חיי אברהם ורדיגר ז"ל: מלודז' הגוראית ועד התרגיל המסריח

בערב נר ראשון של חנוכה השנה, התפרסמה הבשורה המרה על פטירתו של הרב אברהם ורדיגר זצ"ל. פטירה המסמלת סוף עידן ותום תקופה בציבוריות החרדית, עידן של דור הנפילים, מייסדי ומארגני הכח הפוליטי החרדי. כך הלך לעולמו אחד מאחרוני דור המייסדים של תנועת פועלי אגודת ישראל, ששמו נקשר ונחרט בזיכרון ההיסטורי כאיש שמוטט את ה'תרגיל המסריח'.

אברהם ורדיגר נולד בלודז' לפני 93 שנה למשפחה גוראית שורשית. אביו, הרב יעקב ורדיגר ז"ל, היה מצאצאי הרבי אברהם מצ'כנוב - אבי שושלת חסידות סטריקוב. משפחתו השתייכה לחסידות גור - לה היו שטיבלאך בכל רחבי לודז' ואלפי חסידים.

"אני זוכר איך כילד הלכנו כל המשפחה, ארבעה דורות, לכ"ק מרן ה'אמרי אמת' זי"ע לקראת ראש השנה של שנת תרפ"ז", סיפר בשיחה שהתקיימה בזמנו עם כותב השורות. "הייתי אמנם ילד קטן אך אני זוכר עד היום בהתרגשות את הנסיעה הארוכה מלודז' לורשא, משם עלינו יחד עם מאות חסידים לחשמלית מיוחדת שכינו אותה 'קולייקע', והיא הובילה אותנו עד לעיירה גור, אני זוכר את בית המדרש והחסידים הרבים שמלאו אותו עד היום".

ורדיגר למד בישיבות גור, אך בבגרותו החליט יחד עם כמה מחבריו לפנות דווקא וללמוד בישיבת מיר הליטאית שבבלארוס. הוריו התנגדו מאוד לכך שבנם החסידי ילך ללמוד בישיבה ליטאית. הם נסעו יחד אל הרבי, ששמע את הצדדים ופסק: "אם יושבים ולומדים ועובדים את השם יתברך למה לא?". הרבי אמר וההורים נכנעו, אך התנו עימו שיסע בתנאי שלעולם לא יגלח את זקנו ויקפיד לחגור 'גרטל' בתפילה. את התנאים הללו מילא הרב ורדיגר עד ליום פטירתו.

פוליטיקה בלודז' ובפאריז

לודז', עירו של ורדיגר, הייתה עיר התעשייה הגדולה ביותר בפולין, שייצרה טקסטיל ובדים לכל רחבי אירופה. לא במקרה הייתה העיר הזו ערש הולדתה של תנועת פועלי אגודת ישראל. תעשיית הטקסטיל הגדולה נשלטה בעיקר על ידי יהודים, כשהמשפחה הידועה ביותר הייתה משפחת פוזננסקי, משפחה יהודית שנחשבה באותם ימים כמשפחה העשירה ביותר בפולין. היא שלטה על מפעלי ענק לייצור בדים ובגדים ורבבות פועלים עבדו במפעליה.

ככל שזה לא ייאמן, במפעלי הטקסטיל שהיו בבעלות יהודים חרדים למהדרין פעלו בשבת במלוא קצב הקיטור, פוסקי ההלכה התירו ליהודים החרדים לנקוט בשיטת 'היתר מכירה לשבת' בו נהגו למכור את המפעל בערב שבת לגוי ולקנות אות חזרה עם צאת השבת. ובעלי המפעלים ניהלו את עסקיהם בשבת בהיתר הרבנים.

