את הסטטוס הזה לפיד לא יוכל לשנות • טור אישי

שעתיים לפני שבת זה קרה - המכשיר הסלולארי ציפצף. על הצג הופיעה ידיעה דרמטית: שר האוצר יאיר לפיד קורא בשער בת רבים, מעל דף הפייסבוק האישי שלו, לפטר את הרבנים הראשיים לישראל, יען כי הללו העיזו לפסוק הלכה האוסרת על גיוסן של בנות ישראל לצבא, איסור אותו כבר פסקו כל גדולי ישראל בעבר - ללא יוצא מן הכלל.

אכן, דרמה!

האמת, הידיעה הזו תפסה אותי, בעודי סוחב את המזוודה בכניסה למלון רמדה, לשם הוזמנתי להשתתף בשבת חזנות מרוממת עם גדולי וטובי החזנים.

עוד זה מדבר וזה בא. בעודי מביט פעם נוספת אל הצג בניסיון להבין הכצעקתה, ולמולי צועד בגאון, לא אחר מאשר מי שהרגע נקרא להתפטר – הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. אפרופו, במהלך השבת גיליתי על האיש המיוחד הזה דבר נוסף, שמו המלא בישראל הוא הרב דוד ברוך לאו.

כך מצאתי את עצמי מביט אל הרב לאו ואל מסך הטלפון לסירוגין, ומהרהר ביני לבין עצמי: אותו רוצה שר האוצר לפטר? האמנם? האם יש מישהו שמייצג את כלל האוכלוסיה במדינת ישראל במאור פנים יותר מהרב לאו (בבחינת יפה כח הבן מכח האב הגדול, הגרי"מ לאו, שכבר עשרות שנים מייצג את היהדות הנאמנה בכל העולם היהודי, טוב עשרות מונים מכל הפוליטיקאים החרדים גם יחד)?

אחרי שראיתי שכל אורחי המלון, ללא יוצא מן הכלל, רוחשים כבוד לכבוד הרב, מעט נרגעתי. הן החיים האמיתיים ממילא לא מתנהלים בהודעות לעיתונות ובסטטוסים בפייסבוק, המציאות בשטח היא שקובעת. ובשטח, דמותו הקורנת של הרב הראשי בלובי המלון ריתקה אליו את כל מי שרק נקרה בדרכו. מאורחי המלון שהגיעו לחסות את השבת בצלו, ועד לעובדי המלון שקדו בפניו וכיבדוהו בכבוד מלכים.

אני רץ לחדרי להכנות אחרונות תוך כדי מחשבה: אז מה, מר לפיד? איתו יש לך בעיה?

אבל כל זה כמובן זה רק הקדימון לקראת השואו האמיתי, אליו הייתי מזמין את מר לפיד, כדי שיחזה בעיניו בפלא הגדול.

שעה קלה לאחר כניסת השבת, לאחר שהחזן הדגול יעקב מוצן סיים זה עתה את פרקי השירה והחזנות של קבלת שבת, דקות ספורות לפני שצמד החזנים הלפגוט את מוצן יעלו בדואט לשורר את 'כגוונא' ולהנעים לאוזניהם של מאות המשתתפים, הוזמן כבוד הרב הראשי לשאת דברים.

זה היה משא קצר, אבל כפי שנהגו רבותינו לומר - קצר וקולע, פתח הרב את פיו והחל לשאת דברי תורה לצד סיפורי ומדרשי חז"ל. וכך, הציבור שברובו דתי לאומי ומסורתי, כזה שהורגל לשמוע באירועים מרכזיים את האב המיתולוגי מגולל את חוויות בירקנאו ובוכנוואלד, גילה שמשהו חדש מתחיל, משהו עוצמתי ומרתק, משדר ביטחון ומסרים חדים. אם היה משהו שהפריע לי להתרכז בדבריו - זו הייתה תמונתו של לפיד שזיפזפה לי למול עיני.

אילו הייתי יכול להזמין את לפיד שיצפה באותם רגעים, לא רק בנאום, אלא בשקט ובעוצמת ריתוק הקהל, בטוחני שהוא היה מגיב אחרת בשבתו על המקלדת ההרסנית.

האמת, שאחרי הנאום הסוחף של הרב לאו - נרגעתי. ה'כגוונא' של הלפגוט ומוצן כבר היה אחרת לחלוטין. הבנתי שאין שום דרך להחזיר את הגלגל לאחור. מר לפיד, שום סטטוס בעולם לא יוכל לשנות את הסטטוס של הרבנים הראשיים לישראל.

הכותב משמש כיועץ אסטרטגי והבעלים של 'ביכלר אסטרטגיה ויחסי ציבור'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!