הגנרל הדגול שהבאיש בזקנותו • סיפור חייו

אפשר להתווכח על דמותו של שרון שעות ארוכות, לכתוב פוסטים לכאן ופוסטים לכאן, לטקבק מימין ומשמאל, להעריץ או לגנות. קשה גם לחשוב על דמות כה שנויה במחלוקת כאריאל שרון, אשר תדמיתו עברה לאורך העשורים האחרונים שינויים דרמטיים כל כך.

שרון נולד כאריאל שיינרמן למשפחת איכרים במושב השיתופי שליד כפר סבא - כפר מל"ל, לאביו שמואל, שמוצאו היה מהעיר בריסק שבבלארוס, ולאמו ורה שניאורוב מהעיר טיבליסי שבגרוזיה.

הוריו, כמו כל שאר בני המושב, עסקו בחקלאות, וגם הילד אוריאל נדרש לעזור בפרדס כבר מגיל צעיר.

שם חונך גם מגיל קטן ללחימה קשוחה. כבר בגיל חמש העניקו לו הוריו פיגיון, בגיל שש כבר פנה אליו אביו, נתן בידו אלה וביקשו לשמור על הפרדסים ולמנוע גניבת פירות על ידי ערביי הסביבה. הוא שכב במארב על אבנים ובין קוצים כדי ללכוד גנבים. כך כבר בגיל צעיר למד מהוריו, להיות שותף בהגנה על ארץ ישראל.

בגיל 14 היה שרון מדריך בגדנ"ע, והתבלט בתפקידו זה, באמצעות כושר ההנהגה שלו ובהעזתו. בהמשך, הצטרף שרון לארגון המחתרת 'ההגנה' ואף השתתף ב'סזון' - במהלכו נרדפו לוחמי המחתרות אצ"ל ולח"י על ידי אנשי ההגנה, והוסגרו לידי הבריטים.

הלקח נלמד בלטרון

טבילת האש הראשונה של שרון במלחמה הייתה במלחמת העצמאות, והיא הסתיימה בכישלון ובנסיגה. שרון התמנה עם פרוץ המלחמה למפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני של צה"ל, וזכה להערצה מפיקודיו. ב-24 במאי 1948 הוטל על המחלקה להשתלט על מוצב משטרת לטרון שהוחזק על ידי חיילי הלגיון הירדני.

על אריאל שרון הוטל להוביל את כוח החלוץ מקיבוץ חולדה אל ההתקפה. אלא ששום דבר לא פעל כמו שצריך. ההתקפה החלה בלילה, אלא שנור שנורה על ידי חיילי הליגיון האיר את השמיים וחייליו של שרון נאלצו להשתופף ולהמתין עד שהאפילה תחזור. בבוקר שרר ערפל כבד שהקשה על הראייה, וכאשר הוא התפוגג התברר שהחיילים נמצאים בשדה קטל, היישר מול עיני חיילי הליגיון שפתחו לעברם באש תופת .החיילים החלו לנוס כדי לתפוס מחסה, והמתקפה נכשלה.

שרון לא קיבל הוראה לסגת, וחייליו המשיכו לשכב על המדרון של לטרון ולמות בזה אחר זה. כאשר ביקש לבסוף לסגת - גילה שהעניין לא פשוט כל כך והוא מוקף כוחות אויב.

האש בשדה הדליקה את הקוצים סביב והאדמה החלה לבעור, שרון נפצע בבטנו וזחל את דרכו חזרה לקווי צה"ל - אך התמוטט. יעקב בוגין, חייל ממחלקתו, טירון שגויס רק יומיים קודם לכן, החליט לתמוך במפקדו, למרות שחיילי הליגיון היו בעקבותיהם. וכך התקדמו בקצב איטי לכיוון קיבוץ חולדה.

"שעות המשכנו לצעוד כך", סיפר לימים בוגין, "בקצב איטי להחריד, תשושים וכואבים. השדות מסביבנו בערו כתוצאה מנפילת פגזים, מה שאילץ אותנו לעיתים קרובות לטפס על טרסות, כדי לעקוף את השריפות. אריק, שהיה פצוע בבטן, התקשה מאוד לטפס על הסלעים. בכל פעם שהיה צריך לטפס על טרסה, הוא נשען על הכתפיים שלי, ואני עזרתי לו להעפיל. כל הזמן הזה כמעט שלא שוחחנו בינינו, כי אני הייתי פגוע בלסת, ולא יכולתי לדבר ואפילו לא לשתות. היינו צמאים נורא, ואריק מצא על איזה סלע מים מעופשים, הוא אמר לי לשתות, ולא יכולתי, אז הוא שתה לבדו".