אותם בעלי מפעלים חייבו לכן את עובדיהם, כולל עובדיהם החרדים לעבוד בשבת ולאחר מקרה מזעזע בו פוטר עובד חרדי על ידי בעל הבית החרדי שלו משום שסירב לעבוד ביום כיפור, החלה ההתארגנות של פועלי אגודת ישראל בלודז'. התנועה הציבה לה מטרה להביא לכך שבעלי המפעלים - ולו החרדים שביניהם - יאפשרו לפועליהם לנוח בשבת וחגי ישראל. לודז', שהייתה עיר הפועלים היהודית בפולין, הייתה רווייה בתסיסה פוליטית, תסיסה שנספגה אצל וורדיגר הצעיר כבר בצעירותו.

"מייד לאחר מלחמת העולם השנייה", סיפר, "הגעתי לפריז ושקעתי במעשי העזרה לניצולי השואה במשרד של פועלי אגודת ישראל שפעל בפאריז". המשרד נוהל על ידי הרב חיים גיטלר, שאף הפעיל מחנה מעבר לעולים חדשים לארץ ישראל על טהרת הקודש, וארגן גרעינים של התיישבות חרדית בארץ ישראל. באותם ימים גם פגש בפעם הראשונה באדמו"ר מליובאוויטש ששהה בפריז.

30 שנה בכנסת

ורדיגר עלה ארצה, ומיד עם בואו צירף אותו הרב בנימין מינץ לפעילות למען העולים ולעשייה של יישוב ארץ ישראל בה עסקה פא"י. מינץ היה בן משפחתו של ורדיגר, והדמות המרכזית בכל פעילות העזרה והסיוע למען העולים החדשים ושרידי השואה שזרמו ארצה. בהמשך היה שותף ורדיגר להקמת שורה של ישובי פא"י: תפרח, חפץ חיים, שעלבים, בית חלקיה ועוד.

בשנת תשכ"ז נכנס ורדיגר לכהן כחבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל במקום חבר הכנסת יעקב כ"ץ שנפגע מתאונת דרכים ונפטר. ורדיגר פצח בקריירה פוליטית כחבר כנסת במשך 30 שנה, כאשר את דרכו כיוון בהתייעצות עם האדמו"ר מגור וכן לעיתים ביקר אצל האדמו"ר מליובוויטש. "הייתי בפעם הראשונה בניו יורק אצל האדמו"ר בשנת תשכ"ו", סיפר, "הימים היו ימי ההסתננות והפידיאיון ושררה אווירה של פחד ביישובים. סיפרתי על כל לרבי והרבי נענה: 'ישועה קרובה לבוא'. זמן קצר אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים שהסירה את דאגת המסתננים מהארץ".

במהלך הקריירה הפוליטית שלו היה ורדיגר חבר כנסת מטעם פא"י, שלפעמים רצה בגוש אחד עם אגודת ישראל, תקופה מסוימת הקים את תנועת מורשה יחד עם הרב חיים דרוקמן, ואף כיהן מטעמה בכנסת ה-11. בסיום אותה קדנציה השתלב מחדש באגודת ישראל וכיהן מטעמה בכנסת ה-12, בכנסת ה-13 כיהן מחצית קדנציה ברוטציה עם חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם פרוש ז"ל. ואז פרש מהכנסת.

ורדיגר כיהן גם כיו"ר פועלי אגודת ישראל וכחבר כנסת מטעם אגודת ישראל. בכנסת ה-12 כיהן כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת ואף שימש כסגן שר במשרד לענייני ירושלים, תפקיד שנוצר במיוחד עבורו.

היעלמות ב'יד בנימין'

ורדיגר נודע כשליח נאמן של האדמו"ר מגור ופעל בהוראתו נגד כניסת המורמונים לירושלים ובניית מרכזם על הזיתים, כך גם לפי הכוונת האדמו"ר מליובאוויטש - נודע כגדול הלוחמים למען תיקון חוק השבות ו'מיהו יהודי'.

"היו עוד שעסקו בזה", סיפר, "אבל אני הייתי כמדומני הכי פעיל ותוקפני בעניין, וזאת לפי הכוונת הרבי - אצלו ביקרתי כמה פעמים, כמעט בכל נאום שנאמתי מעל הדוכן אם זה בנושא ירושלים, חקלאות, או כלכלה, פתחתי את דברי בנושא 'מיהו יהודי', כדי שהנושא לא ירד מסדר היום. אחרי זמן מה כבר כל אחד ראה בחוש כמה לא יהודים נכנסו דרך הפירצה הזו ב'חוק השבות' ומבין עד כמה המאבק הזה היה חיוני, לצערנו לא הצלחנו בו והחוק לא תוקן עד היום".

את שמו לדורות קיבל בשל מעורבותו ב'תרגיל המסריח' כאשר סירב לשתף פעולה עם ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה צרה במקום ממשלת שמיר ימנית.

ורדיגר סיפר על אותה תקופה בראיון ל'שערים': "אני תמיד דאגתי וייצגתי את הנושאים של ארץ ישראל וההכרה בשלמות הארץ ולמרות מערכת הלחצים האדירה שהופעלה עלי, לא יכולתי לתמוך בממשלה החדשה. הייתה לי אז תמיכה רבה וזכיתי לשמש כשליחם של כ"ק הרבי מלובביץ' זצ"ל, שאיתו עמדתי בקשר טלפוני ובפקסים בהם ביקש ממני להמשיך בדרכי ולא לתת יד לשינוי".

היה זה כאשר לאחר פרוץ האינתיפדה הראשונה, הציע מזכיר המדינה האמריקני, ג'יימס בייקר, כי ישראל תישא ותיתן עם הפלסטינים. שמעון פרס, מנהיג מפלגת העבודה דאז, ושותפו של ראש הממשלה יצחק שמיר לממשלת האחדות, דרש שהממשלה תקבל את ההצעה, אולם שמיר סירב.

חיים רמון - ממפלגתו של פרס יחד עם אריה דרעי, רקחו הסכם סודי להפיל את ממשלת שמיר ולהכתיר את פרס לראש ממשלת ישראל. הממשלה הופלה בתמיכת המפלגות החרדיות שלאחריה הוטלה על פרס מלאכת הרכבת ממשלה חדשה. בין הצדדים אף נחתם לכאורה הסכם קואליציוני.

אלא שאז, בליל 11 באפריל, בעוד פרס מציג את ממשלתו החדשה ובעבודה חוגגים, התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, החליטו ברגע האחרון לא לתמוך בממשלה החדשה. אז התברר שמזרחי כלל לא נכח בטקס חתימת ההסכם הקואליציוני בין המערך לאגודת ישראל, ואילו ורדיגר אומנם השתתף אך לא חתם. עד היום יש מסתורין, כיצד יש שהעידו שראו אותו חותם אך למעשה חתימתו לא מתנוססת על ההסכם.

"פרס ידע מראש", סיפר ורדיגר, "שבחירתו איננה מובטחת. כבר קודם לכן טלפנתי אליו אישית והודעתי לו שאיננו איתו. אמרתי לו: אם אתה רוצה להיות ראש ממשלה, חפש לך חבר כנסת אחר להשלמת המנין ל-61. לא אני. הוא בחר להתעלם מההודעה הזו".

מה שהכריע את הכף הייתה בקשה מפורשת של הרבי לנציגים בו הכריז "אם היו שואלים אותי, אני חושב ששמיר צריך להרכיב את הממשלה. יש להקים ממשלת ימין צרה". בלחץ אגודת ישראל התפטר ורדיגר מהכנסת, אך לאחר חיזוק נוסף שקיבל מהרבי חזר בו. ורדיגר הסתתר ביד בנימין כדי למנוע לחצים עליו והוא עמד בקשר פקסים רציף עם הרבי. הרבי העריך מאוד את כח עמידתו של ורדיגר ובירך אותו בברכות לרוב. בפגישתם האחרונה אמר בירכו כי "יאריך ימים על ממלכתו". ואכן ורדיגר היה לאחד מוותיקי הפרלמנטרים בישראל וזכה להאריך ימים עד לערב חנוכה האחרון, כאשר הלך לעולמו בשיבה טובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!