יום הילד הבינלאומי: ממה נפגעים ילדים?
לרגל יום הילד הבינלאומי, זהו הזמן הראוי ביותר להציף את המודעות לשמירה על הילדים בדרכים • כיצד ואיך?
- שמואל אבואב, אור ירוק
- ח' טבת התשע"ד
שוו בנפשכם את רעד אמות הספים, אם חס וחלילה היה אוטובוס עמוס בילדים נקלע לתאונה קשה במיוחד, מידרדר לתהום למשל, וכל יושביו היו נהרגים, אף ללא ניצול אחד. שערו את הפלצות שהיתה אוחזת את האומה כולה, למראה גופות עשרות הילדים המוטלות לצד שרידי האוטובוס המעוקם והעשן, שורה ארוכה ארוכה.
לקראת יום הילד הבינלאומי, חובה עלינו להביט בפניה של בלהה זו: הגורם הראשון למוות בקרב ילדים ונערים בישראל, בהפרש ניכר מכל גורם מוות אחר, הוא תאונות הדרכים. בכל שנה כמו מידרדר אוטובוס עמוס ילדים לתהום, ללא ניצולים. 32 ילדים נהרגו בישראל בתאונות דרכים בשנת 2012. 40 בשנה שקדמה לה. כיתת לימוד שלמה שנמחקת מדי שנה, והיתה כלא היתה. והמגמה שלילית ולא מעודדת. בקרב ילדים בגילאי 0-14, חלה עליה משמעותית של 10% במספר ההרוגים, וישראל ממשיכה לתפוס את המקום הראשון בשיעור הילדים שנהרגו בתאונות דרכים, בקרב המדינות המפותחות.
רובם הגדול של הילדים , כ 77% מהם, נפגעים כנוסעים במכוניות. 20% נוספים נפגעים כהולכי רגל ושלושה אחוזים נוספים נפגעים בעת רכיבה על אופניים,. מספרם של הנפגעים על אופניים, אגב, עלה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.
שקלול נתוני היפגעות הילדים, מצביע על המוצא, המקום והזמן, המאפיינים את היפגעות הילדים. מבחינת המוצא, כמעט 70% מהילדים ההרוגים הם ערבים, למרות שחלקם באוכלוסיה אינו עולה על 20%. מבין הפעוטות עד גיל ארבע, כמעט כולם, 85%, הם פעוטות ערבים שנהרגו בתאונות חצר. המקום שבו נפגעים הילדים הרבים ביותר הוא בישובים עירוניים חרדיים. הזמן שבו נפגעים הילדים הרבים ביותר הוא שעות אחר הצהריים.
חלק מהנפגעים כנוסעים ברכב, נפגעו כיוון שלא חגרו חגורת בטיחות בזמן שאירעה התאונה. רוב הנפגעים כהולכי רגל, נפגעו כיוון שלא חצו את הכביש באופן בטוח. רוב הנפגעים כרוכבי אופניים, נפגעו כיוון שלא חבשו קסדה.
חגירת חגורות בטיחות, חציה בטוחה וחבישת קסדה, אפוא, הם המסרים העיקריים שצריכים לעמוד במרכז המאמץ החינוכי וההסברתי. אלא שמנתוני עמותת "אור ירוק" עולה, כי רק כרבע מהתלמידים, זכו בשנת הלימודים האחרונה לחינוך לזהירות בדרכים במסגרת מערכת החינוך, וגם הם במנות זעומות מכדי שישפיעו ויביאו להפנמת המסרים.
פיתוח מיומנויותיהם והתגוננותם מפני האיום ההורג ופוצע בהם יותר מכל דבר אחר, חייב להיעשות במסגרת בית הספר ובאופן מלא ויעיל. על המדינה להשקיע משאבים בחינוך ובהסברה ולמסד את המאבק בתאונות, כחלק מתוכנית הלימודים. כל תלמיד בישראל חייב ללמוד זהירות בדרכים בבית הספר היסודי, כחלק מתוכנית הלימודים, וכל תלמיד תיכון בישראל חייב ללמוד לימודי תעבורה, כחלק מתוכנית הלימודים. על המשטרה, מצידה, להגביר את האכיפה ולמקד אותה, כדי לצמצם את התופעה שבה אדם נוהג בכלי הרכב כאשר נוסע איתו ילד לא חגור. רק כך נקיים את המחויבות העליונה שלנו כלפי ילדינו, להביאם בריאים ושלמים לבגרותם.
* הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק
לקראת יום הילד הבינלאומי, חובה עלינו להביט בפניה של בלהה זו: הגורם הראשון למוות בקרב ילדים ונערים בישראל, בהפרש ניכר מכל גורם מוות אחר, הוא תאונות הדרכים. בכל שנה כמו מידרדר אוטובוס עמוס ילדים לתהום, ללא ניצולים. 32 ילדים נהרגו בישראל בתאונות דרכים בשנת 2012. 40 בשנה שקדמה לה. כיתת לימוד שלמה שנמחקת מדי שנה, והיתה כלא היתה. והמגמה שלילית ולא מעודדת. בקרב ילדים בגילאי 0-14, חלה עליה משמעותית של 10% במספר ההרוגים, וישראל ממשיכה לתפוס את המקום הראשון בשיעור הילדים שנהרגו בתאונות דרכים, בקרב המדינות המפותחות.
רובם הגדול של הילדים , כ 77% מהם, נפגעים כנוסעים במכוניות. 20% נוספים נפגעים כהולכי רגל ושלושה אחוזים נוספים נפגעים בעת רכיבה על אופניים,. מספרם של הנפגעים על אופניים, אגב, עלה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.
שקלול נתוני היפגעות הילדים, מצביע על המוצא, המקום והזמן, המאפיינים את היפגעות הילדים. מבחינת המוצא, כמעט 70% מהילדים ההרוגים הם ערבים, למרות שחלקם באוכלוסיה אינו עולה על 20%. מבין הפעוטות עד גיל ארבע, כמעט כולם, 85%, הם פעוטות ערבים שנהרגו בתאונות חצר. המקום שבו נפגעים הילדים הרבים ביותר הוא בישובים עירוניים חרדיים. הזמן שבו נפגעים הילדים הרבים ביותר הוא שעות אחר הצהריים.
חלק מהנפגעים כנוסעים ברכב, נפגעו כיוון שלא חגרו חגורת בטיחות בזמן שאירעה התאונה. רוב הנפגעים כהולכי רגל, נפגעו כיוון שלא חצו את הכביש באופן בטוח. רוב הנפגעים כרוכבי אופניים, נפגעו כיוון שלא חבשו קסדה.
חגירת חגורות בטיחות, חציה בטוחה וחבישת קסדה, אפוא, הם המסרים העיקריים שצריכים לעמוד במרכז המאמץ החינוכי וההסברתי. אלא שמנתוני עמותת "אור ירוק" עולה, כי רק כרבע מהתלמידים, זכו בשנת הלימודים האחרונה לחינוך לזהירות בדרכים במסגרת מערכת החינוך, וגם הם במנות זעומות מכדי שישפיעו ויביאו להפנמת המסרים.
פיתוח מיומנויותיהם והתגוננותם מפני האיום ההורג ופוצע בהם יותר מכל דבר אחר, חייב להיעשות במסגרת בית הספר ובאופן מלא ויעיל. על המדינה להשקיע משאבים בחינוך ובהסברה ולמסד את המאבק בתאונות, כחלק מתוכנית הלימודים. כל תלמיד בישראל חייב ללמוד זהירות בדרכים בבית הספר היסודי, כחלק מתוכנית הלימודים, וכל תלמיד תיכון בישראל חייב ללמוד לימודי תעבורה, כחלק מתוכנית הלימודים. על המשטרה, מצידה, להגביר את האכיפה ולמקד אותה, כדי לצמצם את התופעה שבה אדם נוהג בכלי הרכב כאשר נוסע איתו ילד לא חגור. רק כך נקיים את המחויבות העליונה שלנו כלפי ילדינו, להביאם בריאים ושלמים לבגרותם.
* הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות