האדמו"ר מפשווערסק בקברי המקובלים במרוקו
במהלך הנופש בגיברלטר, נסע האדמו"ר להתפלל בקבריהם של רבי עמרם בן דיוואן ורבי יהודה בן עטר, ונשאר ללון בפס
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- י"ב שבט התשע"ד
- 8 תגובות
האדמו''ר מפשווערסק. צילום ארכיון: א.ב. ליבוביץ'
אורח חסידי במרוקו: האדמו"ר מפשווערסק, ששהה באי גיבלרטר לצרכי מנוחה, כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', חזר לביתו באנטוורפן. במהלך שהותו באי ניצל האדמו"ר את קרבתה של גילברטר למרוקו, וביצע גיחה קצרה למדינת ה'מגרב', על מנת להשתטח על קברם של המקובלים רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל ורבי יהודה בן עטר זצ"ל.
רבי עמרם, שנטמן בעיר וואזאן, נולד במרוקו בשנת ת"ק, עבר יותר מאוחר להתגורר בחברון, ובשנת תקל"ד נסע בשליחות היישוב בחברון למרוקו, כדי לאסוף כספים למען עניי ארץ ישראל. למעשה, התעכב שם כשמונה שנים ולא יכול היה לשוב לארץ, מפאת מצב בריאותו ומלחמת האזרחים שנטשה במדינה באותה עת.
בחודש תמוז תקמ"ב תכנן לשוב ארצה - לאחר שהמצב אפשר זאת, אך כאשר יצא לדרך, שוב התערער מצב בריאותו והוא נפטר בערב שבת, ט"ו באב תקמ"ב, והיהודים טמנוהו בבית העלמין המקומי.
האדמו"ר שפקד את קברו של הצדיק בן דיוואן, ניצל את שהותו במדינה וביקש להתשטח גם על קברו של הצדיק בן עטר שנטמן בעיר פאס.
על רבי יהודה, כתב החיד"א בספרו 'שם הגדולים': "והרב ז"ל היה מלומד בניסים, וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירע לו, הן בעודנו חי, וגם אחרי פטירתו הן למתפלל על מצבתו... ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלוקים קדוש, ולא נהנה בכבוד תורה, ולא קיבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצל אחר שנשאר שם יום ולילה, והיה קידוש השם גדול... ועוד נפלאות שמעתי ונדעם הן בעודנו חי, ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו".
האדמו"ר נסע לבית העלמין בפס, על גבי ג'יפ מקרטע במשך שעות ארוכות, נסיעה שהוגדרה על ידי מקורביו 'ארוכה ומייגעת' - מפאת תנאי הדרך הפרימיטיביים והקשים. מחמת תשישותו בגין הדרך הקשה, נשאר האדמו"ר ללון בפס, ורק למחרת שב לגיברלטר.
רבי עמרם, שנטמן בעיר וואזאן, נולד במרוקו בשנת ת"ק, עבר יותר מאוחר להתגורר בחברון, ובשנת תקל"ד נסע בשליחות היישוב בחברון למרוקו, כדי לאסוף כספים למען עניי ארץ ישראל. למעשה, התעכב שם כשמונה שנים ולא יכול היה לשוב לארץ, מפאת מצב בריאותו ומלחמת האזרחים שנטשה במדינה באותה עת.
בחודש תמוז תקמ"ב תכנן לשוב ארצה - לאחר שהמצב אפשר זאת, אך כאשר יצא לדרך, שוב התערער מצב בריאותו והוא נפטר בערב שבת, ט"ו באב תקמ"ב, והיהודים טמנוהו בבית העלמין המקומי.
האדמו"ר שפקד את קברו של הצדיק בן דיוואן, ניצל את שהותו במדינה וביקש להתשטח גם על קברו של הצדיק בן עטר שנטמן בעיר פאס.
על רבי יהודה, כתב החיד"א בספרו 'שם הגדולים': "והרב ז"ל היה מלומד בניסים, וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירע לו, הן בעודנו חי, וגם אחרי פטירתו הן למתפלל על מצבתו... ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלוקים קדוש, ולא נהנה בכבוד תורה, ולא קיבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצל אחר שנשאר שם יום ולילה, והיה קידוש השם גדול... ועוד נפלאות שמעתי ונדעם הן בעודנו חי, ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו".
האדמו"ר נסע לבית העלמין בפס, על גבי ג'יפ מקרטע במשך שעות ארוכות, נסיעה שהוגדרה על ידי מקורביו 'ארוכה ומייגעת' - מפאת תנאי הדרך הפרימיטיביים והקשים. מחמת תשישותו בגין הדרך הקשה, נשאר האדמו"ר ללון בפס, ורק למחרת שב לגיברלטר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות