'יתד' מצא אויבים: המשכילים החדשים וקווי הנייעס

במאמר המערכת, שהתפרסם היום (ה) בעיתון יתד נאמן, שופך הכותב אש וגופרית, על אלו שמאשימים את החכ"ים, כאילו שרק בגינם תלמידי הישיבות מתייצבים בלשכות הגיוס לצו ראשון ובהמשך הוא מותח ביקורת נוקבת על קווי הנייעס השונים, שפותחים צוהר לכל רכילות ודיבה המתרחשת בציבור החרדי, כשהוא מקדיש לכך את רוחב היריעה שלפניו.

"היהדות החרדית", פותח המאמר, "נמצאת באחת משעותיה הקשות ביותר. עוקרי הדת שהשתלטו על ארץ הקודש, מנסים לצוד את צפור נפשנו. הם אינם חדלים מהנשיפות שלהם לתוך המפוח הפוליטי, בנסיון לכבות את נר ישראל ר"ל. על האובניים נמצא חוק הגיוס, שראשי ממשלת הזדון מנסים לנצלו כשוט, כדי לפגוע בלומדי התורה. דוקא בשעת גזירה, צריך להתחזק שבעתיים. דווקא בעת סערה, צריך להרבות בתורה ובתפילה. אתמול היה ערב ראש חודש, יום כיפור קטן. עכשיו לקראת חקיקה, כמו בשעת נעילה. ערב של גזר דין.

"גדולי ישראל מדירים שינה מעיניהם. כינוסי החירום של ראשי הישיבות קברניטי עולם התורה, של ראשי הישיבות הספרדים שליט"א, ושל מועצג"ת של אגו"י, במגמה להסב את תשומת הלב לרדיפת הדת בארץ הקודש וגזירת גיוס בני הישיבות, מלכדות את הצבור החרדי כולו למערכה הקשה ביותר שידענו תחת שלטונה של מדינת ישראל. הגרונות ניחרים מזעקה והלב מחסיר פעימה.

"דוקא בשעה שמרנן ורבנן שליט"א קוראים להרבות "עשה טוב", יש להתחיל ב"סור מרע" וב"בערת הרע מקרבך". דוקא בשעה שמתח של גזר דין עומד באויר, יש המנסים להבעיר אש זרה. זה מתחיל במשכילים החדשים שמאשימים את שלוחי דרבנן כאילו הם שרוצים שבני הישיבות יתייצבו בלשכות, ולא שהיתה זו החלטת מועצג"ת. הם מעלילים בדרכי כזב שנציגי הצבור מתנגדים למחאות, כי בכוונתם לגייס ולהשיג מכסות. ברשעות חמוצה הם שופכים בוץ שחור על אלה שזכו לאימונם של עיני העדה זצוק"ל ויבדלחט"א. וזה נמשך ביצרני התככים, מגביהי החיץ, מלבי השנאות והמחלוקות:

כאן עובר הכותב לתקוף את קווי החדשות: "במשך תקופה ארוכה, מחוללים קווי הנייעס שמות בטהרת הנפש של הצבור. אינפורמציה למחצה לשליש ולרביע, נמהלת בדיס-אינפורמציה והמונים שותים בצמא את המים המורעלים שמשחיתים את נפש הדור הצעיר. הפרחות שמועות באויר ובאוירה, הפכו להיות לחם חוק, והם יוצרים שיח של לשון הרע, מרידה בסמכות החכמים, הכפשת גדולי ישראל והשחרת פנים של עוסקים בצורכי צבור באמונה. נערים מנוערים מדעת שלא שנו, מפרשנים ארועים כפי שלא היו, במגמה ליצוק חומרי בעירה לדעת הקהל ולהצית את רשות הרבים.

"הכל הפך להיות כל כך זמין ואפילו לא צריך לגשת לפתח שם חטאת רובץ. בחיוג מהיר ניתן להתחבר אל כל המדמנה של התיפלות, אל מעמקי הביבים של רמיסת כבוד התורה, אל הבריח התיכון של הזוהמה של הולכי רכיל ואל מרכז הצחנה הרוחנית של מבטלי תורה. לא צריך להרחיק לנדוד. זה יכול להמצא בכיס, ואדם אפילו כבר לא ניכר בכיסו. מכשיר קטן עם צליל מושתק, ואתה כבר "שם", מעבר לגדר. וזה מציב לפתחו של הצבור החרדי את אחד האתגרים הנוראים ביותר של העת האחרונה.

