מי הוא 'אבי מפעל ההתנחלויות'? הסיפור שלא ידעתם

אריאל שרון שהלך לעולמו מכונה בצדק או שלא בצדק 'אבי ההתנחלויות'. האיש הבולדוזר שבאמצעות כפיו האדירות חולל מהפך של ממש במפת ארץ ישראל. הוא גם האיש שעל שמו רשומים הרס כפול שתיים, היחידים שנעשו אי פעם - בימית ובגוש קטיף. בשני המקרים נעשה ההרס באותה הנחישות והעוצמה בה בנה.

אך למעשה אם ניתן לדבר על הראשון שהגה את רעיון ההתנחלויות, כפי שאנו מבינים זאת היום, אין זה אלא ראש ישיבת כנסת ישראל חברון - הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל.

הרעיון של התיישבות בשטח ששוחרר אינו חדש, הוא החל אולי מייד לאחר מלחמת השחרור, ואף לאחר מבצע סיני בהנהגתו של גנרל מהולל אחר: משה דיין.

לאחר מבצע סיני זמן רב לפני בית אל ונווה יעקב, כאשר ישראל כבשה בעזרת המעצמות צרפת ואנגליה את חבל המדבר הזה, הקים צה"ל שתי היאחזויות: ברפיח ובשארם א-שייח', והתכונן להקים עוד.

המחנה ברפיח הוקם בתוך מחנה צבאי מצרי נטוש, וחיילי נח"ל כבר החלו ליישב אותו.

1000 דונמים הוקצו להם ותוכניתו של דיין הייתה להקים שורה של יישובים יהודיים, עד הים, שיסגרו על רצועת עזה מדרום וינתקו אותה מסיני.

בדיון בממשלה הסביר דיין: "אלה הן נקודות שיסגרו עד הים, ויש צורך להשלים את הכביש מניר יצחק עד הים כדי שישמש תריס בין הרצועה לשטח המוחזק על ידי האו"ם".

אך חודשיים שלושה אחר כך, בלחץ אמריקני, נאלץ דוד בן גוריון לסגת מסיני וכך ניטשו אותם שתי התנחלויות קטנות.

הסיפור הקטן הזה מראה כי ההתנחלויות היו בעבר לפחות, חלק טבעי מתפיסת הביטחון של ישראל. היה ברור שאם רוצים לקבוע עובדות בשטח צריך להתיישב.

דווקא לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שישראל כבשה את יהודה ושומרון ולב ארץ ישראל ההיסטורית, מה שהיה כה ברור למשה דיין ודוד בן גוריון כבר לא היה כל כך ברור למשה דיין ולוי אשכול.

אף שבידי ישראל היו עתה נחלות שבטי יוסף בשומרון ונחלות בני יהודה בחברון, ההתיישבות בהן כלל לא הייתה מובנת מאליה.

מה שעצר את ישראל מסיפוח כולל של השטח והקמת יישובים הייתה ההתנגדות הבינלאומית החריפה ובנוסף לכך, השאלה המרכזית: מה עושים עם מאות אלפי הפלסטינים המתגוררים שם? סיפוח היה מחייב אזרוח של מאות אלפים - וסוף לחלום המדינה היהודית.

השר יגאל אלון היה הראשון שהציע פתרון המנסה לשבור את החבית אך לשמר את יינה. לפי המלצתו, בקעת הירדן, גוש עציון, אזור ירושלים ורמת הגולן ישארו בידי ישראל, אך לא שטחים בהם הייתה אוכלוסייה פלסטינית צפופה. התוכנית לא אומצה מעולם באופן רשמי אך ממשלות ישראל פעלו על פי רוח התוכנית. אם יש התיישבות בגוש עציון, אם יש את נווה יעקב ורמות אלון, ואם יש את קצרין ברמת הגולן, זה בזכות מפלגת העבודה ותוכנית אלון.

