לא תשא את שם גדולי ישראל לשווא • טור אישי

היום, תוך כדי נקיון חנוכיית הכסף שברשותי משאריות השמן וטיפות החלב שדבקו בה במהלך שמונת הימים המאירים, שעברו עלינו לטובה ב"ה, שמתי לב כי בחנוכייה שלי ישנם שמונה קנים פלוס שמש.

ברוב סקרנות הצצתי ובדקתי את מאות התמונות שנשלחו אלי במשך הימים האחרונים מאירועי, מעמדי וכינוסי הדלקת נר חנוכה, החל מכאלה המכונים 'עמך ישראל', ועד לגדולי ישראל וחשובי האדמו"רים, וראו זה פלא, אצל כולם ללא יוצא מהכלל ישנה חנוכייה (מנורה) בעלת שמונה קנים.

אצל המהדרין מן המהדרין ששלחו גם סרטונים, שמעתי אותם גם מברכים את אותן ברכות... פרט לשינויים קלילים במיוחד, כמו אלו שבירכו להדליק נר ׳של׳ חנוכה לעומת הנוהגים לדלג על המילה 'של', ועוד שינוי זוטר ומזערי, שבקושי ניתן להבחין בו, כי חסידי חב"ד נוהגים ביום הראשון בברכת שהחיינו, לנקד את האות ל' במילה ׳לזמן הזה׳ בחיריק ולא בפתח...

וכאן הבן שואל, מה קרה לנו? איך דבר כזה עובר ככה בשקט? לאן נעלמו העסקנים השונים והוגי הדעות למיניהם? כיצד הם נתנו שהדבר המזעזע הזה יקרה? וכי הפכנו לפתע פתאום לעדר - בו לכולם יש את אותה דעה - חלילה? איפה בעלי ההשקפה, כותבי הטורים, נאמני הבית ושאר מרעין בישין שיחרחרו ריב ומדון, וידאגו לקצת מחלוקת - לשם שמים כמובן וללא נגיעות אישיות ואינטרסים חלילה? לאן נעלמו הגבאים, המוציאים ומביאים? היתכן שחסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים, כולם יציינו ויחוגו באותם ימים, את אותה מצווה, עם אותה חנוכייה, המכילה את אותו מספר קנים, ויברכו את אותן ברכות? והמזעזע מכול, שכולם כולם - באוזניי שמעתי - עונים את אותה מילה אחר הברכות: 'אמן'...

רגילים אנו, במיוחד בתקופה האחרונה, שאחד מיסודי היהדות הוא שלא יתכן, ולו על הדבר הקטן והשולי ביותר המתרחש בציבור החרד לדבר ה׳, שהוא יעבור בשקט וללא מחלוקת של 'יהרג ואל יעבור' - עד כדי ריב בין אחים, גיסים, שכנים וכדומה. ואפילו השאלה הגורלית של מי ייבחר כנציג במקום הרביעי מטעם הפלג החמישי לקדנציה השישית עשויה להצית מלחמת עולם ולגרום להדפסת רבבות פשקווילים.

והרי כמה לשון הרע, כמה רכילות, כמה שנאת חינם, כמה מחלוקת, כמה דם רע, כמה הוצאת שם רע והלבנת פנים, כמה עלילות דם שפלות, ספינים, ריב ומדון, ביזוי גדולי ישראל ונשיאת שמם לשוא, וביטולם מלימוד תורה וגזילת זמנם מלהתעסק בעניינים של פיקוח נפש - נעשו על זוטות שכאלה. ופתאום, דווקא בעניין נשגב כל כך כמו ימי החנוכה, "מאי חנוכה דתנו רבנן", מתרחש לו ממש נס חנוכה של תמימות דעים מלאה? שמונה קנים, אותן ברכות, אותו אמן, אותם ימים?

אלא מאי, יתכן שבגלל שהחנוכיה אינה מחלקת ג'ובים, כסף, כבוד ושאר מותרות, משום כך הניחו לה לנפשה, והניחו לגדולי ישראל? האמת, תוך כדי כתיבה אני מהרהר ומגלה שגם בחג הקודם כולם נענעו עם אותו לולב, גם בפסח דיברו כולם על אותם ארבעה בנים ושתו אותן ארבע כוסות. משהו פה לא מסתדר לי, וכי לא היו שם בתמונה אדמו"רים וגדולי ישראל? היו ועוד איך היו. הרי את מימיהם אנו שותים עד היום הזה, אז כיצד כולם הסכימו בסופו של דבר? מה היה חסר שם כדי לפלג? להפריד? לחלק? לקרוע?

נווווו... איך קוראים להם???? כןןן כןןן... היתכן????

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!