בזכות הנבואה: הנגיד רבי צבי (הרש'ל) פינק ז"ל

ברוך דיין האמת: השבוע נפטר אחד מגדולי אנשי הצדקה והחסד באנטוורפן, הנגיד הרבני הרב צבי (הרש'ל) פינק ז"ל, מעמודי התווך של עולם התורה והחסד, שנפטר בשיבה טובה ובשם טוב, כשהוא עתיר זכויות ומעשים לכלל ולפרט.

בפטירתו נעקר שריד מהדור הקודם, שעוד זכה לנשום לקרבו מהוד וההדר שהיה אז. המנוח שתה את כוס התרעלה עד תומה, וזכה לשרוד את השואה בזכות הבטחה פלאית שקיבל מהרה"ק רבי פנחס מאוסטליא זצ"ל, נותר כמעט בודד וגלמוד, כאחד מעיר ושניים ממשפחה. אך זה ברבות הימים לשבת עם נדיבי עמו, כנגיד ושוע, הנמנה על גדולי אנשי החסד ומחזיקי עולם התורה. ולהקים דור ישרים מבורך, משפחה עניפה, הממשיכה דרכו לתפארת.

המנוח ז"ל נולד בסמבור שבגליציה, שהיתה סמוכה לפשימשל, לאביו הרב חיים פינק ז"ל, אולם כשהיה פעוט כבן 4 עברה משפחתו מסמבור לאנטוורפן מאימת הצבא. הם התגוררו בבניין שהיה שייך לקהילה, ובקומה התחתונה של הבניין היה מקוה הטהרה המקומי. בערב יום הכיפורים שנת תרצ"ו התעוררו לקול זעקת הבלן שזעק לעזרה לאחר שדוד המים התפוצץ עליו. ר' חיים ירד להציל את האיש אך גם הוא נפגע מהאדים שיצאו, שבועיים שכב על ערש דווי, ולאחריהם נפטר בדמי ימיו בגיל 35 כשהוא מותיר אחריו אלמנה שבורה ושני יתומים רכים.

כשהגיע לגיל בר מצוה החליטו לחוג את המאורע בפשימשעל אצל הסבא החסיד ר' שמואל דוד פינק ז"ל, שהיה מחשובי חסידי בעלזא, והרה"ק ר' פנחס מאוסטילא זי"ע הניח לו תפילין. היה זה כשנה לפני פרוץ השואה, ובאותו מעמד אמר הרבי מאוסטילא למנוח ולאחיו דברי נבואה שמימיים: "דעו לכם, אסון נורא עומד להתרחש על העם היהודי. עננים שחורים עומדים מעל שמי אירופה. האסון הזה ישטוף את כל אירופה. לא תהיה משפחה שתינצל. אולם אם תדעו לחיות ביחד, להיות כל הזמן אחד עם אחיו, תוכלו להתגבר על המכשולים ותישארו בחיים, ושום רע או פגע רע לא יוכל לכם". לימים אמר ר' הרשל כי אותם מילים של הרבי הקדוש, היו נר לרגליו וליוו אותו בכל התקופות האיומות.

ביום שישי ב' אייר ת"ש, כאשר הנאצים ימ"ש הגיעו לאנטורפן, נמלטו עם הרכבת לגבול בלגיה-צרפת, ואז בערב ראש השנה תש"א הגיעו למרסיי, שם המתין להם אברך צעיר בעל מראה אצילי והעניק להם שטר של 100 דולר - סכום עצום באותם ימים - שניתן לאמו של ר' הרש'ל. ואף שלח אותם על חשבונו למלון סמוך. רק לימים נודע לו כי האיש בעל פני המלאך שפגשנו היה לא אחר מהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל. שבאותם ימים קשים, עסק שם בהצלת יהודים פליטים.

לאחר זמן מה המשיכו לעבור ממקום למקום עד שמקום מחבואם נודע לנאצים ימ"ש, הם הובלו ברכבת לאושוויץ - לשם הגיעו בראש השנה תש"א. ר' הרשל החל אז לשתות כוס התרעלה, אותה שתה עד תומה. ימים קשים מנשוא עברו עליו כשחייו היו תלויים מנגד יום-יום שעה-שעה. עבר מסכת יסורים ותלאותיו לצד הניסים והנפלאות וההשגחה הפרטית, שליוותה אותו על כל צעד ושעל. הוא מסר את נפשו בכדי להניח תפילין, בכדי לאפות מצות לפסח, בכדי להציל יהודים, וב"ה בהשגחה פרטית נותר לפליטה.

