כשהגראמ"מ שך פסק: "שרון הוא פרא אדם"

האחרון שבנה, הראשון שהרס

אם ביום מן הימים תוקם ועדת חקירה ממלכתית-מגזרית, סטייל ועדת קאהן בסברה ושתילה, לבדיקת החיסול (הפוליטי) שנעשה לחרדים, אריק שרון יככב בלב דיוני הוועדה כשורש הפורענות.

כמו במתיישבים, גם בחרדים שרון נהג במידה שווה: השתמש וזרק. השותפות בין הימין לחרדים, שנכרתה על-ידי מנחם בגין - במעורבותו הישירה של שרון - עם עליית הליכוד לשלטון ב-77', עברה את כל המשברים, התרגילים והאירועים ונותרה בחיים. כמו גופו של שרון, גם הגוף הפוליטי ימין-חרדים, שרד את כל הזעזועים והמשיך לנשום עצמונית.

הרגע בו פיטר יו"ר הליכוד דאז אריק שרון, באכזריות אדישה, את שרי ש"ס וסגני השרים של יהדות התורה מהממשלה במאי 2002, היה אירוע מכונן שמשפיע על מעמדנו עד היום הזה ממש. אחר כך, בשלב השני, באה אם כל הבגידות, אחות תאומה להתנתקות, כאשר שרון, במודע, בדעה צלולה ומבחירה אישית, העדיף להקים ממשלה עם לפיד האב על חשבון שותפיו החרדים.

שמונה שנים אחרי לכתו ופחות משבוע אחרי פטירתו, אחרי שקול המקוננים (שספדו לעצמם) נדם, ההמונים (שלא ליוו) התפזרו והמנהיגים (שלא נחתו) נעלמו, הלקח הזה נותר צרוב בפוליטיקה הישראלית.

פינוי יישובי עזה, אילץ את שרון לפרק את הליכוד ולמעשה, לפרוש מהמחנה הלאומי. לא כן פינוי החרדים מהממשלה. אחרי ההתנתקות מאיתנו, שרון המשיך לעמוד בראשות הממשלה כמנהיג המחנה הלאומי במשך קדנציה שלמה. איש בליכוד לא מחה. הימין הדתי-לאומי היה חלק מהקנוניה.

"אין מה להשוות בין ממשלת שרון השנייה לממשלת נתניהו השלישית, לטוב ולרע", אומר אלי ישי שחטף אז את הסנוקרת משרון בפניו, ונותר אופוזיציונר עד ליומו האחרון של שרון בממשלה: "לרע: שרון זרק אותנו מהממשלה מתוך בחירה. הוא ניהל מו"מ קואליציוני מקביל עד לרגע האחרון עם החרדים ועם שינוי, והכל כדי להרדים אותנו ולהכניס את טומי לפיד לממשלה. לביבי בקדנציה הנוכחית לא הייתה ברירה. השותפות עם לפיד הבן נכפתה עליו והוא לא עשה זאת מתוך בחירה.

"לטוב: שרון שלט בממשלתו וכיוון בעצמו את גובה הלהבות. הוא לא נתן ללפיד להוביל מהלך בנוגע לגיוס בני הישיבות, ולמרות כל הגזירות והקיצוצים, לא אפשר התערבות בתכני הלימוד. ביבי לעומתו, מובל ולא מוביל, אין לו שליטה בממשלה כפי שהייתה לשרון. גורלנו אינו בידיו אלא בידי שותפיו".

שני לקחים לימד שרון את הפוליטיקה הישראלית על החרדים: הראשון, שהברית בין הימין לחרדים ניתנת להפרה. הלקח השני והכואב יותר היה, שלחרדים אין את הלוקסוס לנקום במי שתקע בהם סכין. אחרי קדנציה שלמה של השפלה, יהדות התורה זחלה לממשלה על גחונה ערב ההתנתקות, ובכך הוכיחה שהיא סובלת מתסמונת בן המשפחה המוכה.

גידולי פרא

ככל שהקרבה לשרון הייתה גדולה יותר, כך הפגיעה שלאחריה הייתה קשה יותר. מסתבר שלא רק בכל הנוגע למתיישבי יש"ע היה שרון גדול הבונים (וההורסים), אלא גם בנוגע לאזרחים החרדים המודרים.