"משהו חמור הרבה יותר מההשכלה הארורה, אורב לפתחנו. הגאון רבי יעקב הלל שליט"א הבהיר כי בשביל להבין את ההשכלה הארורה היה צריך להיות "חכם", לכן סכנתה היתה קטנה יותר. אך כדי ליפול ברשת של טלפוני הנייעס, מספיק ואולי נחוץ להיות "טפש". השטן מתגנב אל הקודש פנימה, מאיים לכרסם מבפנים. הוא מגייס לשורותיו גם כלי נשק של מיילים משוחים באינפורמציות ארס, הודעות אס.אם.אס ואפילו צלצולי טלפונים רגילים. צלצול תמים לטלפון שלך, מציע לך לחייג ולשמוע הודעות מוקלטות של שקר, כזב, מרמה, רמייה, הכפשות והוצאת שם רע, מולך לאליל הסקרנות. אותו "מנוול זה" שהיום כבר מחכה בתוככי בית המדרש, מנסה לחבר את הצבור החרדי לאינפוזיה של רעל, של ארס כפרני, של זוהמה שכל באיה לא ישובון. הוא מבקש להגניב אמל"ח רוחני מבעד למנהרות לב סמויות ומחילות תודעה נסתרות. העיקר למעט תורה, בזמן שכל כך חשוב להרבות. קווי הנייעס הפכו להיות חלק מהגזירה עליה מופקדים שרי נתניהו-לפיד-בנט: "למעט" תורה. רק שאלו, באיצטלה של "העמדת דת והשקפה על תילה", מרעילים את בארות המים הזכים של בני תורה תמימי דרך ודעת.

"רוב המכורים לנייעס, שואבי המים העכורים הדולים והמשקים את ערוגות הישיבות במי המדמנה, מנסים להפוך עצמם למכתיבי סדר יום בחצרות בית ד', להיות שגריריו של הסטרא אחרא בהיכלי התורה, כדי לסייע לו להוציא בני תורה מעומק תלמודם, בשביל שלא תיוותר אמה על אמה מסויידת. לחיצה קטנה על מקש סלולרי, פותח פתח כפתחו של אולם ליצר הרע. יציאה קטנה לצורך "התעדכנות", עלולה להפוך להיות תחילתה של יציאה לתרבות רעה. אבל גם הם, כמו סקרנים שכשלו לרגע, אינם יודעים שגם כאשר הם פונים בטלפון תמים, פרטיהם הופכים להיות מזוהים והם מתועדים במערכות כלי התקשורת הללו ונשמרים לעת מצוא, ולבעלי הקווים פתרונים.

"אומנם רוצה אדם בקו שלו, אבל צריך לדעת שזהו קו אדום. עולם התורה מתייצב על פרשת דרכים, ובמערכה הזו – הדברת מטפטפי הרעל לתוך נפשות האנשים, הדברת מסכסכי חוגים ומחנות, אסור להכשל. המצב הפך בלתי נסבל. אנשים חוששים לדבר בחברת בני אדם שמא יוקלטו, וקולם יושמע בעל כורחם באוזני הצבור, באופן מקוטע ובאופן מגמתי שהוצא מהקשרו.

"אבל הנזק העיקרי הוא עצם ההוצאה של רוח בני התורה מתוך כתלי בית המדרש. כשיחזרו, כבר יצלעו על ירכם הרוחנית. במקום להמלט ממבול הרחוב אל "תיבת נח", קווי הנייעס מביאים אל תוך הכתלים את ארובות השמים הפתוחות ואת מי התהום שמבקשים להציף. "נייעס" זה אומר "חדשות", אף שהמנוע שלהם הוא זקן וכסיל. לכן מי שלא יקיף את עצמו בחומות של ניתוק, לא יוכל להעפיל בסולם העולה בית ד':

"בשעה קשה כזו, נחוץ טפול שורש וניכוש דרדרי הרוח ממחוזותינו. אסור שהללו יישבו בניחותא ובשלווה ויטווחו לתוך ביתנו פנימה. המחטיאים חייבים להיות מודברים אל מחוץ למחוזותינו, כדי שלא יבעירו את רשות הרבים ואת חצרות ד'. בעת סכנה כזו, כשגדולי ישראל קוראים להרבות ולהתחזק בלמוד כדי להעביר את רוע הגזירה, מבית המדרש חייב לבקוע צליל לימוד, ולא חלילה צליל חיוג למספרי הטלפונים הישירים של הסיטרא אחרא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!