השיקום והשגשוג

ויהי אחר המגיפה: ר' הרש'ל, ששב הביתה לעירו אנטוורפן, נחרד לגלות כי גויים אנטישמיים מתהלכים בביתו האהוב והם גירשו אותו בחרפה מהמקום. הכאב ירד עד דכדוכה של נפש, אולם הבחור הצעיר החליט למרות הכל לפתוח דף חדש בחיים, ובחסדי ה' גם הצליח. הוא בנה את חייו מחדש באנטוורפן עיר מולדתו. בחסדי ה' מתגבר על הקשיים הרבים ובמרוצת הימים הופך לאחד מנכבדי העיר ונגידיה.

כאחד מראשי הקהילה באנטוורפן וכעוסק בצרכי ציבור ותומך תורה, זכה ר' הרשל להיות נמנה לדבר מצוה ולעמוד לימינו של הרב מפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל כאשר הגיע לאנטוורפן בכדי לגייס כספים לטובת הישיבה הק' ולהיות אחד ממקורביו, וכל ימיו היה מספר עובדות מרתקות אודות קשר זה.

פרק מיוחד בחייו היה קירבתו העצומה לגאב"ד אנטוורפן הגאון רבי חיים קרייזוירט זצ"ל, המנוח זכה לעמוד לימינו בכל עת במסירות נפלאה כשהוא סומך על נאמנותו ומטיל עליו שליחויות שונות וסודיות למען הכלל והפרט.

במשך כל שנותיו באנטוורפן קנה לו המנוח את שמו הטוב בזכות מעשי צדקה וחסד כבירים לכלל ולפרט. כשפיזר מהונו ומאונו סכומים הגונים לצדקה ולהחזקת אלמנות ויתומים על פי הוראותיו של הגר"ח קרייזוירט זצ"ל, כמו"כ היה עמוד התווך של מוסדות תורה וחסד רבים. קשר מיוחד היה לו לישוב היהודי בחברון, ואף תרם מהונו לבניית בית תורה ולתפילה בחברון.

ר' הרש'ל התברך בקול נעים ונפלא עוד מילדותו, ובכל עת כיבד האת ה' מגורנו כבעל תפילה באנטוורפן. תפילותיו החמות וקולו הנעים הותירו רושם כביר על כל שומעיו.

בשנה האחרונה חלה ונחלש. בשבוע האחרון הידרדר מצבו וביום חמישי האחרון כאשר נכדו בא להזמינו לשמחת הבר מצוה של נינו בעוד תקופה, אמר כי בשמחה זו כבר יחגוג מרחוק, ובכוחותיו האחרונים קם ושר זמר לכבוד שמחת הבר מצוה שתהיה בעת תקופה.

במסע הלוויתו באנטוורפן השתתף קהל רב בראשם רבני העיר שהשמיעו דברי הספד נרגשים. הלוויתו יצאה מבית הכנסת "שומרי הדת" שם הספידיהו רב הקהילה הגאון רבי דוד משה ליברמן והגאון רבי יהודה טרגר ראש ישיבת ויילערייק. משם המשיכה הלוויה לבית הכנסת מחזיקי הדת שם הספידהו ראב"ד אנטוורפן הגאון רבי אליהו שטרנבוך שהשמיע דברי פרידה ומחילה בשם הקהילה.

ארונו הוטס ארצה, בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים שם הספידהו מחותנו הרה״ר לשעבר רבי ישראל מאיר לאו, ורבה של קהילת מחזקי הדת אנטורפן הגאון רבי אהרן שיף.

המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך ההולכים בדרכו - רעייתו שתחי' שעמדה לימינו כל הימים במסירות נפלאה, בנו יחידו איש החסד והמעש ר' חיים פינק, וחתניו, ר' מרסל גוטליב ור' רפאל ורנר.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!