ישראל, ירדן והרשות חתמו על הסכם תעלת הימים

הסכם "היסטורי" להנחת מוליך בן ארבעה צינורות מים סוף לים המלח, פרוייקט שהיה ידוע בשם "תעלת הימים", ובאנגלית The Red Dead Project, נחתם הערב (ב') במטה הבנק העולמי בוושינגטון בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

מכל מקום, בגלגול החדש של הפרוייקט לא תיכרה תעלה, בגלל העלות הגבוה של הכריה.

השר לשת"פ אזורי, סילבן שלום, חתם על ההסכם בשם ישראל. בשם ירדן חתם השר לענייני מים והשקיה, ובשם הרשות הפלסטינית - השר לענייני מים, שדאד אטילי.

בראיון ל"גלובס" אמר השר שלום: "אני מאושר שזכיתי להיות בין מגשימי חלום הדורות הזה. אנו מגשימים עתה את חזונו של בנימין זאב הרצל ובשבילי זה יום חג. מדובר בתהליך היסטורי, שיש לו משמעויות כלכליות, מדיניות וסביבתיות. לא רק שנוכל לספק מים לתושבי הערבה ואילת, אלא גם נתרום לשיתוף פעולה אזורי עם ירדן והרשות הפלסטינית ונאט את תהליך ההתייבשות של ים המלח".

השר אמר, שעלויות הנחת הצינורות נאמדת בין 300 ל-400 מיליון דולר. ישראל וירדן אמורות לחלוק את העלויות והבנק העולמי יתאם גיוס מימון נוסף ממדינות תורמות. אורך הצינור הראשון שיונח יהיה 180 ק"מ והתוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן. העבודות על הנחת הצינור אמורות להימשך כשלוש שנים.

ב-2014 יוצא מכרז בינלאומי לשלב הראשון של הפרוייקט: מתקן התפלה שיוקם ליד עקבה בירדן. המתקן ייבנה ויופעל בשיטת BOT, והמשמעות היא, שהחברה שתזכה במתקן תקים אותו, תפעילו תוך הפקת רווח וכעבור פרק זמן מסוים (בדרך כלל מדובר ביותר מ-20 שנה) תעביר אותו למנפיקות המכרז.

הפרוייקט אמור לספק מים מותפלים לצרכי השקיה לישראל, ירדן ולרשות, וכן להזרים מים לים המלח ולהאט בכך את קצב התייבשותו. על פי הסכם, יישאבו מים סוף כ-200 מיליון מ"ק בשנה. כ-80 מיליון מ"ק יותפלו במתקן בעקבה וישראל תקבל מתוכם 30 מיליון עד 50 מיליון מ"ק, שיועברו לערבה ולאילת. ירדן תקבל כ-30 מיליון מ"ק בדרום, ועוד 50 מיליון מ"ק מים שפירים בצפון מהכינרת, במחיר מכירה. ישראל מתכננת להציע מים שפירים גם לרשות הפלסטינית במחירי מכירה.
שלום אמר, כי ישראל מתכננת להציע ייצור חשמל במסגרת הפרוייקט תוך ניצול הפרש הגובה בין ים סוף לים המלח. בעתיד הרחוק יותר, מתכננת ישראל ייזום אגמים מלאכותיים שישמשו מוקדי משיכה לתיירים

ישראל הגתה את הפרוייקט ומנסה לדחוף אותו כבר משנות ה-70, אך רק עתה הוא מתחיל לקרום עור וגידים. אך מותחי ביקורת, בעיקר ארגונים להגנה על הסביבה, מציינים, שהגלגול הנוכחי של הפרויקט הוא גרסה צנועה בהרבה של התכנית המקורית. הם טוענים, שהפרוייקט הנוכחי יזרים רק כ-10% מכמות המיים שדרושה לייצוב רמת ים המלח ברמתו הנוכחית, ומתכונת התפעול המתוכננת של הפרוייקט תפגע בתשתיות האקולוגיות העדינות של האזור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!