בנימין זאב יטרף: לדמותו של הגאון רבי בנימין בצרי זצ"ל

בתחילת השבוע איבד עולם התשובה את אחד מעמודי התווך עליהם הוא נשען, הגאון הצדיק רבי בנימין בצרי זצ"ל, מרבני העיר באר שבע, אשר שמו נודע לתהילה בפרט בתחום רגיש ומורכב זה של קירוב רחוקים.

רבי בנימין זצ"ל נולד בירושלים בג' אייר תשט"ו - 1956 לגזע אראלים ותרשישים - דודיו זקניו הגדולים היו ה'בן איש חי' והמקובל הצדיק רבי יהודה פתיה זיע"א - אביו הוא המקובל הצדיק רבי ששון בצרי שליט"א, המתגורר כיום בעיר באר שבע - במקום בו בנו הפיץ תורה להמונים, ואמו מרת אהובה. דודו הוא המקובל הירושלמי המפורסם רבי דוד בצרי.

בבחרותו למד בישיבת קול תורה בשכונת בית וגן בירושלים, יחד עם ידידיו - הגאון רבי בצלאל טולדאנו, ראש ישיבת זוהר התורה והגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, מראשי ישיבת קול תורה,

בהיותו צעיר לימים, כבן שלושים, הקים את הקהילה החרדית באופקים יחד עם הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל, עד שלימים נהפכה לקהילה גדולה ומשגשגת. עם הרב פינקוס זצ"ל החזיק בקשר הדוק, ואף היה לומד עמו מידי יום בחברותא.

לאחר שנים ארוכות, בהן הפיץ את אור התורה באופקים, הוא נקרא למעונם של גדולי ישראל הגר"ע יוסף זצ"ל והגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', אשר ביקשו ממנו ללכת לעיר באר שבע ולהפריח שם את השממה. ואכן, המנוח עשה כדברי מאורי הדור, ובמהלך שנותיו בבירת הדרום קירב אלפים לתורה וליראה, שם גם הקים את ישיבתו הגדולה 'בית יוסף'. תלמידיו מספרים כי במשך כל חייו מסר את נפשו להצלחת הקהילה בבאר שבע, ואף בימי חוליו לא ויתר על המשך מסירת השיעורים והפצת התורה בעיר,

כמו כן, פעל לקרב את תלמידיו לרבי נחמן מברסלב ולתורתו. כל ראש השנה היה מגיע לאומן שבאוקראינה עם מאות מתלמידיו, שם אף מסר את השיעור המרכזי ב'קלויז' הספרדי בימי ראש השנה.

"הכרת הטוב למייסד"

רבים מתלמידיו הם אנשים הרחוקים מתורה ומצוות, אשר התקרבו אליו לא בשל מופתים וכיוצא בזה, אדרבה, כפי שמתארים אחדים מהם: "רבינו לא הסתמן כאיש מופתים, אלא הארת פניו, עליהן היה נסוך אור מיוחד ומראהו כמלאך ה' צבקות - הם אלו שמשכו אותנו".

את מסירות נפשו לקהילה ותומכי הקהילה היה ניתן לראות בכל עת, תלמידו הרב א.ר. מספר ל'בחדרי חרדים', כי רק לפני כשבועיים, כאשר הרב היה חלש מאד וההליכה הייתה קשה עליו, כאשר גמר את תפילת ערבית של ליל שבת, הוא פנה ישר ללכת לביתו, ולא התעכב כהרגלו שיעברו הקהל לברכו בברכת שבת שלום. אך בדרכו ראה הרב מרחוק את אחד מהמתפללים המבוגרים ממייסדי הקהילה כשהוא נעזר בהליכון, הרב עשה סיבוב וצעד באיטיות רבה כדי להגיע אליו ולברכו בברכת שבת שלום ורפואה שלמה, כשהוא מציין בפני סובביו כי "צריך להכיר לו טובה, הוא ממייסדי הקהילה הקדושה".

מידי ליל שבת לאחר סעודת שבת, היה יוצא הרב זצ"ל לבית מדרשו למסור שיעור למאות תלמידיו, לשיעור זה היו מגיעים נערים רבים אשר היו רחוקים מתורה ומצוות, ואשר נמשכו למתיקות דבריו ותיאוריו של רבי בנימין. וכך, הם היו מגיעים מידי ליל שבת ל'עונג שבת', שהיה נמשך בדרשה חוצבת להבות עד השעה 3 לפנות בוקר, כאשר הדברים מחלחלים עמוק לליבותיהם הצעירים, ונותנים את פירותיהם בהמשך.

רבי בנימין לא הסתפק רק באמירת דרשה לשומעי לקחו, אלא היה מקרב כל אחד באופן אישי, כך הצליח לקרב מאות יהודים לאביהם שבשמים, רבים מהם המשיכו לגדול ולצמוח בתורה לאחר חזרתם בתשובה - עד שנעשו אברכים ברי-אוריין, ופעמים כאשר היה הרב זצ"ל בחוץ לארץ או שלא חש בטוב - היו הם מחליפים אותו באמירת השיעורים הקבועים.

גיבור ואיש מלחמה

תלמידיו מציניים כי היה ניתן לראות בכל עת את ההתלהבות הגדולה של רבי בנימין זצ"ל בקיום המצוות, ובעיקר בשמחת תורה, אז היה ניתן לראותו מרקד ומכרכר בכל כוחו לכבודה של תורה, ובכל שנה היה עורך את ההקפות שניות במוצאי שמחת תורה בשירה וריקודים עד אור הבוקר.

לפני כמה שנים הוציא לאור את ספרו 'ולך נאה להודות', העוסק במועדי ישראל ובעניינים שונים, כהודאה לבורא עולם על אשר ניצל ממחלה שהיה חולה בה. ובכלל, סבל כל חייו מיסורים קשים שונים, אך למרות הכל הייתה תמיד צהלתו על פניו ולא פסק לרגע מעמלו לחיזוק הקהילה.
גם כאשר איבד לפני כחצי שנה את אשתו הרבנית נושא רחל ע"ה - המשיך במפעליו הברוכים, למען זכרה ולעילוי נשמתה.

רבי בנימין שימש כרב שיכון ו' החדש ורבה של הקריה החרדית 'קרית האבות'. בתקופת המלחמה האחרונה בדרום הארץ, עורר רבות על חיזוק התורה. במקביל, כאשר נאלצו כמה מתלמידיו בלית ברירה לקיים חופה בביתם, מחשש שייאלצו לרדת בכל רגע למקלט עם הישמע האזעקה, היה זה רבי בנימין שלא חת והגיע לסדר עבורם חופה וקידושין כדת.

בתקופה ההיא, התראיין רבי בנימין באחד מכלי התקשורת, ובאמצע פרץ בבכי מר וזעק כי על כולנו להתעורר. "הקב"ה, כמו שהוא מביא טילים על הדרום הוא יכול להביא על כל העולם, אסור לנו לעבור את המלחמה ככה, הקב"ה רוצה שנתעורר", חזר ואמר.

עיקר פרסומו בציבור היה בשל העצרת הגדולה ביותר בעולם של מעמד הסליחות בעיר באר שבע, אותה נהג לקיים מידי שנה בהשתתפות עשרות אלפים בערב יום הכיפורים, באצטדיון העירוני וסרמיל.

רבי בנימין זצ"ל הותיר אחריו 12 ילדים הממשיכים בדרכו, בהם בנו רבי יוסף חיים בצרי וחתנו הרב אהרון ביטון - שימלאו את מקומו בישיבה שהקים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!