מזונות מן העזבון: מתי, למי ואיך? טור משפטי

במסגרת הטורים בנושאי צוואת וירושות, השבוע נעסוק בנושא מזונות מן העזבון - נושא שעולה במקרה בו אדם נפטר כאשר הוא מותיר אחריו קטינים, לא עלינו.

במקרה בו נפטר אדם והותיר אחריו קטינים - ילדים מתחת לגיל 18, או אישה, הם זכאים לקבל מזונות אשר ישולמו להם מכספי העיזבון שהותיר אחריו המנוח. תשלום זה מגיע להם בין אם המנוח הותיר אחריו צוואה ובה קבע את חלוקת רכושו, ובין אם לאו.

במקרים מסוימים, גם הורי המנוח יהיו זכאים למזונות, אם יוכח כי הבן תמך בהם טרם פטירתו.
על מנת לקבל את תשלום המזונות יש צורך בהגשת בקשה לקביעת מזונות מן העיזבון.

א. מי זכאי למזונות ולאיזה פרק זמן?

חוק הירושה קובע מיהם הזכאים למזונות וכן את תקופת זכאותם. הזכאים הינם:

א. בן זוגו של המנוח. המזונות ישולמו לו בכל תקופת האלמנות. (אולם בימ"ש רשאי ליתן מענק חד פעמי לאלמנה שנישאה).

ב. ילדי המוריש. המזונות ישולמו עד הגיעם לגיל 18. אם המוריש הותיר אחריו ילד נכה, מפגר או חולה נפש, הוא זכאי לתשלום כל עוד הוא נמצא במצב זה.

ג. ילד בגיר, עד להגיעו לגיל 23- רק אם בית המשפט קבע כי הוא זכאי לכך.

ד. הורי המוריש, אם המנוח פרנס אותם בעת פטירתו. המזונות ישולמו להם כל חייהם.

ב. מתי יש להגיש את הבקשה?

על הבקשה להיות מוגשת לפני חלוקת העיזבון. באישור בית המשפט, ניתן יהיה לדון בבקשה אם הוגשה תוך 6 חודשים ממועד החלוקה. זאת מאחר ואם כבר חולק העזבון - יהיה קשה יותר לנכס בחזרה חלק ממנו לזכאים.

ג. החלטת ביהמ"ש בבקשה: בית המשפט עשוי להחליט כי יש צורך לפסוק מזונות זמניים, לפרק זמן מסוים, אשר ישולמו עד למתן החלטה בדבר סכום המזונות הקבוע. הוא גם רשאי להחליט על פסיקת מזונות למפרע החל ממות המוריש - ולא רק ממועד מתן החלטה, הכל בהתאם לנסיבות העניין.

כמו כן ביהמ"ש מוסמך לקבוע האם סכום המזונות ישולם אחת לתקופה, או בתשלום חד פעמי. כן מוסמך ביהמ"ש לקבוע כיצד ישולמו המזונות - דרך קצבה, הפקדה, השקעה או באופן אחר, ולמי יסופקו. לדוגמה, במקרה של קטינים, יתכן ובית המשפט יחליט על העברת סכום מזונותיהם ישירות לאמם שנותרה בחיים בדרך של קצבה חודשית.

ד. מהם שיקולי בית המשפט בקביעת סכום המזונות?

על פי החוק, על בית המשפט לשקול שיקולים שונים בקובעו את סכום המזונות שישתלם, ובהם:

1. שווי העזבון.

2. חלקם של הזכאים למזונות בעיזבון, כיורשים על פי דין או כזוכים על פי צוואה. כלומר, אם אותם זכאים ממילא מקבלים חלק מהעזבון מתוקף היותם יורשים - יתכן ודמי המזונות יהיו נמוכים, מאחר וממילא מובטחים להם כספים.

3. רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות, וכן השינוי בצרכי הזכאי עקב המוות. ככל שרמת החיים הייתה נמוכה - סכום המזונות לא יהיה גדול, שכן הוא אמור לספק להם את הרמה לה הורגלו.

4. רכוש הזכאי למזונות - ככל שיש לו יותר רכוש, כך סכום המזונות שייפסק לו יהיה קטן יותר, במיוחד אם ישנם כאלה הזקוקים למזונות יותר.

5. הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.

חשוב לציין כי אף שהחוק קובע מספר זכאים למזונות מן העזבון, הרי שלא בהכרח כל הזכאים יקבלו את החלק לו הם זקוקים. לדוגמה, אם המנוח לא הותיר אחריו עזבון גדול, רשאי ביהמ"ש לפסוק מזונות רק לאלה שנראים לו כזקוקים ביותר לסכום הקיים.

לאחר שנקבע סכום המזונות, ואם התעורר צורך בכך בשל שינוי נסיבות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להקטין או להגדיל את שיעורם.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

ניתן לפנות בשאלות ל [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!