ישראל עוצרת: יום הזיכרון להרוגי התאונות

הזיכרון אינו רק כישור שכלי אנושי חשוב. הוא יסוד יהודי עתיק יומין, אנו מצווינו, כבר בימי מעמד הר סיני, לזכור את יום השבת, אחר כך לזכור את אשר עשה לנו עמלק בדרך בצאתנו ממצרים, אחר כך את חורבן בית המקדש, ובימינו אלה, אנו זוכרים באופן ממלכתי גם את נספי השואה ואת הנופלים על הגנת האומה והארץ.

מיסוד הזיכרון, הן כציווי רוחני דתי והן כאירוע ממלכתי, חשוב לא רק לשם החוב המוסרי שלנו כלפי הקורבנות שהקרבנו, למן ימי עמלק ועד לימינו אלה. לא פחות מכך, הוא חשוב משום כוחו לעצב את התנהגותנו לאור הזיכרון. מי שזוכר, מהרהר בדבר. מי שמהרהר, מפנים את הלקח. מי שמפנים את הלקח פועל לאורו, ומי שפועל לאורו של הלקח, מגדיל את הסיכוי שמה שהיה לא יהיה. שלא נאפשר שוב את היווצרות התנאים שאפשרו את הטרגדיה שאותה זוכרים.

הטרגדיה הישראלית הגדולה ביותר של ימינו, וודאי עבור שכבות הגיל הצעירות, היא מותם המיותר של מאות ישראלים מידי שנה, בתאונות דרכים שאותן יכולנו למנוע. מהסיבה הזו הכריזה עמותת "אור ירוק", זו השנה השישית, על יום 'ישראל עוצרת', בדצמבר 2013.

ביום זה, שהוקדש לעצירת קצב התודעה הרגיל והפניית הזיכרון והקשב לבעיה כאובה זו, הפעילה העמותה כ- 2000 מוקדים ברחבי הארץ, בהם התקיימו פעילויות שטח וטקסים לציון הקטל בדרכים במהלך השנה החולפת. בפעילויות השונות נטלו חלק גני הילדים, בתי הספר ותנועות הנוער, ומתנדבי העמותה תלו שלטים ברחבי הערים ובצמתים, שיזכרו ויזכירו את קורבן האדם העצום, קרוב ל 32,000 אישה ואיש, שנהרגו בכבישי ישראל מאז הקמתה.

נזכור שבכל שעה נפגעים בישראל בממוצע ארבעה בני אדם בתאונות דרכים, 90 ביום, 625 בשבוע, 2,500 בחודש (נתונים לשנים 2012 - 2008)

מעבר לאובדן חיי אדם, הכאב והסבל, הבלתי ניתנים להמחשה בנוראותם, נזכור גם את הנזק הכלכלי הכבד המצטבר מתאונות דרכים, העומד על כ-7.2 מיליארד שקלים בשנה (נתוני שנת 2011).

למשך יום אחד, יום 'ישראל עוצרת', אבל לא נסתפק בלהפנות את הקשב שלנו לגורם המוות הראשון בקרב ישראלים בני פחות מארבעים, אלא נפנים גם את הלקחים העולים ממנו. והלקחים הם שעלינו לשפר את תהליך ההכשרה של הנהגים החדשים, ולשפץ את תשתיות הבטיחות הרעועות, ולהגביר את האכיפה כנגד עבירות תנועה חמורות ומסוכנות, גם באמצעות מערך המצלמות וגם באמצעות משטרת התנועה, ולייסד רגולציה שתאפשר את עלייתם לכביש של כלי רכב מצוידים במערכות בטיחות, באמצעות סבסודן.

הזיכרון הוא נשקו העתיק של העם היהודי. לאורך הדורות ידענו תמיד לשמור על הזיכרון, להתאסף סביבו, להתחזק ממנו ולהפיק ממנו את הלקחים שהוא נושא בחובו. פעם בשנה ישראל עוצרת כדי לזכור את קורבנות תאונות הדרכים וללמוד מהאובדן הגדול את שניתן ללמוד.

*הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!