שילוב חרדים בתעסוקה: הבעיות, החששות והפתרונות

שילוב חרדים בתעסוקה הינו הדבר החם הבא. נושא אשר העניין בו גדל והולך והוא מסקרן רבים מהנחשפים אליו. גם בקרב החרדים וגם בקרב החילונים.

מספרים הולכים וגדלים של חרדים מצטרפים אל מעגל העבודה הישראלי. חלה עליה במספר הגברים החרדים הרוכשים תארים אקדמיים, ובהמשך לכך, מוסדות לימוד רבים מציעים לצעירים חרדים השכלה מכוונת תעסוקה: לא רק מוסדות לימוד חרדיים, אלא גם כאלו מקרב האקדמיה ה"חילונית". הנושא הפך אופנתי – כמעט כל מוסד אקדמי המכבד את עצמו פיתח לעצמו מסלול ייעודי (קמפוס חרדי) או שהוא בתהליכי פיתוח של אחד כזה. גורמים רבים מביעים עניין בהצלחת השילוב: חלקים גדלים והולכים בציבור החרדי, עמותות וסוכני שינוי חברתי אחרים וגם קברניטי המדינה.

האם אלו ימים של תקווה חדשה? האם כשרה השעה למשהו חדש? רענן? שינוי לטובה?

מסיבות היסטוריות שונות, במהלך עשרות השנים האחרונות התפתחו בישראל תתי תרבויות של ממש אשר הבידול ביניהן רב. תנועת ההשכלה הייתה תחילתה של היפרדות האקדמיה המודרנית מהערכים התורניים. בהמשך לחינוך הנפרד, סיבות ותהליכים חברתיים ותרבותיים שונים הביאו אותנו היום למצב בו מצוי מעט מאוד שיתוף פעולה בין זרמים שונים בחברה הישראלית, ויש שיאמרו אפילו נתק בין התרבות החרדית ובין זו של עולם התעסוקה הישראלי החילוני. שילוב חרדים בעולם התעסוקה הישראלי הינו מפגש בין חלקים שונים במארג התרבותי הישראלי, מפגש אשר רווי בחוסר הכרות וחוסר ידע העשוי ואף מעורר שאלות וחששות רבים.

האם יכבדו את דרך החיים שלי?

בקרב החרדים החושבים על השתלבות במעגל התעסוקה, עולים חששות רבים, כגון: כיצד ישתנה מעמדי בחברה שלי – כיצד אתמודד עם תגובות שחלקן יהיו ודאי שליליות למהלך של יציאה לעבודה? האם במקום העבודה החדש יכבדו את דרך החיים שלי? האם אתקל באפליה ובדעות קדומות נגד חרדים? האם אחווה ירידה רוחנית עקב העיסוק המוגבר בנושאים גשמיים? כיצד אוכל להתמודד בעולם תחרותי ולא מוכר זה? האם הפערים בהכרת עולם החשבון והאנגלית יהיה בעוכריי? כיצד אתמודד עם שינוי במעמדי – ממכובד ומצוין בלימודי הקודש לבעל ידע מועט ומתקשה בעולם החדש?

גם בקרב המעסיקים עולים חששות: כיצד ישתלבו אנשים שונים כל כך בהופעתם ובהלך מחשבתם בקרב העובדים הקיימים בחברה? האם הם ינסו להשפיע על האחרים לאמץ אורח חיים דומה לשלהם – הרי הם רואים בנו "תינוקות שנשבו". האם ידרשו מהעובדים הוותיקים לשנות דרכיהם ולנהוג ביתר צניעות? הרי הללו חסרי השכלה בתחום מקצועות הליבה – כיצד נוכל להתמודד עם חוסר זה? האם יש להם צרכים מיוחדים שלא נוכל/נרצה למלא? מדוע פתאום ישנם חרדים המעוניינים לעבוד?

ישנם לא מעט אבני נגף, האם בכל זאת יש סיכוי לשיתוף פעולה? כנראה שכן. היתרונות וההטבות מהמהלך לציבור החרדי - כמו גם לעסקים המגייסים ולחברה בישראל כולה הם עצומים.