בסופו של דבבר השניים קרסו, אך רכב משוריין של צה"ל שחלף במקום, אסף אותם והציל את חייהם. שנים אחר כך כתב אריאל שרון כי מאותה מלחמה למד עד כמה יכול לפגוע חוסר תכנון נכון של מפקדי צה"ל בחיילים שבשטח.

החסרונות התגלו כבר במלחמת סיני

בתום המלחמה, ביקש מפקד חטיבת אלכסנדרוני, בן ציון פרידן, מהמפקד הצעיר שרון להישאר בצה"ל ולסייע בארגון מחדש של החטיבה ובהפקת הלקחים מהמשגים שנעשו במלחמה. שרון הסכים.

בשנות החמישים, לאחר התקפות בלתי נגמרות מצד הגבול הירדני, הורה ראש הממשלה דוד בן גוריון להקים כוח מיוחד שיבצע פעולות מאחורי קווי האויב, בתגובה לתקיפות הערבים.

אריאל שרון מונה להקים את הכח, הוא גייס ארבעים חיילים לפלוגת קומנדו שנקראה יחידה 101, ואלה ביצעו את משימותיהם בלבוש אזרחי, ללא מכשירי קשר, ציוד רפואי או תוכניות חילוץ. הגדוד תחת פיקודו של אריאל שרון עבר אימונים מפרכים ויצא לתקיפות מעבר לקווי האויב, בעיקר בירדן. באחת התקיפות נפגע אריאל שרון בירכו מכדור, באותם ימים נודע שמו במיוחד כלוחם מהולל.

"בשלוש וחצי השנים הראשונות אחרי מלחמת העצמאות נכשל צה"ל בכל מבחניו הקרביים", כתב החוקר הצבאי אורי מילשטיין, "עד שבאוגוסט 1953 נקרא הסטודנט אריאל שרון להתגייס חזרה ולהקים את יחידה 101. במשך ארבעה חודשים בלבד חוללו שרון ופקודיו מהפכה בצה"ל, והפכו אותו למשך 15 שנים, מצבא כושל לצבא יעיל ביחס לאותה תקופה".

מאיר שמעון כהנר (קאצ`ה), אחד הלוחמים המפורסמים של יחידה 101, סיפר על שרון: "כשהיה קשה וכולם היו לחוצים, היה קל להיאחז בו, כי הוא שמר על קור רוח. אריק מעולם לא ביקש מאיתנו לעשות משהו שהוא בעצמו לא עשה. תמיד היה לפנינו. יכולת המנהיגות שלו היתה מושלמת. מנהיג זה אדם שיכול לשכנע אותך שמה שהוא רוצה, זה בעצם גם מה שאתה רוצה, ששניכם שואפים בדיוק אל אותה המטרה. אריק פשוט אלוף בזה".

בחודש מרץ 1955 יוצאים כמה לוחמים בכירים מהגדוד של אריאל שרון, בהנהגתו של מאיר הר ציון, למסע נקמה פרטי בירדן, במהלכו הרגו חמישה בדואים כנקמה על רצח אחותו של מאיר הר ציון. שרון נחקר על חלקו באירוע אולם הכחיש כל קשר. מאוחר יותר התמזגה היחידה עם יחידת הצנחנים וכך מצא את עצמו שרון מפקד על חטיבת הצנחנים במלחמת סיני.

כאן במלחמת סיני התברר כי המפקד המהולל עשוי בשל אופיו לגרום לנזקים כבדים. במהלך המלחמה ביקש רשות להשתלט על מעבר המתלה ולהתקדם לעבר תעלת סואץ, אך הרשות לא ניתנה. שרון מיאן לקבל את הסירוב ובסופו של דבר הותר לו לשלוח כוח סיור מוגבל למעבר המתלה, בלי לההכנס ללחימה. אך שרון התעלם ושלח כח לחימה למעבר. הכח נלכד במלכודת אש. בקרב נהרגו 260 חיילים מצריים, וכ-43 מקרב לוחמי צה"ל, זאת מלבד כמאה ועשרים פצועים.

בראיון שהעניק שרון לימים הוא הסביר: "אני מאמין שיש לציית לפקודות, אבל לפעמים יש מצבים שבהם אתה חייב לחשוב על הפקודות שאתה מקבל. אני מאמין שצריך לחלק את הפקודות לכמה קטגוריות: קודם כל אתה עליך לציית לפקודות של המדינה שאתה משרת, ואז כמובן אתה נתקל בבעיה, למי עליך להיות נאמן יותר - לחיילים שלך או לממונים עליך. ואני חייב לומר שבמצבים רבים אני מאמין שאתה חייב להיות נאמן יותר לחיילים שלך מאשר לממונים עליך".

בשל המקרה הוקפא קידומו של שרון בצה"ל. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, כתב ביומנו על שרון: "בחור הוגה, מקורי, אילו נגמל מחסרונו לא לומר אמת בדיווחיו, היה מנהיג צבאי למופת". למרות זאת העריך בן גוריון את הקצין הצעיר וביקש לקדמו.

תהילת עולם בחציית התעלה

במלחמת ששת הימים מונה לפקד על אוגדה 38 שהוצבה בגזרה הדרומית. הפעם זכה שרון לתהילה על הקרבות שניהל באום-כתף ובאבו עגילה, ותרגילי הטעייה מתוחכמים בהם נקט. הקרב נחשב לאחד המוצלחים בתולדות צה"ל ונלמד לאחר מכן במשך שנים ארוכות באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.‏

אחרי מלחמת ששת הימים המשיך להתקדם ומונה לאלוף פיקוד הדרום, ואף נטל חלק מרכזי במלחמת ההתשה, אך מתח ביקורת קשה על בניית קו בר-לב. שרון הטיף מאז ומעולם ליוזמות התקפיות. וכך גם בעת בניית הקו, הכין פירצה אשר תאפשר בעתיד לחצות את התעלה במידת הצורך.

ביולי 1973, לאחר שהבין שבשל ביקורתו אין לו סיכוי להתמנות לרמטכ"ל, פרש שרון מצה"ל והכריז על יוזמתו להקמת מפלגה מאוחדת של הימין לקראת הבחירות בשם 'הליכוד'. "מטרתי", אמר, "לשים קץ לעידן של שלטון מפלגת המערך". שרון מונה למנהל מטה הבחירות של הגוף, ומאז קשר את גורלו עד לשנותיו האחרונות עם הצד הימני של המפה הפוליטית.

מחלמת יום כיפור הייתה שעתו הגדולה. אם יש רגע שבו ניתן לומר ששרון שינה את גורלה של ישראל היה זה במלחמה הזו.

מייד עם פרוץ המלחמה, התקדמו המצרים במהירות והביסו את הכוחות הישראלים. שרון עמד בראש אוגדת המילואים 143, וכבר ביומה השני של המלחמה לחץ על תקיפה יזומה של המצרים, חציית התעלה וביצוע תימרון שילכוד את הצבא המצרי ללא אספקה.

אריאל שרון התעלם מהוראות אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ומהוראותיו של הרמטכ"ל דדו, והפעיל את כוחותיו בפעולות התקפיות נגד המצרים. ניסיונות של מפקד פיקוד דרום, שמואל גונן, ליצור קשר עם אריאל שרון כדי להורות לו לחדול - כשלו.

אחד מכוחות הסיור של שרון הגיע אל גדת תעלת סואץ וגילה קו תפר בין הארמיה השניה המצרית הפועלת בגזרה הצפונית לבין הארמיה השלישית הפועלת בגזרה הדרומית, בדיוק בנקודה אותה הכין שרון מראש לצליחה. כך נולדה תוכניתו להעביר את כוחות צה"ל דרך התפר אל הצד המערבי של תעלת סואץ כדי לסגור על המצרים.

לאחר חיכוכים רבים בין שרון לגונן, נשלח הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב לשמש מפקד עליון של הגזרה. ולאחר מספר ימים צליחת התעלה יצאה לדרך. המחיר היה כבד וחיילים ישראלים רבים נפלו. אך בסופו של דבר, באמצעות מבצע הצליחה, הצליח צה"ל לכתר את הכוחות המצריים שהתחננו להפסקת אש. וכך הושג הניצחון במלחמה, לאח שהמבצע שינה את פני המערכה והושגה הפסקת אש.

הסיום העגום: התנתקות, פרישה מהליכוד ואירוע מוחי

שרון פרש מהשירות הצבאי לאחר המלחמה והתרכז בקריירה פוליטית. בסוף שנת 1976, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הקים מפלגה בראשותו בשם 'שלומציון' אשר זכתה בשני מושבים בכנסת, והתמזגה עם תנועת החרות מיד לאחר הבחירות. שרון התמנה לשר החקלאות בממשלה שהקים מנחם בגין. באותם ימים החל להתעניין בהקמת התנחלויות ביהודה ושומרון וזכה לכינוי 'אבי ההתנחלויות'.

בשנת 1981, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, התמנה לתפקיד שר הביטחון, ותחת אחריותו זו ניהל את פינוי ימית. שנה אחר כך יזם את מלחמת לבנון, שהחלה כ'מבצע שלום הגליל' והסתיימה בכיבוש ביירות. אך היא הסתבכה מאוד, ובעקבות טבח שביצעו כוחות הפלנגות הנוצריות במחנה הפליטית סברה ושתילה, הוקמה ועדת חקירה שהמליצה על פיטוריו של שרון, והוא הודח.

שרון המשיך בקריירה הפוליטית שלו בהצלחה ומונה לשר בממשלות ישראל. אחד מהמבצעים הזכורים ביותר שלו, הוא מבצע אותו ניהל בשנות התשעים כאשר הגיעו לישראל מאות אלפי עולים מברית המועצות לשעבר. שרון פעל כבולדוזר: הקים אתרי קרוואנים, איפשר הקלות בנייה, והצליח להביא לתנופת בנייה חסרת תקדים של רבבות דירות, רבות מתוכן ביהודה ושומרון.

אחרי מפלת נתניהו בבחירות של מאי 1999, נבחר שרון בספטמבר לכהן כיו"ר הליכוד, וכיהן כראש האופוזיציה בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה. כאשר נתניהו שב לפוליטיקה בשנת 2001, שרון נחשב למועמד בעל סיכויים מועטים להיבחר שוב, אולם נתניהו פרש מהמירוץ. הזירה התפנתה לשרון והוא נבחר לראשות הממשלה. בפעם הראשונה בחייו.

בקדנציה הראשונה שלו נלחם בטרור מול יאסר עראפת ובודד אותו, הוא טיפח מאוד את יחסיו עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, שתמך בו במאבקו נגד הטרור. שרון המשיך בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה בשנת 2003. הוא הציג מדיניות ניצית וכאשר גברו ההתקפות מעזה הכריז: "דין נצרים כדין תל אביב".

ערב הבחירות הדליפה פרקליטה שעבדה בפרקליטות המדינה לעיתון 'הארץ' אודות חקירה שנפתחה נגד שרון על חשד לשחיתות. חרף זאת, מפלגת 'הליכוד' בראשותו של שרון השיגה ניצחון מוחץ בבחירות לכנסת והגדילה את כוחה מ-19 מנדטים ל-38. עם זאת, בהיבט החרדי הוקמה ממשלה 'רעה', יחד עם 'שינוי' של טומי לפיד וללא החרדים. שרון מינה את בנימין נתניהו כשר אוצר וזה האחרון הביא עמו לתפקיד שורה של קיצוצים וגזירות.

עם או בלי קשר לחקירה המשטרתית שנפתחה נגדו, הכריז שרון על תוכנית ההתנתקות והדהים את תומכיו מהימין. לפני התוכנית צירף את מפלגת העבודה לממשלתו, ותחת ההנהגה החדשה צה"ל נסוג מרצועת עזה וצפון השומרון, ולראשונה תחת השראתו פונו התנחלויות ביש"ע. המהלך לווה במראות קשים. בקריעת משפחות מבתיהם בגוש קטיף ובצפון השומרון - תוך התעלמות מצרכיהן וללא שניתן להם פתרון משביע רצון. המהלך בסופו של דבר הביא גם לייסוד מדינת טרור בעזה, ואף לתופעה שמעולם לא הייתה קודם לכן: ירי טילים על מרכזי אוכלסיה בישראל - עד לתל אביב.

פוליטיקאים מהימין התבטאו נגד שרון בחריפות. בנימין נתניהו החל לפעול נגדו בליכוד פנימה ונוצרה מתיחות קשה בינו למפלגתו. רבים מיריביו רואים בדרך בה סיים שרון את דרכו הפוליטית, בהתנתקות שהביאה חורבן על גוש קטיף הפורח, אקט אחרון של בגידה באימון שניתן לו, ומעשה קצר ראות שניתן להגדירו כאחת הטעויות הגדולות שנעשו בפוליטיקה הישראלית.

בשל המתיחות פרש שרון ב-21 בנובמבר 2005 מהליכוד ויצר מפלגה חדשה - 'קדימה'. לקראת הבחירות התברר שהמפלגה זוכה לפופולאריות רבה ועומדת לזכות ביותר מ-30 מנדטים. למפלגה הצטרפו פורשי ליכוד נוספים וכן שמעון פרס, עמיר פרץ, חיים רמון ועוד.

אלא שאז, ב-18 לדצמבר 2005, לקה שרון באירוע מוחי קל. בעקבות זאת היה אמור לעבור צנתור לב ונטל תרופות מדללות דם. אנשי הקמפיין זלזלו באירוע וניסו לשדר 'עסקים כרגיל' אך ערב הצנתור, ב-4 בינואר 2006, הוכה העם בישראל בהלם כאשר שרון עבר אירוע מוחי שני, ומאז שקע בתרדמת ואושפז במשך 8 שנים בבית החולים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!