ההתיישבות הראשונה לאחר ששת הימים הייתה בגוש עציון - היישוב כפר עציון שהוקם זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. היה זה צדק היסטורי כאשר התושבים שבו אל המקום ממנו גורשו בכח הזרוע על ידי הלגיון הירדני.

הייתה זו תחילתה של שרשרת יישובים מאלון שבות עד מעלה אדומים. התוכניות התרחקו ממרכזי האוכלוסייה הערבים, בלי שכם, בלי חברון ובלי רמאללה.

כך גם: כל אלו היו 'יישובים' ומתיישביהם נקראו: מתיישבים. הא ותו לא. הרבה לפני שדמות המתנחל המזוקן ונושא העוזי עלה על רגבי בית אל.

כך נוצרו ההתנחלויות

אז מתי באו המתנחלים לעולם, ולמה?

היה זה ראשון של חול המועד חג הפסח שנת תשכ"ח, כאשר שר הביטחון משה דיין קיבל אל משרדו מברק שבו נאמר: 'חג שמח ממתנחלי חברון'

משה דיין המופתע מיהר לשלוח מכתב מנומס בתשובה: "אני מודה על ברכותיכם וחג שמח", אבל למעשה היה מבולבל ונבוך. מי הם המתנחלים האלה? מה להם ולחברון? מה הם עושים שם ואיפה בדיוק הם נמצאים?

את הניצוץ שהתחיל את ההתנחלות הזו, אשר פתחה את מפעל ההתנחלות הגדול יש לייחס ללא יותר מאשר ראש ישיבת כנסת ישראל חברון, כפי שסיפר לימים מנהיג המתנחלים הרב משה לוינגר.

היה זה לאחר העלייה לקרקע של ההתיישבות כפר עציון, מספר אנשים מהיישוב החדש - ששמחו לשוב אליו לאחר שגורשו ממנו - החלו להרהר, שאם הם זכו לשוב, מדוע שלא ישובו גם תושבי חברון שגורשו ממנו לאחר השחיטה הנוראה של פרעות תרפ"ט?.

בין התומכים ביישוב נמנה 'המטה להחזקת השטחים' שהוקם זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים על ידי אהרון אמיר. בין הפעילים במטה זה היו עורך הדין הצעיר אליקים העצני, תושב רמת-גן, והעיתונאי הצעיר ישראל הראל, לימים פעילים בולטים בקרב המתנחלים. אלה גם אלה רצו להתיישב בשטחים ששוחררו.

בימי חול המועד סוכות תשכ"ח, עלו הללו לביתו של ראש ישיבת חברון הגאון רבי יחזקאל סרנא לשוחח על העניין: "מדוע שהישיבה הגדולה והמפורסמת שישבה בחברון ואשר שיכלה כה רבים מבניה, עשרות עשרות תלמידים, מדוע שלא תשוב עתה הביתה לחברון?

ראש הישיבה בתשובתו הפתיע אותם וסיפר: "אכן חשבתי על כך, למעשה פניתי בבקשה לשר הבטחון לחזור לחברון, אך משה דיין דחה את הבקשה.

"לפני מספר ימים", המשיך, "החלטתי לבקר בעיר ולבחון את בית הישיבה החרבה ולבחון את האפשרות שנשוב אליה. בעוד שם", המשיך הרב, "פגשתי את ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון. אמרתי לו 'מה דעתך שנחזיר את הישיבה לביתה בעיר?" דוד בן גוריון ענה בפליאה: "לא עליתם כבר? לא חזרתם? נו, נו, צריך לעלות מיד".

ראש הישיבה עצמו עדיין בדק את האפשרות ולא מיהר לעשות זאת, אך אליקים העצני ששמע את הדברים ועל תגובתו של דוד בן גוריון התקשר מייד למכרו הרב משה לוינגר - אברך צעיר מישיבת מרכז הרב - וסיפר לו על השיחה.

