את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק • ראיון עם אבי ז'אנו
אבי ז'אנו השיק את אולפן המוזיקה הייחודי 'הניגון' - המשלב מחשוב מודרני ועדכני, לצד כלים 'מיושנים' המפיקים את הצליל המקורי והיותר איכותי • הוא עדיין מצפה לחזור לספסל הלימודים, לא מתרגש מהפופולאריות שלו בעולם המוזיקה החסידית, ומסביר את בחירת שמו של האולפן • ראיון
- שי קאהן • צילום: מורן כהן
- א' שבט התשע"ד
- 8 תגובות
מורן כהן
אבי ז'אנו החל לנגן על כל כלי שמצא בסביבתו כבר כשהיה ילד, זה החל בתיפוף על סירים אבל עבר מהר מאד לכלי נגינה, כלי מיתר והקשה, פסנתרים ומקלדות אלקטרוניות. הוא הלחין שירים והקים לעצמו אולפן ביתי - שם גם כתב עיבודים ל'חברים' שהכיר בתעשיית המוסיקה.
באולפן הביתי של אבי עברו רבים וטובים בתעשיית המוסיקה היהודית, אלבומים שלמים הוקלטו והופקו באולפן הצר. מאד מהר הגיע הרגע בו האולפן הביתי עבד מסביב לשעון, אבי שכר טכנאי הקלטה שיחליפו אותו מעבר לשעות העבודה - כדי שהוא יוכל לעשות לביתו. או אז הגיעה השעה להקים אולפן שיהיה רחב ידיים, עם חדרי עריכה ומקום להקלטת הנגינה, מעבר להקלטת השירה.
יותר מחצי שנה חלפה מאז החל אבי להקליט באולפן החדש, ההקלטות מסביב לשעון דחו שוב ושוב את חגיגות 'פתיחת האולפן', ורק השבוע, לאחר הכנה מראש, נעצרה הפעילות לכמה שעות בערבו של יום, והחברים הגיעו לשתות 'לחיים', לברך ולאחל.
האולפן החדש שנבנה בהשקעה גדולה, בנוי גם בניגודיות מאד בולטת לעין. בעוד האולפן הוא 'קנקן חדש', עטוי במיטב המחצלות, דווקא בציוד הטכני קשה כמעט למצוא פלסטיק מבריק או מתכת נוצצת. אם באתר החברה המייצרת, תמצאו כיתוב מבטיח 'כמו ה-u87 האגדי', אצל אבי יש את המקורי. כך זה גם בציוד ההיקפי. מחשבי ההקלטה והעריכה כמעט ונראים נטע זר.
"מרדכי בן דוד? זה לא הרב שטיינמן"
• אחרי ברכת מזל טוב ואיחולים מעומק הלב, מה לז'אנו ומוסיקה חסידית?
"אתה חושב שב'היכל הנגינה' יש מחיצות בין מוסיקה חסידית למוסיקה מזרחית?" תוקף אבי בחזרה. "לנגינה יש נשמה משל עצמה, נשמה יהודית שלא מבחינה בין מזרח למערב".
• כתבת והלחנת, עיבדת, הקלטת וניגנת, מה הלאה?
"השאיפה עדיין ללמוד, ללמוד תורה, אבל אני לא יכול להתחמק מהדרך אליה הוּבלתי בחיי", פניו כמעט ונכמרים, והוא מספר על התייעצויות חוזרות ונשנות עם הרב.
• עברו באולפנך כמעט כולם, גם מרדכי בן דוד.
"נו? זה לא הרב שטיינמן שליט"א, או להבדיל בין חיים לחיים - הרב עובדיה יוסף זצ"ל".
• למה בעצם לעבור מאולפן ביתי לאולפן מקצועי?
"גם האולפן הביתי היה מקצועי", הוא מתריס. "אבל לא היה בו מקום להכל. את האלבום unplugged של עדי רן, הקלטנו כשעדי עומד בלי יכולת להזיז יד או רגל. זה מתיש אומנים כשהם צריכים לנדוד בין אולפנים שונים, כאן יש להם מקום לעשות הכל".
אבי מספר וגם מדגים על ההשקעה באולפן, והאקוסטיקה שעוטפת אותו - בעובי של כחצי מטר סביב לארבע קירותיו, רצפתו ותקרתו, שכבות של צמר סלעים ועץ אורן.
• רק הציוד וינטאג' עד כמעט עתיק?
"איכות הסאונד, הציוד הזה לא עולה זול יותר ועוד יותר קשה להשיגו", הוא אומר ומצביע על מכשיר אחר מכשיר. "אני לא סובל את הצלילים המופקים מציוד פלסטי, בעבר המכשירים נבנו בתשומת לב לכל פרט".
נגינה של צליל יהודי
האורחים מתחילים להגיע ואחד האורחים מספר לאבי על תוכנה לפסנתר שמצא בה צלילים 'נהדרים', אבי מדגים מיד בתוכנה שלו ושואל "כך זה יישמע? זה ייתן לשמוע כמו פסנתר כנף?" והאורח מודה ששוב אבי צדק ממנו.
האולפן של אבי קנוי ולא שכור, מה שמאפשר לו להיות עדיין מהזולים בתעשיה - אם לא הזול ביותר. הוא שומר על משמרת קבועה, בסיומה הוא שב לביתו ומשפחתו. בשאר הזמן מנהלים את האולפן טכנאים במשמרות. והשלב הבא הוא חדר עריכות למיקסים.
אין מערבין שמחה בשמחה, האולפן והחדרים הסמוכים מתמלאים בחברים. אנשים ושמות מוכרים מתעשיית המוסיקה, שכולם עברו באולפנו של אבי. אחד האורחים מביא עימו אלבום חדש שהגיע היישר ממכבש הדפוס - גם הוא הורתו ולידתו כאן באולפן, ואני מבקש רשות ל'שאלת סיום'.
• איך קוראים לאולפן?
"גם כאן, כולם הציעו שמות עם 'צליל חדשני' אבל אני רציתי דווקא משהו עם צליל יהודי 'הניגון'".מצלמתו של יוסי ז'אנו