לא מוותר: אבוטבול הולך לערער בבג"ץ

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (הנשיא דוד חשין, השופט משה סובל והשופט יגאל מרזל) פסק היום (ה) כי יש לקבל את ערעור היועץ המשפטי לממשלה על תוצאת הבחירות לרשויות המקומיות בעיר בית שמש. בית המשפט הורה בהתאם לסמכותו שבחוק, על ביטול הבחירות הן לראשות העירייה והן למועצת העירייה; וציווה על עריכת בחירות חדשות.

כזכור, הבחירות התקיימו ביום 22.10.2013. לראשות העיר נבחר מר משה אבוטבול. המועמד השני אחריו היה מר אלי כהן. ההפרש ביניהם עמד על 956 קולות. במועצת העיר חולקו 19 המושבים בין 9 רשימות. לרשימת "כלל חסידי וקהילות ירושלים" (רשימת "כח") ניתן מנדט אחד. שינוי של 1,398 קולות היה משנה את חלוקת המושבים בבחירות למועצה.

הערעורים על תוצאת הבחירות הוגשו לבית המשפט הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה והן על ידי מר אלי כהן (ומספר רשימות שהצטרפו אליו). בשני הערעורים התבקש בית המשפט לבטל את הבחירות ולהורות על בחירות חדשות. ערעור היועמ"ש התבסס על טענה עיקרית אחת: לפי חקירת משטרה שטרם הסתיימה, הייתה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות פסולות. תושבים רבים שלא מצביעים בבחירות ("קנאים") - "הפקידו" את תעודות הזהות שלהם בידי אחרים (בצורה מאורגנת). ההצבעה בפועל בקלפיות נעשתה על ידי מתחזים תוך שימוש באותן תעודות הזהות. נטען שמדובר בליקוי חמור (העולה כדי עבירות פליליות) אשר יורד לשורש הבחירות; ובליקוי שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העיר והן למועצה.

ערעור מר כהן בערעורו טען גם הוא לאי סדרים בבחירות בבית שמש. ערעור זה התמקד, בנוסף לטענות בעניין ההתחזות לאחרים, גם בטענות נגד "מנהל הבחירות" (מטעם משרד הפנים) וכן בטענות על הפרות שונות נוספות של דיני הבחירות ובכלל זה בספירת הקולות בקלפיות.

המשיבים לערעורים, ובעיקר מר אבוטבול, טענו שאין בסיס ועילה לביטול הבחירות בבית שמש. הם טענו בתשובה לערעור היועמ"ש שמדובר בטענות ספקולטיביות; בעניין שמצוי בחקירת משטרה שטרם הושלמה ובלא שהוגשו כתבי אישום. הם גם טענו שבשלב הנוכחי לא ניתן לברר באמת את הטענות שנטענו בעניין אי הסדרים; וכן שההליך של ערעור מינהלי אינו מתאים לבירור מעין זה ובזמן הקצר שקבע המחוקק לכך (30 ימים). המשיבים גם טענו שבית המשפט אינו יכול להסתמך על חקירת המשטרה כ"ראיות", היות ומדובר בראיות "בלתי קבילות". לגוף העניין המשיבים הוסיפו וטענו שאין בתשתית הראייתית שפורטה יסוד מספיק לטענת אי הסדרים בהיקף הנרחב שנטען ביחס לבחירות. הם גם טענו, שאותה קבוצה של "קנאים" שמסרו את תעודות הזהות – הצביעו בה בעצמם - כהצבעת "אמת" בלא התחזות. הם הפקידו את תעודות הזהות כדי שחבריהם לא יתנכלו להם ויאפשרו להם להצביע. המשיבים הוסיפו, שבכל מקרה אין ראיות מספיקות לכך שהליקויים היו בהיקף שיכול היה לשנות את תוצאת הבחירות: לא כדי הפער בין המועמדים לראשות העיר; ולא כדי מספר הקולות שיכול היה להשפיע על הבחירות למועצת העיר.

בית המשפט לעניינים מנהליים (הנשיא דוד חשין; השופט משה סובל והשופט יגאל מרזל) קיבל את ערעור היועמ"ש וקבע שאכן נפל בבחירות בבית שמש ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות שהיה עלול לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העירייה והן לרשות המועצה. בית המשפט ציווה בהמשך לכך על עריכת בחירות חדשות בבית שמש.

במישור המשפטי קבע בית המשפט, שערעור בחירות – בהתאם לחוק – הוא "ערעור מינהלי" המתנהל לפי כללי המשפט המינהלי. אשר על כן גם ראיות שמקורן בחקירת משטרה, בלא שמתקיימת בבית המשפט חקירה של עדים, הן ראיות קבילות שמותר להסתמך עליהן. עוד נקבע, במישור המשפטי, שעל הטוען לביטול הבחירות להוכיח את התקיימות הליקוי ברמה "שמעבר למאזן הסתברויות" (אך פחות מ"ספק סביר"). לבסוף נקבע, במישור המשפטי, שלפי פסיקת בית המשפט העליון יש להראות לא רק שנפל ליקוי היורד לשורש הבחירות; אלא גם שהליקוי האמור עלול היה לשנות את תוצאת הבחירות.

עיקר פסק הדין של בית המשפט יוחד בהמשך למישור העובדתי (פסקאות 117-65).

