לקראת ההילולא המאתיים: שופץ הציון בלעלוב

כחודש לפני ז' שבט, יום ההילולא של הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע מייסד שושלת לעלוב, שהשנה ימלאו מאתיים שנה להסתלקותו, הולכים ונשלמים, השיפוצים המקיפים שנעשו לציונו.

בשנת תשמ"ח, עם היסדקותו של מסך הברזל הקומוניסטי, יצא האדמו"ר מלעלוב זצ"ל, בליווי קבוצה מחסידיו לתור ולחפש את קברו של אבי שושלת לעלוב.

בבית עלמין זה שכן ציונו של הצדיק. ובו היו טמונים גם בני משפחתו. האוהל אמנם שרד את אימי המלחמה, אך שנים ספורות לאחריה, דווקא התושבים המקומיים היו אלו שטשטשו את העבר היהודי שלה. הם שפכו עפר על כל שטח בית העלמין שכיסה את כל המצבות.

במשך הזמן, הקימו הפולנים בתים וחנויות על אותה פלטפורמת עפר שעל שטח בית העלמין וטשטשו כל זכר לקברים שהיו שם. כאשר הגיע האדמו"ר זצ"ל ומקורביו לעיירה, מצאו את המקום המשוער, אך לא את הקבר עצמו. שכן כיתר הקברים - הוא היה מכוסה בעפר ואף הוקם עליו בית מגורים.

לאחר מאמצים מרובים, ועדות של יהודים שהתגוררו לפני השואה בעיירה לעלוב, עלה בידי האדמו"ר, בסיוע עסקנים לאתר את חלקת הקבר ואת יסודות האוהל הישן, שעל חורבותיו הוקם בהמשך אוהל חדש.

על שטחו של כל בית העלמין, ששכן מתחת לפני הרחוב, הוקמו עם השנים, מבנים גם של אגודה שיתופית קומוניסטית. ליבם של נאמני בית לעלוב נחמץ, כשראו את בית העלמין העתיק מתחלל והם פתחו במסע שתדלנות שנמשך יותר משני עשורים, עד שזכו לגאול את בית העלמין וגם ליצור בכך תקדים היסטורי בפולין כולה.

הרב קרקובסקי שניצח על המלאכה, סיפר בעבר על ה'סייעתא דשמיא' שליוותה אותו במהלך הפעולות לגאולת המקום:

"לאחת הישיבות הגורליות שהתקיימו בוורשה, הגעתי עם מתורגמן. מצאתי את עצמי יהודי אחד מול קרוב לעשרים נציגים ועורכי דין שונים, שמטרת כולם הייתה לדחות את בקשתי על הסף. עוד קודם לכן, התחכמו הללו והעלימו את המסמכים שתיעדו שבמקום המתואר שכן בית עלמין עיהודי עתיק. כעת, הם טענו, שאין לי מסמכים המוכיחים את דבריי".

אלא שהרב קרקובסקי זכה לסייעתא דשמיא, והוא מצא מענה שהותיר את הנוכחים פעורי פה: "אמרו נא לי, כעת זה יום או לילה?" החדר שהיה מוקף בחלונות גדולים, לא הותיר מקום לספק. אור היום שחדר פנימה, השיב על השאלה הזו. אלו אמנם השיבו לו: "ברור שכעת, אור יום. מה השאלה?
"ובכן, השיב להם הרב קרקובסקי, תשובה ניצחת, "אם אדרוש מכם מסמכים חתומים שכעת אור הוא יום, זה הגיוני? ברור שלא! ובכן, צאו נא לעיירה לעלוב ושם יספר לכם כל ילד היכן שכן בית העלמין, ומדוע שנזדקק כעת על כך למסמך?

"הנציגים נתקפו באלם נוכח התוכחה. בסופו של דבר, לאחר מאמצי שתדלנות שהגיעו עד נשיא פולין, קיבל הרב קרקובסקי את האישורים המתאימים לגאול את בית העלמין ומבנה האגודה השיתופית שהיה על השטח יחד עם הבתים, פורק.

כעת נותרה משימה חשובה נוספת. ז' שבט, חל בעיצומו של החורף. ברוב השנים, הקור בתקופה זו הוא עשר עשרות מעלות מינוס. הקרקע מכוסה שכבה עבה של שלג. האוהל הקטן שהוקם על גבי ציונו של הצדיק, כבר מזמן הפך צר מהכיל והעסקנים ביקשו להגדיל את האוהל על מנת שיוכל להכיל את כל המתפללים. נערכה מגבית והתרמה בקרב החסידים שנענו והוזילו מהונם, על מנת לפאר את אוהל הצדיק.

הם חפצו להגביה את האוהל בשיטה ההלכתית של 'פותח טפח', כדי שלא לבסס את יסודותיו על הקברים העתיקים שמסביב, שאף כוסו בשכבות של עפר. העסקנים פנו אל הגר"ש וואזנר וביקשו ממנו הנחיות בעניין.

הגר"ש וואזנר קבע, כי למרות שאף אחד אינו פוקד את הקברים העתיקים שלכאורה פזורים בין האוהל, הרי אין למנוע את הגישה אליהם באמצעות הרחבת האוהל על גבי הקברים.

"הייתי מציע להגביה את האוהל החדש בלפחות עשרה טפחים ומעלה", הנחה הגר"ש והוסיף, שהחזון איש זצ"ל אמר, שבימינו מאד מזלזלים בענין 'לועג לרש' בעת ההליכה לקברי צדיקים, אך למעלה מעשרה טפחים, לא שייך לעג לרש.

ואכן, כך נעשה. האוהל נבנה על יסודותיו של האוהל הישן, כשהוא מוגבה לקומת לגובה קומת אדם. טובי המהנדסים נדרשו למצוא פתרונות שימנעו כל פגיעה בקברים העתיקים מסביב.

האוהל הושלם השנה, כאשר בימים הללו, מסיימים את הצבת שלטי ההכוונה והכשרת שבילי הגישה לאוהל ויתר הפרטים האחרונים, לקראת יום ההילולא.

בלעלוב מציינים, כי בשנותיו האחרונות של האדמו"ר זצ"ל, הוא דרבן את כל מי שנזקק לישועה,
להצטרף אליו למסע לעיירה לעלוב לקראת ההילולא.

בנוסף, גם האדמו"ר מבוסטון שנמנה עם צאצאיו של הצדיק, צפוי לצאת למסע לקראת ז' שבט בראשות חסידיו. האדמו"ר יפקוד את הציון ביום ההילולא ויבקר במהלך המסע בקברי צדיקים נוספים. את השבת, האדמו"ר ופמלייתו מתכוונים לעשות בעיר ליזענסק, בבית הכנסת האורחים הצמוד לבית העלמין העתיק, בו שוכן ציונו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!