נקדים ונאמר כי התייחסות כוללנית ל"עולם החרדי" היא זהירה בשל הגיוון הרב בזרמים ובהוויה של חברה זו. באופן כללי ניתן לומר כי לאחרונה התגברה המצוקה הכלכלית בקרב המגזר החרדי, בין היתר בגלל הירידה בהיקף קצבאות, רנטות ועוד. הציבור החרדי מתקשה להתמודד עם המצב הכלכלי ומבקש לשפר מצבו ולהתפרנס בנוסף להסתמכות על גמ"חים. שילוב בעולם התעסוקה יביא לעובד החדש רווחה כלכלית ויכולת לפרנס את משפחתו בכבוד.

גם המעסיקים במשק עתידים להפיק טובות רבות מהצטרפות העובדים החרדים אשר להם יתרונות רבים: העובד החרדי הינו עובד מסור ובעל משמעת גבוהה, המתמיד לאורך זמן – עובדה הנובעת מהצורך האקוטי לפרנסה קבועה ומסודרת למשפחתו. הערכים הרווחים בעולם החרדי באים לידי ביטוי בתחומים המתאימים מאוד למעסיקים: העובד החרדי יימנע מגזל זמן של המעסיק, יימנע מלשון הרע, התנהלותו היא של יושרה ואמת כרוחה של ההלכה ואופי קשריו עם המעסיק הם של נאמנות והכרת תודה. כמורגל בשעות לימוד רבות של פלפול והגיות, הינו בעל חשיבה מפותחת היודעת להיות ביקורתית ויצירתית בפתרון בעיות.

יתרונות אלו לא נעלמים מעיניהם של קברניטי המדינה, אשר נוקטים גישה פעילה בעידוד הגיוון בתעסוקה. ישראל משווה עצמה לנתונים מארצות מפותחות אחרות כגון G7 או ל-OECD ומשם עולה כי הכיוון לשיפור כלכלי חברתי עובר בהגברת אחוז המשתתפים בתעסוקה.

כחלק ממהלך רב שנתי מנהיגי הכלכלה בישראל מנסים לצרף למעגל המשתתפים בעולם התעסוקה אוכלוסיות המשתתפות בעולם זה באחוזים נמוכים בדרך כלל, ובהם גם חרדים. משרד הכלכלה מתכוון להשקיע בטווח הקרוב 500 מליון ₪ בתמיכה בהגברת תעסוקת חרדים בשלושה אופנים: הנגשת עולם התעסוקה לחרדים המעוניינים בכך באמצעות מרכזי פיתוח תעסוקה לקהל החרדי, עידוד מעסיקים לשלב חרדים על ידי מענקים ותמריצים והנהגת שיטת ואוצ'רים: צעיר חרדי יוכל לקבל ואוצ'ר באמצעותו ימומנו לימודיו ואו הכשרתו התעסוקתית על ידי המדינה במוסד לימודים על פי בחירתו.

האמצעי: לדאוג לתגמול הולם

האם אנו עדים למהלך היסטורי בחברה הישראלית? כיצד נוכל לקדם תהליך זה לטובת כל הצדדים?
אולי עלינו לראות דוגמא בארצות חוץ? למשל בארה"ב ובאירופה, רבים החרדים אשר הינם חלק מעולם העבודה המודרני, מחזיקים במשרות מגוונות בחברה הכללית וכל זאת תוך שמירה על צביון חייהם.

כנראה ששילוב החרדים בעולם התעסוקה צריך להיות כזה שלא יטשטש את זהותם המקורית. אין כאן צורך לפעול להטמעות החרדים בחברה הכללית – אין כאן מקום לכור היתוך. המודל צריך להיות של שיתוף פעולה תוך שמירת הייחודיות המגזרית ולא פגיעה בה.

שילוב נכון של החרדים בעולם התעסוקה הוא מלאכה הדורשת עדינות מרובה. המפתח הוא חשיבה וגם פעולה בשני מישורים המשפיעים זה על זה ומשמעותיים זה לזה: המישור הפרקטי (מעשי) והמישור התרבותי/ערכי.

במישור הפרקטי יש לקחת בחשבון נושאים העולים מן הניסיון והמחקר הקיים אודות התחום ולנסות להתייחס לתנאים הקיימים ולמצוא דרכי פעולה יצירתיים בהתאם:

כל עבודה מכבדת את בעליה. עם זאת, חשוב ליצור מצב כי רוב המשתלבים בעולם העבודה ימלאו משרות המתגמלות ברמה גבוהה את העובד הן ברמת הפיתוח האישי והן מבחינה כלכלית ומעמדית. פיצוי ותגמול הולם לשינוי יביא אחרים ללכת בעקבותיו.

יש לנסות ולבחור פיתוח תעסוקתי במקצועות אשר הינם בחוסר בשוק התעסוקה הישראלי. מקצוע עריכת הדין למשל הוא אכן יוקרתי אך השוק בו רווי. יש מחסור בעובדים בעולם ההייטק, בתחומי ההנדסה ועוד.

על מנת להשיג משרה משמעותית ונחשקת יש ללמוד – הכשרה אקדמית או מקצועית אחרת היא הדרך להצלחה ברבים מהמקרים.

במישור התרבותי/ערכי, כל תת תרבות צריכה לעשות עבודה פנימית אמיתית ואמיצה כהכנה למפגש הבין תרבותי. זו חייבת להיות עבודה עצמאית בכל אחד מצידי המתרס וגם עבודה משותפת.

הפרטים בחברה החרדית צריכים לבחון עם עצמם ולחשוב על האתגרים הערכיים העומדים בפניהם: האם הם שלמים עם הצעד שעשו? האם הם מוכנים להתמודד עם ההשלכות – הקשיים, הלחץ החברתי, האתגרים הרוחניים? כיצד יש לראות נושאים כ"הסכם יששכר וזבולון" ועוד.

המעסיקים יבחנו בינם לבין עצמם: האם יש בעיה ביחס הניתן לעובדים בעולם התעסוקה הישראלי? האם יש פתיחות אמיתית לקבלת השונה? האם יש דעות קדומות וסטריאוטיפים אשר ישחקו תפקיד מעכב? האם בחברה החילונית יש פלורליזם אמיתי או שהוא נשכח ונזנח כשהעניין נוגע לחרדים?
והמעסיקים והעובדים האחד מול השני: לאיזו שותפות אני מוכן להיכנס? על מה אוכל להתפשר? מה יהיה מכשול קשה מידי עבורי? במה אוכל להיתרם? איזה מאמץ יידרש ממני והאם אהיה מוכן לעשותו?

יש לקחת בחשבון כי המפגש בין השותפים לתהליך (החרדים והמעסיקים) הוא מפגש ובו פוטנציאל עשיר להתנגשות של ערכים היכולים להראות מנוגדים: יושר ואף תמימות מחד מול תחבולה ומקוריות, פשטות ואמת גלויה מול יכולת כישרון וצורך "לשחק את המשחק", לכידות חברתית מסורתית מול אינדיבידואליזם, אמונה הדוקה בדרך אחת מול לגיטימציה לפלורליזם ועוד.

יש אפשרות ליצירת תקשורת חדשה, המבוססת על הכרות וכבוד לצרכים האחד של האחר.

אפשר לבנות תהליכים המשותפים למעסיקים ולעובדים החדשים, אשר ישימונו על דרך המלך לרווחה ולשלום. המאמץ יהיה משותף ועם זאת נראה כי בנקודה קריטית זו, הכדור כעת בידי המעסיקים. הבעת נכונות מצידם תניע תהליך של תקווה ועתיד. הנעת תהליכים תוך עדינות ורגישות תרבותית – זהו צו השעה.

לתגובות ולהצעות - [email protected]
הכותב הנו מנכ"ל חברת "מארג אנושי", המספקת שרותי השמה וסדנאות בהתמחות בשילוב חרדים בתעסוקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!