הרב לוינגר החליט להרים את הכפפה, פרסם הודעות לעיתונות וגייס גרעין שיהיה מוכן להתיישב בחברון. הוא התאכזב עד מהרה לגלות ששר הביטחון והממשלה אינם מוכנים לאפשר זאת. אבל עדיין טיפח את החלום: לערוך ליל סדר בעיר האבות.

השייך מחברון שקידם את המפעל

"התחלנו לסייר בחברון יחד עם זקני חברון כדי למצוא מקום להתיישב בו אך לא מצאנו", שיחזר לימים הרב לוינגר, "אז החלטנו לשכור מלון. נכנסנו למלון פארק בחברון. חששנו שבעל המלון יפחד לאפשר לנו להיכנס אז הצגנו את עצמנו כתיירים משוויצריה".

"שכרנו את המלון ל-10 ימים עם אופציה להארכה ככל שנרצה ובעל המלון שמח על כך. הכשרנו את המטבח של המלון, קנינו מצרכים ואפילו קבענו מזוזות בחדרים. ערכנו סדר ואחריו ריקודים סוחפים כאשר חיילי משמר הגבול שמרו על בטחונינו. מעניין שאחד המפקדים הדרוזים הצטרף לריקודים ורקד לא פחות מכולם".

"עם צאת יום טוב הוחלט לשלוח את המברקים למשרד הביטחון ולראש הממשלה ובהם הודענו לראשונהעל 'המתנחלים' מחברון".

אך אם חשבו המתנחלים הטריים שהמשך הדרך תהיה קלה הם התאכזבו, הממשלה התכנסה מייד לאחר הפסח והחלה להצר את צעדי המתנחלים.

מה שגרם לשינוי בגישה הייתה דווקא התנהגותו החצופהה והעויינת של מושל העיר השייך ג'עברי. תחילה קידם את פני הבאים בכבוד ואף חשש מנקמה על הטבח שערכו בני שבטו ביהודי חברו בפרעות. אך לאחר מכן שינה את טעמו וכינה את המתנחלים 'היטלריסטים'. הביטוי הזה והתייחסותו העויינת קוממו רבים בציבור. אפילו עיתון 'הארץ' הביע תמיכה והצדיק את תחיית היישוב שנטבח בחברון. הממשלה התרככה והסכימה להתפשר.

בי"ד באייר החליטה הממשלה ליישב יהודים ליד העיר והסכימה להקים שכונה עירונית יהודית על גבעה ממזרח לעיר שתקרא קריית ארבע. המתנחלים כפי שנקראו מאז, התגוררו במתחם בניין הממשל הצבאי של חברון שנתייים ימים, עד לאכלוס קריית ארבע.

באלול תשל"א נכנסו אנשי חברון בראשות הרב לוינגר לשכונה החדשה, הרב עם זקנו הפרוע, מעיל 'הדובון' שלבש והעוזי בידו היה לסמל ההתנחלות החדשה. וכל השאר היסטוריה.

עם עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 הואץ קצב בניית ההתנחלויות והייתה תמיכה נלהבת בהן, שכללה הטבות כלכליות, בניית תשתיות והגנה משפטית, בניצוחו של אריאל שרון. לאחר ייסוד אלון מורה הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין: "יהיו עוד הרבה אלוני מורה".

אי אפשר להתעלם מכך שלמרות שלכאורה האידיאולוגיה החרדית אינה אידיאולוגיה ימנית מובהקת, הציבור הזה הוא המאכלס את הריכוזים הגדולים שמעבר לקו הירוק. שכונות צפון ירושלים, ביתר עילית, מודיעין עילית, עמנואל ועוד.

הזיק שהצית ראש ישיבת חברון מאז, הוא שהביא להקמת ההתנחלות הראשןנה ולתנופה שהביאה להתיישבות שלושת רבעי מיליון יהודים בשטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!