מסעדת 'רודריגז': סוליקה ממרקש ידעה להכין אוכל

ישנו פתגם עממי, שהייתי חותם עליו בעצימת עיניים, ולו בגלל שזה נשמע מאוד יידשאי והומאני: "כל אחד זכאי להזדמנות שניה". ללא ספק, היכולת לאתחל את יכולותיך בשנית, נותנת תקווה אחרת למחר החדש.

תתפלאו, אבל גם בז'רגון הקולינארי ישנו את המושג הזה, הוא מוכר יותר כמושג הקרוי בשם 'סיבוב שני'. נכון שבמחשבה ראשונה זה נשמע כהתלהבות יתר מסשן המנות שהוגשו בפניך, עד שהגעת למצב בו אתה מבקש 'סיבוב שני', או מה שנקרא refile, אולם למעשה מדובר בגיחה חוזרת למקום, בכדי לתת לו את ההזדמנות השניה להרשים אותך.

את רודריגז דגמתי כבר בעבר, בסיבת אירוע משפחתי בהרכב רחב לפני כשנה בדיוק, והתחושה שיצאתי ממנה היתה: "הם מסוגלים ליותר". באמת, הפוטנציאל היה, אבל משהו בתוכי, או יותר נכון בקיבתי, 'גרס' שיש לתת למקום הזדמנות שניה.

והנה ההזדמנות הזו באה לי לפני כשבועיים, עת נקראתי יחד עם ארסנל איכותי של שופטים, לדגום מספר מנות חדשות, לתפריט החורף המתהווה של המסעדה. ותודו, שטרם שמעתם במחוזותינו על מסעדה שמוצאת לנכון להתייעץ לפני שהיא מוציאה מתחת ידה תפריט חדש.

ובאמת שקטונתי (לא פיזית כמובן) לצידם של המבינים האמיתיים שהיו שם, כמו השף של מלון רמדה הירושלמי שמעון אלמוג, יהודה פוטש, השפית מירי זורגר, מורן פינטו ועוד, אבל הערב היה איכותי וזרם על הצד הטוב ביותר, כמו היין הטוב שנלווה לחגיגת הבשרים שהייתה שם. והייתה חגיגה ועוד איזו חגיגה.

במנת זנב השור לא נגעתי

בזה אחר זה הוגשו בפנינו מנות פתיחה, מנות ראשונות, עיקריות ושלל קינוחים.

גולת הכותרת לדעתי היתה כמובן הבשרים. אם לדלג על מוקשי הפחמימות הזמינות, הלחמים והסלטים הטריים, החדווה קופלה בתבשילי קדירה נהדרים, מלאים בנתחי בשר איכותי.

פתחנו כאמור עם מקבץ סלטים טריים לחם הבית, המשכנו למרקים, כשהראשון שבהם מרק קרם שורשים עם עדשי פנינה שחורים שהיה סמיך ומפולפל כפי שהורגלתי מימים ימימה. במזג האוויר החורפי שהערב ההוא עטה, היה בלתי נמנע מלטעום גם ממרק הדלעת וחלב הקוקוס שהפתיע אותי לחלוטין. סיומת עדינה וחמצמצה, שמילאה את חלל החזה בחום מרנין.

במנות הביניים שבאמת היו נהדרות, הצטערתי על מנת הקוסקוס ובשר הראש שהיה חריף מידי לטעמי, ואת זה כותב אחד, שגם בתפריט הקינוחים שלו קיים המושג 'חריף'. חבל, כי החריפות המוגזמת במעט, הרסה לי קצת את המנה שהייתה באמת מושקעת.

אגב, השם שהשף הנחמד והרגיש אילן עשור נתן למנה: 'המתכון של סוליקה ממרקש'. תאמינו לי, שמבלי להכיר את אותה גברת סוליקה עלומה, אמו של השף, אני יכול לומר לכם בוודאות שהיא ידעה להכין אוכל, זה בטוח.

במגבלות הזמן, המרווח בין המנות היה קצת דוחק. זו גם אחת הסיבות שדווקא במנת זנב השור לא נגעתי, מה גם שראיתי מה מצפה לי בגזרת העיקריות, ולא רציתי לסתום את הגולל בטרם עת...

הבשר נטו דיבר ובגדול

העיקרית הראשונה שהונחה בפנינו הייתה אוסובוקו כבש, על מצע של פירה קרמי נהדר. האוסובוקו היה מתקתק ורך, כאילו בושל במשך שבועיים לפחות. הנימוחות שלו לצד מעטה השומן הדקיק מבחוץ, היו כמעט בבחינת נבואה של ממש. מנה מדויקת להפליא.

בשלב הזה יין מסדרת כרם ערד של כרמל מזרחי מבציר 2009 נמזג לכוסות, והחגיגה החלה:

האסאדו שהוגש לאחר מכן, נתן את איזון הנכון למנות הקודמות שהוגשו בלוויית תוספות. כאן, רק הבשר נטו דיבר ובגדול.

תבשיל הצלי על בסיס ארטישוק ולימון היה קצת פחות טוב מכל השאר. הבשר היה קשה במקצת, אבל הטעם היה נהדר כאמור. אבל אם תשאלו אותי, שמחה כשמחת אצבעות האנטריקוט לא חוויתי מזה עידן ועידנים. ממש כמו חטיף ממכר שגורם לך לנשנש אותו ביסודיות ובקצב מהיר, כך גם אצבעות האנטריקוט הנהדרות שהיו מתקתקות במקצת ועשויות ברמת ביניים.

לא אכזב, בשלב הקינוחים אפסו כוחותיי, ונאלצתי להתבונן בחברים מסביב, כשכוסית האספרסו מהווה פינאלה נהדרת לערב מבשם באווירה מיוחדת ומוקפדת.

מה שחשוב בעיניי, שכבודה של המסעדה הושב לאחר ההזדמנות השניה, והעיקר, שטוב לדעת שיש בשורה לחובבי הבשר והיין שבנינו. רודריגז בהחלט נותנת תמורה וחוויה קולינארית בלתי מתפשרת. אולי אני נסחף, בעטיו של חדר ה-VIP שהוקצה עבורנו, אבל ממה שנשקף אליי מחלון המסעדה, היה נראה כי הקהל הירושלמי הצביע ברגליו, והמקום המה אדם בצורה חריגה, הקהל בעט אפילו, הייתי אומר.

כתובת וכל השאר...

רודריגז גריל-גלאט כשר למהדרין בהשגחת הרב מחפוד

פארק מדע 3, הר חוצבים, ירושלים.
טל': 02-5815815

שעות פעילות:
א'-ה': 11:30-24:00
ו' ערבי חג ומוצ"ש: אירועים וקבוצות בלבד בהזמנה מראש.

אפשרות לאירועים במקום בחדר VIP מרווח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!