בית המשפט קבע, במישור העובדתי, שהתרחשה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות רבות על ידי מתחזים באמצעות תעודות זהות של אחרים. מבין האפשרויות המספריות הקיימות, סבירה יותר – ולמעלה מכך – האפשרות שהיקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות). צוין בפסק הדין, שתופעה זו היא "ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות", והיא התרחשה בהיקף משמעותי ביותר. ליקוי זה בהיקפו, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. ועוד נקבע, שהראיות מלמדות ברמת שכנוע העולה על עודף ההסתברויות, כי תופעה זו וליקוי זה בבחירות בבית שמש לא היו פרי יוזמה פרטית ונקודתית. הם אירעו במסגרת של התארגנות שיטתית ונרחבת בקרב קהילה גדולה של תושבים אשר ביקשו להימנע מהצבעה מטעמים אידיאולוגיים. ההתארגנות הוצאה אל הפועל באמצעות מנגנון מובנה, כוח אדם ואמצעים תפעוליים. קיומה היה בגדר סוד גלוי אצל התושבים שהיו קהל יעד למסירת תעודות הזהות. ועוד צוין, שהשימוש בתעודות הזהות נעשה תוך גילוי תעוזה מצד מספר משמעותי של פעילים, שנעזרו בתחפושות לשם הסוואת זהותם. וכך התנהלה לאורך יום הבחירות פעילות ערה של מסירה, שימוש והחזרת תעודות זהות לבעליהן.

בית המשפט פירט בהרחבה את התשתית העובדתית למסקנתו כפי העולה בעיקר מחקירת המשטרה. על פיה במספר רב של בתי כנסת היו "מוקדי הפקדה" בהם הופקדו תעודות הזהות בכדי לאפשר הצבעה באמצעות אחרים. תעודות זהות נאספו גם בדרכים אחרות. חקירת המשטרה מצאה גם תחפושות וגם ראיות לשימוש בהן במהלך הצבעות. המשטרה הגיעה גם ביום הבחירות (בערב) לשתי דירות בבית שמש שבהן נמצאו עשרות תעודות זהות ודרכונים. כן נתפשו רשימות של קלפיות וכתובות, וכן התחפושות. תעודות זהות נוספות ודרכון נתפסו גם בידי נהג רכב בסמוך.

בית המשפט הוסיף וציין, שמחומר הראיות עולה שמדובר בפעילות מאורגנת העולה כדי "שיטה" של ממש, ואף "תעשייה", שכללה מרכיב של תכנון מראש. ועוד נקבע, שלא מדובר בפעילות ספורדית או יחידנית אלא בפעילות שהייתה קשורה לפעילים פוליטיים; ושהיא באה על מנת להביא לבחירת מר אבוטבול ורשימת "כח" בבחירות (ותוך שבית המשפט מדגיש עם זאת שאין לפניו כל ראיה או טענה למעורבות של מר אבוטבול עצמו בנדון). בין יתר הראיות שפירט בית המשפט היו מסרונים שנשלחו סמוך לפשיטת המשטרה על הדירות בבית שמש שבהם נכתב "הנגלה הסתיימה? צריך עוד חברה"; וזמן קצר לאחר מכן "תפסו אותנו. תביא חברה למקום דחוף". בכל הקשור לגרסאות הנחקרים נקבע שמדובר בגרסאות מופרכות, בלתי סבירות ולא אמינות.

בית המשפט לא קיבל את הטענות שלפיהן לא בוססה טענת היועמ"ש בעניין היקף הליקוי ובאופן שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות. נקבע שיש לראות בקהילת ה"קנאים" בבית שמש, לפי חומר הראיות, כקהילה רחבת היקף שכללה חסידויות שונות; רחבת היקף לפחות כסדר הגודל של הנדרש בכדי להביא לשינוי בתוצאת הבחירות לראשות העירייה ולמועצה.

בית המשפט הורה אפוא על ביטול הבחירות בבית שמש ועל עריכת בחירות חדשות. נוכח מסקנה זו, התקבל גם ערעורו של מר כהן (באותן טענות) מבלי שבית המשפט נדרש להכריע ולהביע עמדה בטענות הנוספות נגד הבחירות בבית שמש שנטענו בערעור מר כהן.

בית המשפט סיכם את פסק דינו במילים אלה:

"הבחירות נתפשות – ובמידה רבה של צדק – כיום החג של הדמוקרטיה. כך בבחירות לכנסת; כך גם בבחירות לרשויות המקומיות. ממומשת ביום זה הזכות לבחור ולהיבחר. ניתן הכוח לפרט לבחור את נציגיו. אלא שהתמונה שעלתה לפנינו מחומר הראיות הרב שהונח לפתחנו לא הייתה, למרבה הצער, תמונה חגיגית. הליקויים שעליהם עמדנו בהרחבה בפסק דיננו זה הם ליקויים חמורים. הם יורדים לשורש הבחירות שהתקיימו בבית שמש. יש בהם משום פגיעה חמורה בטוהר הבחירות. הם מכרסמים באמון הציבור בתקינות הבחירות. הם עלולים אף לחתור תחת ההשלמה המתבקשת עם תוצאת הבחירות הדמוקרטית; שכן באין הליך תקין אין גם בחירה תקינה. צל כבד הוטל אפוא על הבחירות שנערכו בבית שמש. בנסיבות המקרה שלפנינו ובשל מכלול הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, אין מנוס מביטול הבחירות והשבת העניין לבוחר – על מנת שיאמר את דברו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!