מהאדיטש ועד ירושלים: לחמם את השלג בחסד
בביקור שערך רבה של מגדל העמק באוקראינה, הוא נזכר בסיפורו הידוע של הבעל שם טוב על הגוי שצייר בשלג • מתי עשו יהודים גלגול שלג בהאדיטש? • וכיצד הפכו ה'מלאכים בלבן' את הדין לחסד? • הגרי"ד גרוסמן בטור אישי מרתק לגולשי 'בחדרי חרדים'
הגרי''ד גרוסמן
את אותו לילה חורפי בהאדיטש שבאוקראינה לפני 18 שנה, איני יכול לשכוח עד עצם היום הזה.
קר. כפור. שלג. הדרכים היו מכוסות קרח. השלגים לא פסקו לרגע והקרה הפכה את החיים לקשים עד קשים מאוד.
נסעתי באותם ימי טבת הקרים להאדיטש, לרגל יום ההילולא של האדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע, להעתיר ולהתפלל עבור ישועת הכלל והפרט.
מול הציון הקדוש נערם השלג לגובה של מטר ויותר. גם אנשי המקום אמרו כי זה יותר שלג מכל שנה. בדרך לאוהל ראינו ערלים מקומיים מתגלגלים על השלג ועושים מעין 'סקי' בשלג. סיפרתי לסובבי בכאב, כי אצל גדולי ורועי החסידות שמענו וראינו כי 'גלגול שלג' היה עניין גדול, עד כדי כך שאמרו כי יש בזה כדי להפך מידת הרוגז לרחמים. אמנם, הגויים לקחו מאיתנו גם מידה טובה זו.
הזכרתי את הסיפור הידוע אודות אור שבעת הימים הבעל שם טוב, שהלך פעם ביום השלג בלווית תלמידיו והנה ראו הם גוי מצייר שתי וערב על השלג. אמר להם הבעש"ט: ראו נא ראו, איך המים הטהורים הללו שמטהרים אדם ומעלים אותו מטומאה לטהרה, לו רק יקפאו והרי הם צורה וסמל של עבודה זרה. המסר של הבעש"ט היה ברור: עבודת ה' ללא תבערה פנימית - כמוה כמצוות אנשים מלומדה וכעבודה זרה.
אם כן, אמרתי ליהודים שליווני בהאדיטש, אם הגויים לקחו את עניין הגלגול שלג מאיתנו, שומה עלינו לקדש ולהשיב את העניין לשורשו ולמקורו. מיד קפצו כמה יהודים שליבם בוער לעבודת ה' ועשו במקום 'גלגול שלג' כדת וכדין...
נזכרתי השבוע בגלגול שלג ההאדיטשאי. במכלול העדכונים שהתקבלו השבוע על ירושלים במצור ועל הרגעים הקשים שעברו המוני אנשים, נשים וטף, משפחות על עולליהם, זקנים וגלמודים, דוקא חשבתי על אלו שמהפכים את הדין לרחמים, אלו ארגוני החסד וההצלה, מלאכים בלבן כפי שרגילים לכנותם שעשו עבודת קודש אמיתית והעלו ארוכה ומרפא, צרי ומזור, עידוד ותקוה לעשרות אלפי אנשים דוקא בזמנים הקשים ביותר.
המלאכים בלבן הם בעלי משפחות בדיוק כמונו, הורים לילדים, בנים להורים, מהם אשר הם עצמם ישבו ללא אור, ללא חימום, קפואים עד לשד עצמותיהם, אבל כל זה לא מנע מהם להביא אור וחום עבור הזולת הסובל. קחו את אותו מתנדב שיש לו רכב מסוג ג'יפ שמסוגל לנוע בשלג, שלא טרח לעלות להתחמם בביתו בכל הליל שישי האחרון, והעיקר לשנע יולדות מגאולה לשערי צדק בכל הלילה.
קחו את עשרות המשפחות היושבות בחושך בשכונת בית ישראל, מקור ברוך ועוד, שעל אף העלטה והכפור - פתחו את בתיהם לפני עשרות האורחים שנחתו עליהם במפתיע והאירו בפניהם את חשכת הימים הללו.
קחו את עובד חברת החשמל שגר דוקא בנתניה ויש לו חשמל בבית. הוא סובב בקור בכל השבת באזור ירושלים כדי להביא אור לבתים יהודיים. לו יש אור בבית, הוא הגיע להאיר לאחרים.
קחו את כוחות הביטחון, המשטרה והצבא, ששוב כמו בכל זירה, הם מקדישים את עצמם גם לפנות מכוניות של אנשים בלתי אחראים שנתקעו על הציר. קחו את זרועות ההצלה לסוגיהם, איש על משמרתו שיותר משראו את חורבנם האישי - ביקשו לחמם ולהיטיב לזולת. היש לך מידת הרחמים גדולה מזה?
