האיום האיראני הוסר, עכשיו מטפלים ברבנים

'שתי מדינות לשני עמים'? עזבו אתכם. זה פאסה. הנושא החשוב ביותר למדינת ישראל בימים אלו הוא 'רב אחד למדינה אחת'.

כאילו הוסר האיום האיראני, כאילו לכל אזרח בישראל יש דירה לגור בה, כאילו כל המצוקות נפתרו לנו – בשבועות האחרונים המחוקקים עסוקים ביותר מדי הצעות חוק שמטרתן להפחית את מספרם של הרבנים בישראל: רבנים ראשיים, רבני עיר, ובעצם, כל רב שהוא. העיקר, כמה שפחות.

מעיון קל בהיסטוריה, עולה, כי מה שהיה הוא שיהיה, ואין כל חדש תחת השמש. תמיד ביקשו 'לחבל' במעמדם ומספרם של הרבנים. כבן ונכד לרבנים בישראל – לא הייתי צריך להרחיק לֶכֶת כדי למצוא מקורות לכך.

לפני כשבוע ימים חל יום הזיכרון ה-42 לפטירת סבי, הרב שלמה קוק זצ"ל, שאני קרוי על שמו. בגילו הצעיר, הוא הספיק לכהן במשרות נכבדות: לאחר שהעמיד תלמידים במרוקו, בשוויץ ובאנגליה, התמנה לרב הצבאי של ירושלים, המשיך כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, עד שנבחר לכהונת הרב הראשי ואב בית הדין של העיר רחובות. הוא היה כוכב מזהיר ומבטיח בשמי הרבנות הישראלית, עד שהכל נגדע בערב אחד בתאונת דרכים טרגית שבה נספה עם רעייתו, סבתא הרבנית יהודית, וילדיהם מנחם-דן ונחמן-נתן עליהם השלום.

לקראת יום הזיכרון, עיינתי בכתבים המשובחים שסבא הותיר אחריו. לא תאמינו מה מצאתי.
סבא כתב מאמר מרתק ורהוט אודות "תפקידו של רב בישראל". הסעיף האחרון עוסק ב"תמורה בדרך הטבע ובהדרגה".

וכך הוא כותב לפני קרוב ליובל שנים, מילה במילה. לא נגעתי: "האם כבר הגיע הזמן לבטל את הזוגות, אחד אשכנזי ואחד ספרדי, ולבחור ברב לכל חלקי התושבים?

"בכמה ערים, רבנים אשכנזים וספרדים משמשים בקודש זה בצד זה בסמכות מקבילה. יש מקומות בהם מבוצע הדבר בהצלחה ויש מקומות בהם גורם הדבר לחיכוכים וכְּפילוּת. לאור התהליך המוחש של מיזוג הגלויות בימינו, הולך המצב ומשתנה במהירות, שהרי ברובם המכריע של מוסדות החינוך בארץ – החל מבית-הספר העממי וגן הילדים וכלֶה בישיבות ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, החינוך הינו אחיד ומשותף; השירות המשותף בצה"ל תרם אף הוא למיזוג גלויות, ומספר הנישואין הבינעדתיים הולך וגדל בהדרגה, ויש להתברך בכך.

"התפתחות טבעית זאת גורמת שרב מתאים ממוצא ספרדי, תימני, או אשכנזי ממוצא מעורב, יוכל לשמש רב ראשי של עיר כשהוא נעזר על-ידי עמיתיו רבני העדות השונות. על רב העיר להשכיל להכיר ולהוקיר את כל העדות ורבניהן, ייחודן ומנהגיהן, לטפח את ההווי של כל עדה ועדה ולספק את צרכיה המיוחדים, במידה שיש כאלה. ביחד עם זאת, על הרב לחנך את הציבור כולו לאהבת ישראל הנובעת מהשקפה כלל-ישראלית רחבת לב ואופק, המפילה מחיצות עדתיות, מגשרת על פער חברתי, ומשחררת מדעות קדומות ומַפְלות.

"תמורה זו תבוא בהדרגה ובדרך הטבע לפי צרכי מקום ומקום, הרכב האוכלוסייה ומנהגיה, בעיקר לפי טיב המועמד לרבנות העיר. אין להפעיל לחץ חפוז – לא לכיוון הנצחת "הזוגות" וקידושם בחוק, ולא לביטולם הכולל והמיידי".

עד כאן לשונו.

הדברים המובאים כאן נכתבו לפני קרוב ליובל שנים, וגם אז, מסתבר, היה מי שביקש 'לחסוך' במספר הרבנים: השחקנים, שגם הפעם אינם חשודים בפעילות 'לשם שמים', השתנו, הסרט הוא אותו סרט.

ברם, כפי שניתן ללמוד ממאמרו של סבא זצ"ל, לא בטוח שיהיה זה אסון הרֶה-גורל אם בעיר מסוימת יכהן רב אחד. כל עניין צריך להיות נידון לגופו, לפי המקום והזמן, שעושה כבר את שלו. מה שבטוח: בלחץ, זה לא יעבוד. אדרבה, לחץ עלול ליצור ריאקציה ולהעניק עוד סיבה לצאת ל'מלחמת דת'. בעת הזו יש כל-כך הרבה סיבות למאבק מול החילוניות, מה הבעיה להוסיף עוד אחת לרשימה.

ואגב, עוד משהו: אם ח"כ אלעזר שטרן באמת דואג לקופת המדינה, למה לא לאחד את צמד התפקידים ראש-ממשלה ונשיא? מה שטוב לארצות-הברית, לא יכול להיות טוב לנו?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!