הארכיון שמחזיק בביתו רבה של אלעד הגרש"ז גרוסמן, כבר פרנס כאן בעבר כמה מדורים. בין דפי הספרים הישנים, ליד התה והלימון, מסתתרים להם חומרים אותנטיים מרתקים - ויקיליקס לחרדים.
ערב הקמת ממשלת שמיר האחרונה, בשנת 90', נשלח הרב גרוסמן על-ידי הרב שך לחוות השקמים כדי לבנות - לא רק ממשלה אלא בעיקר דירות. על אחד מהמכתבים שנושא את לוגו חוות השקמים כתב שרון: "לכבוד הרב הגאון ר' אליעזר מנחם שך".

השיחות הללו בחוות השקמים, עוד יפרנסו באחד הימים ספר זיכרונות מתועד הואיל ולכל סיפור יש מסמך. באחד מהמסמכים משרטט שרון את חזונו להיפרדות מהפלסטינים, כבר אז בשנות התשעים, כששרון תחזק כלפי חוץ תדמית לוחמנית של אב כל החישוקאים. כאשר ביקש לפגוש את מרן הגראמ"מ שך אישית ולפרוש בפניו את משנתו, כפי שעשו רבין ואחרים, נענה בשלילה: "הוא פרא אדם", אמר מרן ראש הישיבה וסירב לפגישה.

שרון שניהל את המו"מ מטעם הליכוד, הסתפק במכתבים ובמסרים שהברור והמרתק שבהם היה, התחייבותו לשמר את מעמד בני הישיבות. "בעוד חמישים שנה, הנכדים החרדים, ולא הנכדים שלי יזכירו לכולנו מהי זהות יהודית", הוא מצוטט במסמכים מהימים ההם. אין מה להתרגש יתר על המידה לנוכח העובדה שהמתנחלים נושאים עימם אמירות לא פחות נחרצות, אבל האמירה יפה כשלעצמה. שכר שיחה נאה.

משלושה בונה אחד

בלב ההבנות שהושגו עמדה ההתחייבות לבנות אלפי דירות בערים שונות לחרדים. מהמסמכים הללו ניתן ללמוד כי למעשה, הייתה זו הפעם האחרונה שממשלת ישראל בנתה לחרדים. יו"ר ש"ס אריה דרעי נזכר השבוע בימים בהם ביקש שרון להפקיע ממשרד הפנים את סמכויות התכנון: "התעקשתי ועמדתי על שלי ושרון למד לשתף פעולה. כך הצלחנו, לשלב את החרדים בתנופת הבנייה העצומה, ולבנות ערים שלמות שהצילו את הזוגות הצעירים החרדים".

המספידים להולך, מספידים בראש ובראשונה את עצמם: את הקשרים שאבדו, את העוצמה שנחלשה, את הימים שחלפו לבלי שוב. בדגל התורה מנופפים במסמכים מהארכיון, כמו שג'וליאן אסאנג' מייסד ויקיליקס, לא מוציא מילה בלי מסמך מתעד להוכחה.

עשרות מכתבים, מסמכים והחלטות מראשית שנות התשעים מעידים איך התנהלו אז הדברים. שרון ישב, לצידו כל בכירי משרדו כולל סגן השר רביץ ולעיתים גם עוזרו חיים אפשטיין, שהנוכחים מעידים כי ישב בפגישות כמו שרון בשלהי ימיו: על תקן נוכח-נפקד.

מה שהחל לפני הרכבת הממשלה בחוות השקמים נמשך בלשכת שר השיכון. על צלחת כיבוד גדושה בכל טוב הארץ, כינס שרון את כל בכירי משרדו והנחית הוראות לביצוע. בלי בג"ץ ובלי בצלם, בלי מכרזים ובלי קריטריונים. זו אינה רק האישיות עם תכונות הבולדוזר, אלא תנאי השטח שאפשרו לה לפעול ולנוע.

הנה לדוגמה אחד מהמסמכים היותר מרתקים שכיום היה מוביל כל שר בישראל היישר אל חדרי החקירות: "דיון עם שר הבינוי והשיכון מר אריאל שרון. הנושא: פגישה עם הרב גרוסמן. נוכחים: הרב אברהם רביץ - סגן השר; הרב גרוסמן; הרב צבי פרידמן; מנכ"ל המשרד; מנהל מחוז י-ם; ראש אגף מימון ותקציבים; ראש אגף פרוגרמות".

כדי לעשות צדק היסטורי - הרי שבאותו דיון ניתן האור הירוק הראשוני להשתלטות החרדית על בית שמש, ולכן מן הראוי שאלי כהן ישלח את הפרחים לחוות השקמים: "בית שמש: הקצאת 700 יחידות דיור ללא מכרז על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. העמותות יקבלו מעמד של חברה משכנת", קובע שרון בהינף קולמוס.

ברשימת היעדים ניתן למצוא אלפי יחידות דיור, בכל רחבי הארץ, עם אמירה ברורה של ממשלת ישראל, שלפניה לא הייתה דוגמתה, ולאחריה לא תהיה: מאות יחידות דיור באשדוד, בקריית ספר, באור יהודה, בראס עמר (פסגת זאב), בשועפט ובאזור שוהם - לימים אלעד.

רוח המפקד של שרון ניכרה בהליכות הפקידים. קבלו לדוגמה נוספת מכתב של המנכ"ל דאז, עמוס אונגר, בשם שר השיכון שרון, תחת הכותרת: "מצוקת הדיור של הציבור החרדי". אפילו אייכלר שביכה השבוע על השמעת קול באישה והדרת החרדים מטקס ההלוויה, לא היה מוציא תחת ידיו טקסט יותר מחייב מזה: "משרדנו מכיר במצוקת הדיור של הציבור החרדי בארץ ובמיוחד בערים ירושלים ובני ברק ועושה מאמצים להפנות אוכלוסיה זו אף מחוץ לריכוזים המסורתיים בערים הנ"ל".

כאן מונה מנכ"ל משרד השיכון את רשימת הערים בהן מייעד משרד השיכון אלפי יחידות דיור לחרדים. בלי הסתתרות מאחורי מכרזים, ללא התנצלויות וגמגומים. אמירה ברורה וישירה שבסופה הבטחה לגל נוסף של הקצאות: "במסגרת התוכניות של המשרד קיימים פרוייקטים רבים ואכן נמצאו פתרונות לא מעטים. יחד עם זאת אנו יודעים כי המלאכה שלפנינו עדיין רבה וגדולה ובמסגרת זו אנו מתכננים פרוייקטים נוספים למטרה זו".

שרון הבטיח לבנות וגם קיים, כפי שהתחייב להרוס וגם ביצע. אפשר לזכור אותו כאחרון הבוגדים, כראש תוקעי הסכינים, אבל גם כאחרון שהתחייב וביצע, האחרון שבנה. אחריו באו עוד שני אריאלים למשרד השיכון, שניהם חובשי כיפה (אטיאס שחורה, ואורי סרוגה), אבל שרון גלוי הראש הוא היחיד שהותיר אחריו לחרדים, בניינים ולא מילים.

ברכת הבת

סדר היום באגף החינוך החרדי בירושלים, הרבה יותר מורכב ורציני מסיפורי ה'סיירו לי - צילמו לי' עליהם נכתב כאן בשבועות האחרונים. בלי עבודת שטח אמיתית, כיבוש אגף החינוך החרדי בירושלים, עוד עלול להפוך מגולת הכותרת של הישגי ש"ס במו"מ הקואליציוני בירושלים, לגלות של ממש בעיר הקודש והמקדש.

בקדנציות קודמות היה לש"סניקים תירוץ לא רע לנוכח אוזלת ידם בביעור נגע האפליה בבתי הספר ובסמינרים. העובדה שיהדות התורה החזיקה בתיק החינוך החרדי בירושלים, אומנם לא מנעה מראשי ש"ס לדאוג לבנות משפחותיהם, אולם סיפקה בידיהם תירוץ לא רע לנוכח חוסר דאגתם לבנות מצביעיהם.

בקדנציה הנוכחית נגמרו התירוצים. סגן ראש העירייה צביקה כהן, קיבל סמכות שטומנת בחובה גם אחריות. לא לחינם היה בש"ס מי שהעדיף לקבל חלק ונחלה בנושאי תכנון ובנייה, ולא לקחת אחריות על תכנון מקום הקבלה לבנותיהם ולבניהם של מצביעי התנועה.

אז הנה לכם תרועת הקרב הראשונה: מכתב ששיגר לאחרונה מיודענו מעמנואל יואב ללום לסגן ראש העירייה צביקה כהן, תחת הכותרת: "איחולים לבביים לכניסתך לתפקיד והצעת כל עזרה שתידרש". כשללום שולח איחולים לבביים, הלב של הש"סניקים מתחיל לפעום בעוצמה.