יעלו נא השמימה אלפי פתיתי השלג והקרח, הרוח והכפור, ויליצו יושר וטוב עבור עם סגולה, שהראה את כוחו האמיתי בשעותיו הקשות. יופי זה יפה הוא יותר מלובן השלג. זהו גלגול שלג אמיתי.
קר. כפור. שלג. הדרכים היו מכוסות קרח. השלגים לא פסקו לרגע והקרה הפכה את החיים לקשים עד קשים מאוד.
נסעתי באותם ימי טבת הקרים להאדיטש, לרגל יום ההילולא של האדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע, להעתיר ולהתפלל עבור ישועת הכלל והפרט.
מול הציון הקדוש נערם השלג לגובה של מטר ויותר. גם אנשי המקום אמרו כי זה יותר שלג מכל שנה. בדרך לאוהל ראינו ערלים מקומיים מתגלגלים על השלג ועושים מעין 'סקי' בשלג. סיפרתי לסובבי בכאב, כי אצל גדולי ורועי החסידות שמענו וראינו כי 'גלגול שלג' היה עניין גדול, עד כדי כך שאמרו כי יש בזה כדי להפך מידת הרוגז לרחמים. אמנם, הגויים לקחו מאיתנו גם מידה טובה זו.
הזכרתי את הסיפור הידוע אודות אור שבעת הימים הבעל שם טוב, שהלך פעם ביום השלג בלווית תלמידיו והנה ראו הם גוי מצייר שתי וערב על השלג. אמר להם הבעש"ט: ראו נא ראו, איך המים הטהורים הללו שמטהרים אדם ומעלים אותו מטומאה לטהרה, לו רק יקפאו והרי הם צורה וסמל של עבודה זרה. המסר של הבעש"ט היה ברור: עבודת ה' ללא תבערה פנימית - כמוה כמצוות אנשים מלומדה וכעבודה זרה.
אם כן, אמרתי ליהודים שליווני בהאדיטש, אם הגויים לקחו את עניין הגלגול שלג מאיתנו, שומה עלינו לקדש ולהשיב את העניין לשורשו ולמקורו. מיד קפצו כמה יהודים שליבם בוער לעבודת ה' ועשו במקום 'גלגול שלג' כדת וכדין...
נזכרתי השבוע בגלגול שלג ההאדיטשאי. במכלול העדכונים שהתקבלו השבוע על ירושלים במצור ועל הרגעים הקשים שעברו המוני אנשים, נשים וטף, משפחות על עולליהם, זקנים וגלמודים, דוקא חשבתי על אלו שמהפכים את הדין לרחמים, אלו ארגוני החסד וההצלה, מלאכים בלבן כפי שרגילים לכנותם שעשו עבודת קודש אמיתית והעלו ארוכה ומרפא, צרי ומזור, עידוד ותקוה לעשרות אלפי אנשים דוקא בזמנים הקשים ביותר.
המלאכים בלבן הם בעלי משפחות בדיוק כמונו, הורים לילדים, בנים להורים, מהם אשר הם עצמם ישבו ללא אור, ללא חימום, קפואים עד לשד עצמותיהם, אבל כל זה לא מנע מהם להביא אור וחום עבור הזולת הסובל. קחו את אותו מתנדב שיש לו רכב מסוג ג'יפ שמסוגל לנוע בשלג, שלא טרח לעלות להתחמם בביתו בכל הליל שישי האחרון, והעיקר לשנע יולדות מגאולה לשערי צדק בכל הלילה.
קחו את עשרות המשפחות היושבות בחושך בשכונת בית ישראל, מקור ברוך ועוד, שעל אף העלטה והכפור - פתחו את בתיהם לפני עשרות האורחים שנחתו עליהם במפתיע והאירו בפניהם את חשכת הימים הללו.
קחו את עובד חברת החשמל שגר דוקא בנתניה ויש לו חשמל בבית. הוא סובב בקור בכל השבת באזור ירושלים כדי להביא אור לבתים יהודיים. לו יש אור בבית, הוא הגיע להאיר לאחרים.
קחו את כוחות הביטחון, המשטרה והצבא, ששוב כמו בכל זירה, הם מקדישים את עצמם גם לפנות מכוניות של אנשים בלתי אחראים שנתקעו על הציר. קחו את זרועות ההצלה לסוגיהם, איש על משמרתו שיותר משראו את חורבנם האישי - ביקשו לחמם ולהיטיב לזולת. היש לך מידת הרחמים גדולה מזה?
יעלו נא השמימה אלפי פתיתי השלג והקרח, הרוח והכפור, ויליצו יושר וטוב עבור עם סגולה, שהראה את כוחו האמיתי בשעותיו הקשות. יופי זה יפה הוא יותר מלובן השלג. זהו גלגול שלג אמיתי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות