כך הגיב ח"כ אשר לחמלת הכלבים של ח"כ דב ליפמן

בתיבות המייל של ח"כ יהדות התורה, נחת מייל מוזר במעט, ששלח אליהם לא אחר מאשר הח"כ החרדי ב'יש עתיד' - דוב ליפמן.

"אני מבקש את תמיכתך בחוק המצ"ב – איסור המתה של כלבים בריאים בישראל. פשוטו כמשמעו! זהו חוק מאוד מאוד חשוב לנו כחברה, ובמיוחד לעשרות אלפי הכלבות והכלבים הבריאים לחלוטין המומתים כל שנה פשוט כי 'אין מה לעשות איתם'. אז יש מה לעשות. חוק זה יאלץ את הממשלה למצוא פתרון יעיל, צודק וארוך טווח. חוק זה עומד בקנה אחד עם ערכי היהדות של חמלה, בל תשחית ואיסור על צער בעלי חיים", נאמר במכתב.

בתגובה מנומקת היטב, ענה לו ח"כ יעקב אשר את הדברים הבאים: "מר ליפמן, אודה ולא אבוש – החכמתני. ויותר ממה שהחכמתי מתוכן הצעתך, וכן מצעדים נוספים שהינך מקדם בתחום הגנת החי כפי שיוזכר להלן, הנני מזדהה בכל ליבי עם ערכי החמלה הבאים לידי ביטוי בהצעתך.

"היות והנך מבקש לשתף אותי בדאגה הכנה לטובת הכלבות והכלבים בתוך שאר בעלי החיים שבארצנו הקדושה, אשמח ברשותך להרחיב את הצה"ח ותחולתה לעבר יעדים נוספים בעולם החי. אין לי ספק כי לאור יוזמתך הברוכה, תמצא ענין רב בהצעתי.

"ובכן, בשנה האחרונה אנו עדים לירידה חדה במצבם של רבבות בעלי חיים מזן מסויים המצוי לרוב במדינתנו. הללו, עד לעת האחרונה, נהנו מתנאי מחיה סבירים בהתאם לרמת החיים הצנועה של הזן האמור. לצערי, כמחוקק הנני עומד ועיני כלות למראה פגיעות קשות בביטחונם התזונתי של בעלי החיים מהזן האמור, פגיעה קשה במרחב מחייתם כאשר גורמים שונים מסרבים לאפשר שינויי תחום המחיה המתבקשים, אשר נגזרים מחמת הריבוי הטבעי והמבורך בקרב בני הזן.

"למקרא דברים שפרסם אדוני בנוגע לכלבה המאומצת בביתו, למדתי כי חשוב לגדל את בעל החי 'לפי כל הנהלים ללא קיצורי דרך'. מיד ערכתי את ההשוואה המתבקשת. כן, אותו הזן שלו אני דואג כל כך, עומד על רגליו האחוריות [והיחידות!...] ומבקש בכל ליבו 'אל תפרו את הנהלים' "הזן" מחזיק במסורת רבת שנים של אופי גידול ייחודי בתנאי סביבה קבועים וכן, ללא קיצורי דרך. אולם אנשים חסרי חמלה ומנותקים מערכי תורת ישראל הקדושה, עמלים כבר למעלה משנה ועושים הכל בכדי לעקוף כל נוהל קיים ולנצל כל פירצה וקיצור דרך אפשרי בכדי לשנות את אורח החיים הטבעי של הזן הנ"ל...

"ראה, בתקופה זו אינני פנוי לבדיחות, ובכל זאת טרחתי בכתיבת האמור, ואני מניח כי השכלת להבין במה דברים אמורים. אם עד כה תמהתי על התנהגותכם, עתה הבנתי – אכן אשמים אנחנו!

"אנו אשמים בכך שאיננו הולכים על ארבע, ובכך שאיננו יורדים על ארבע אל מול מפלגתך הכוחנית ואל מול העומד בראשה, אשר משתמש בקופת המדינה ככלי לקידום מטרותיו האישיות על ידי השתת גזירות, והצרת צעדיהם של ציבור רחב.

"אנו אשמים בכך שאיננו מכשכשים בזנב בהתלהבות וברצון לכל גחמה פופוליסטית של תנועה העוטפת את שנאתה לכל דבר שריח של יהדות נודף הימנו בעטיפה של רצון לקרב, לחבק ולגשר.

"אנו אשמים ואנו גאים בכך.

"ודאי פגשת בחייך את הפסוק "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". לא נרד על ארבע ולא נכנע לתכתיבים. לא נכשכש בזנב ולא נשתף פעולה עם כל גזירה בתחפושת מגוחכת של הטבה. אנו נמשיך לחיות את חיינו לפי אמונתנו ותורתנו המסורה לנו מאב לבן ומרב ותלמיד מאז מעמד הר סיני.

"אשר לכן, היות והינך איש מלא חמלה ועמוס בערכי דמוקרטיה, אקולוגיה, זואולוגיה וכיוצא באלו, בפעם הבאה שתישיר את מבטך אל עיניו התמות של האפרוח כפי שביקשת בדיון שהתקיים בועדת החינוך בנושא המתת האפרוחים, הסט נא מעט עיניך לצדדים, שם תפגוש לא אחד ולא שנים את עיניהם של ילדים רבים אין מספר, דתיים חרדים וחילוניים, בנים ובנות מכל קצות הארץ, שהולכים לבית הספר ובתיקם פרוסה אחת. את השניה חלקו עם אחיהם הצעיר. כי אתה – כן, אתה – הרמת ידך לחתוך להם באמצע ככר הלחם. הם יצעדו מרחק רב רגלית. כי אתה – כן, אתה – ייקרת את תעריפי הנסיעה הציבורית. יומולדת הם יחגגו פעם בשנתיים. כי כשאין כסף לחלב, לא עושים מסיבות.

"לסיום, מתוך כבוד לכיפה המעטרת את ראשך, הא לך דבר תורה: אחד מגדולי ישראל. בביקורו בארצות הגלות, לפני כ-80 שנה, ראה אשה אוחזת בידה כלבלב ומנשקת לו. שח הרב לתלמידיו את דברי הכתוב [הושע יג, ב] – "זובחי אדם עגלים ישקון" וביאר – "במקום בו מנשקים בעלי חיים, יתכן ויזבחו בני אדם..."

"ואני אומר לזמנינו, שאדם רגיש ומלא חמלה נבחן בחמלתו לבעלי החיים לפחות באותו מידה בה הוא רגיש ומלא חמלה לבני אדם.

"אי לכך, תשובתי לבקשתך להצטרפותי להצעת החוק המוגשת מטעמך בענין הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים הינה מענינת ואף חשובה, אך אני מעדיף לטפל בסוגיא זו לאחר שאסיים לטפל ולדאוג "לזן" שמנסים להכחיד את אמונתו ואורך חייו על ידי גזירות כלכליות והחלטות שרירותיות ללא חמלה ולב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!