"ברוך ה' חלפה לה סערת השלג הכבד שחווינו כאן בירושלים, אשר טלטלה את תושבי העיר ועסקניה. אך התחזיות הידועות על הסערות - בתחום הרישום לסמינרים - הנתון לטיפולך, כמחזיק תיק החינוך החרדי צפויות להתעצם, עם פתיחת עונת הרישום ולקראת השנה הבאה עלינו לטובה".

לאחר הפתיחה הפיוטית ללום מתמקד במטרה ומציע דרכים לפתרון בעיית האפליה, דוגמת קביעת אזורי רישום. את המכתב הזה שיגר ללום לצביקה כהן עם העתק אישי לחברי מועצת החכמים. היות ואין 'מזכיר מועצת' בנמצא, הוא חייג אישית לטלפון האישי של כל אחד ואחד מהחברים. מכמה מהם הוא קיבל מספרי פקסים ישירים, מאחרים הוא קיבל תשובות מפתיעות דוגמת: "מה אתה רוצה ממני? תפנה ליו"ר התנועה ר' אריה דרעי".

דרעי, לטוב ולרע, הפך לבעל-בית יחיד בתנועה. ההשתלטות על הנכס הכי אטרקטיבי בעירייה - האגף לחינוך חרדי, מקנה לו יותר חובות מזכויות. בצד קבלת תשלומי שכר דירה על הנכס עם ריבית והצמדה, הוא מחויב לנהוג 'מנהג בעלים' ולשפץ את הנדרש. חורבות ירושלים בעשרות ומאות בתים של משפחות ספרדיות, הן מעתה ואילך תחת אחריותו. ללום לא מתכוון להיעלם ומהדין-וחשבון שהוא יגיש מדי שנה, איש בש"ס לא יוכל להתעלם.

יש אנשים שברכת שלום שלהם מסתיימת תמיד באיחולי 'להתראות'. ללום לא מתכוון להסתפק בברכת הבית מנומסת וכבר לקראת תום(!) הליך הקבלה בשנת הלימודים הקרובה הוא מתכוון לפרסם את ברכת הבת: מדד מדויק עם נתונים מעודכנים של בנות ספרדיות מעוכבות קבלה.

צביקה כהן עצמו לא מתעלם מהתופעה ולא מנסה לטייח. לו היו הדברים תלויים בו, הוא היה משיב במכתב לבבי משלו, אבל אחרי סערת הסיור עם אפשטיין ותאגיד המים באלעד, הוא נזהר והולך בין הטיפות, ולפיכך יימנע ממכתב שניתן לקרוא בו מסרים בין השורות.

צביקה כהן לא נרתע מלקרוא לילדה בשמה ולדבר על רישום שנסגר בטרם החל, על אחוזים וסלקציות שהגיע זמנם להיעלם. טון וסגנון הדיבור מעידים שהוא חדור כוונות טובות: "אין לי יכולת לעצור תקציבים ממשלתיים, אבל יש לנו באגף כלים אלטרנטיביים, אמצעי לחץ שאותם אני מתכוון להפעיל", הוא אומר ולדבריו גם נחוש לקיים. את מבחן הדיבורים צביקה עבר בהצלחה, אבל מבחן המעשים הוא שיקבע.

תורת הקבלה היא כיום תורת הנסתר. פרסום הנתונים והפעלת לחץ לא מתון בכל זמן נתון יסיימו באחת את חגיגות הניצחון של ש"ס בעיריית ירושלים. ללום עוד עלול להפוך ליקיר תנועת דגל התורה. כשהנתונים שהוא שומר לעצמו יפורסמו ברבים לא השטח בדגל התורה, אלא השטח בש"ס, ייאלץ את הנציגים הספרדים לבטל סיורים משותפים בבתי ספר אשכנזיים, עם נציג תנועת בני תורה - הפלג הליטאי הכי אליטיסטי בסביבה.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

"לא אפגש איתו. הוא פרא אדם". מכתבו של שרון למרן הגראמ"מ שך זצ"ל

אלפי יחידות דיור לחרדים - בהינף קולמוס בלי מכרזים. המסמכים האותנטיים בפרסום ראשון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!