אייכלר והגל"צניקים שוחחו על תקשורת

בעקבות הביקורת שהעלה בכנסת, נגד היחס לחרדים בשידורי גלי צה"ל, הזמין מפקד גל"צ את ח"כ הרב אייכלר לפגישה עם ההנהלה וראשי המערכת, כדי להשמיע את דבריו בפניהם באופן ישיר.

בפגישה שהתקיימה היום (א) בצהריים, הציג דקל בפני אייכלר את מערך השידורים והביע נכונות לקבל כל תלונה מצד מאזינים על פגיעה ברגשות וכל פניה תטופל באופן הכי עניני. גם אם באופן טבעי השדרנים אינם נמנים על המחנה החרדי, הרי אם וכאשר תהיה פגיעה בהם, המערכת תדע לתקן לאחר שיתבררו הטענות כנכונות.

אייכלר בירך על ההזמנה ונשא דברים בפני ראשי התחנה על תפקיד השידור הציבורי ובהם ציין כמה נקודות טעונות ביחסי התקשורת והחרדים.

״התקשורת היא מערכת חינוכית המעצבת את הציבור הצעיר לטוב או לרע ובעיקר לרע. כי בחינוך לטוב צריך המחנך לשמש דוגמא אישית ולא מספיק להטיף במילים. אבל בחינוך לרע מספיק שבעל הלשון, ידע להסית במילים פשוטות לשנאה או ליצור אוירה של הפקרות ויצר לב האדם רע מנעוריו, נמשך לרוע. לכן גם אם לא תרצו ולא תתכוונו וגם כשאתם נסתרים מאין רואה מאחורי המיקרופון, יש לכם אחריות אדירה לעיצוב דעת קהל של דור שלם.

"אחד השקרים הנפוצים בעולם, הוא שיש עתונאי אובייקטיבי – טען הרב אייכלר. "מקצוע העתונות אינו חשמלאות. עתונאי במהותו אינו אדם אובייקטיבי ואדם אובייקטיבי אינו עתונאי. לכן אינני מצפה לשמוע דברים אובייקטיביים. השאלה היא האם השדרן והכתב הוא אדם הגון שנותן ביטוי גם לדעות ולעובדות שאינם תואמות את האג׳נדה שלו. ואולי הוא מנצל את כלי התקשורת הציבוריים, כדי לקדם אינטרסים שלו ולהשחיר את פניהם שלא האחרים שאינם מוצאים חן בעיניו. זה ההבדל בין עתונות להסתה.

"התקשורת הישראלית ברובה, מציירת את היהודי החרדי כדמון מסוכן. במצרים אמרו על בני ישראל ״הבה נתחכמה לו פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו״. מצרים היתה בית עבדים. אנשים רעבו שם ללחם. אבל המסר הציבורי יצא מבית המלוכה, שהיהודים הם הפולשים הזרים, המהוים סכנה קיומית. כך היה בכל הדורות נגד היהודים. גם היום בישראל מחדירים תחושה להמונים, שהחרדים הם סכנה קיומית. מנסחים כל ידיעה שיש בה חרדים בהא הידיעה המכלילה כל חובש כיפה שחורה. לאחר מכן כאשר צרכן תקשורת רואה אדם חרדי ברחוב, שאינו קשור לידיעה, הוא נושא באשמה.

אם בכלי תקשורת מסחריים ופרטיים, האזרח פחות מייחס להם אמינות, הרי האחריות כפולה על תחנות "ממלכתיות" שאמורות להיות נטולות אינטרסים. התחנות הללו משולמות על ידי המיסים שלנו. יש כאן הפרת אמונים של השירות הממלכתי.

במערכת החדשות מגיע ידיעה על הפגנה. שימו לב להבדל בין היחס והמינוחים המשתנים לפי אופי המפגינים. אם זו הפגנת שמאל זו "משמרת מחאה". אם אלה מסתננים מאפריקה, מביאים סיפור אנושי מעורר רחמים וזו הופכת מהפגנה ל"מסע לחירות". אם מדובר בפועלים ששורפים צמיגים וחוסמים כבישים, זאת הבעת כאב לגיטמית. מביאים פועלת שמרויחה שכר מינימום ועובדת שלושים שנה ועומדת בפני פיטורים, ויוצרים אמפתיה להפגנה. אך אם מדובר במתנחלים שעומדים לזרוק אותם מבתיהם, זאת הפגנה ימנית קיצונית. הגרועה מכל היא הפגנה חרדית. עוד לפני שהחלה ההפגנה, זאת "התפרעות החרדים". בכל הפגנה חרדית, גם אם יתפללו שם נקבל דיווח מידי: "החרדים מתפרעים וזורקים אבנים על שוטרים".

אכן במערכת החדשות, עוד מביאים לעיתים בשולי הידיעה את טענת הצד החרדי. לא כן כשמדובר בתכניות אישיות. שם אין למאזינים סיכוי, לקבל את הצד השני באופן הגון. גם כאשר מביאים מפגין חרדי בוחרים את בעל הסיסמא הכי קיצונית. נכון שבכל מקרה התקשורת מחפשת דם ואקשן. אבל אצל החרדים, זה נעשה בחירוק שיניים הנשמע מפיו של השדרן ומגיעות עד לאזני המאזין בקצה הארץ. הקשים ביותר הם תכניות אישיות שבהם מופעים מטיפים ישועים, נגד כל מה שריח יהדות עולה ממנו. חייבים לאזן את השדרנים שמדברים כביכול בשם היהדות ומנצלים את המיקרופון הציבורי לדברי הסתה שוצפים נגד החרדים עד שעולה קצף על שפתותיהם" - אמר ח"כ אייכלר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!