את הבדלי השכר והשעות, מלבד זאת, בגיוס צבאי מתחילים בספטמבר ומסיימים באוגוסט. בשירות האזרחי כל ראשון לחודש יש מועדי כניסה ויציאה".

• האם ישנה כמות קבועה של מתגייסים חרדים?

"זה תלוי בהרבה משתנים, הממוצע שלנו הוא כ-70 לחודש, אבל למשל לפני ארבעה חודשים שחששו מהפסקת השירות האזרחי בחוק - התגייסו בחודש אחד כ-200 איש".

"נאבקתי במשטרה שלא יהיו דיני משמעת"

לאחר ההפוגה, שב ג'רבי לפרטים המדויקים של החקיקה המתגבשת. "החוק החדש מבחין בין 3 אוכלוסיות שונות: כל מי שעבר את גיל 22 - החוק מעניק לו שחרור, הוא כמובן יוכל להתגייס לצבא או לשירות אזרחי, אך מבחינה חוקית הוא פטור. אלו שבעת החקיקה יהיו בני 18 עד 22, יקבלו דיחוי עד שיגיעו לגיל 22, ואז יתאפשר להם לבחור בין צבא, שירות אזרחי או פטור.

"האוכלוסיה השלישית והמרכזית, היא אלה שטרם מלאו להם 18 בעת החקיקה, ואז, מלבד מכסה של 1,800 עילויים [או יותר מכך, במידה ושר הביטחון ישחרר אותם בשל עמידה ביעדים הגלובליים] כל השאר ייאלצו לעבור גיוס בשלב מסויים, לאחר כמה שנות דיחוי, כאשר בשלב הראשון הם יעמדו לרשות הצבא, והוא יחליט האם לאפשר להם לשרת במסגרת שירות לאומי או לגייס אותם".

"רצוי להבדיל בין החלק של הצבא בחוק, שרק עכשיו עוסקים בו, לבין החלק של השירות הלאומי שהוא מושלם כמעט לחלוטין. ובהחלט לשביעות רצוני. מדובר בחוק טוב שאפשר בהחלט לחיות איתו בשביעות רצון מלאה. רצוי גם להדגיש כי יש בחוק יעדים מסודרים כמה המכסה המינימלית לגיוס לשירות אזרחי מידי שנה".

• כיצד אתה מוודא שהמסגרת המוצעת בשירות הלאומי מתאימה לחרדים?

"כל עוד אני מנהל את השירות האזרחי, אני מוודא עם היועץ החרדי שלי, נחום בנדיקט, לפני שאני מאשר לשלוח חרדים למקום מסוים, שאכן מדובר במקום מתאים, דהיינו שהצעיר החרדי לא יהיה עם בנות באותו חדר, שהוא יקבל אוכל כשר ובעיקר שמקבלים אותו שם באהבה. אני לא רוצה בשום אופן שמישהו 'יתקלקל' או אמונתו תיפגע במהלך השירות חלילה.

"לדוגמה, במד"א לפני שנתיים רצו לעשות שירות אזרחי לחרדים. אני דרשתי שיהיה חדר המתנה נפרד עבורם, שיכיל ספרי קודש ובהפרדה מלאה - ורק אחרי שבמד"א הסכימו לתנאי הזה, אישרתי את המסלול המדובר.

"נאבקתי גם עם המשטרה והשב"כ, הם רצו להחיל את דיני המשמעת גם על השירות האזרחי, שזה אומר שאפשר להכניס לכלא מתנדב על עבירת משמעת. אני לא מוכן לראות מתנדב עם אשה וילדים שמחכים לו בשולחן שבת, והוא, מסיבה כזו או אחרת, יושב בכלא. ובאמת העניין הזה נפתר ואי אפשר להכניס לכלא. בשורה התחתונה, הנושא של התנאים וצורת ודרך השירות של המשרתים - כל מקום שרוצים להטיל עוד קשיים, מטלות או ענישה, נלחמתי בכל תוקף נגד זה, ועד כה הצלחתי בכך לחלוטין".

לסיום מציין שר שלום: "אני נכדו של הרב גץ זצ"ל, ואני חושב שעולם התורה הציל ומציל את קיומם של עם ישראל ושל מדינת ישראל, ולכן צריך להשאיר את מי שבאמת לומד - שימשיך לשמור על התורה והמדינה. יחד עם זאת, מי שלא לומד צריך לבוא ולעשות שירות אזרחי, ואני מבטיח שלא ייפגע אף אחד מהם מבחינה דתית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!