הסוף לניתוקי מים לחייבים ולנזקקים?

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, החלה היום (ד) לדון בכללי תאגידי מים וביוב, שנועדו להסדיר את נושא ניתוקי המים וצמצום מתן שירותי מים וביוב. בפתח הדיון ציין היו"ר ברוורמן כי מאז שנחקק חוק התאגידים בשנת 2001, לא הוגשו לוועדה כללים בנושא. הוא הבהיר כי המטרה היא שלא יתאפשר לנתק מים לאזרחים שאינם מסוגלים לשלם את החשבון.

מנהל רשות המים, אלכסנדר קושניר, התייחס באופן כללי למצב משק המים, ואמר כי כיום הרשות יכולה להבטיח אספקת מים לפחות לעשר שנים קדימה. הוא הזכיר כי בינואר הקרוב תהייה הפחתה של כ-2% במחיר המים ובשנה הבאה הפחתה דומה נוספת. כמו כן היא שיבח את יוזמת יו"ר הוועדה ח"כ ברוורמן, שפעל במסגרת חוק ההסדרים להרחיב את מעגל הזכאים להנחות מקרב השכבות המוחלשות. קושניר התייחס לכללים ואמר כי הם כוללים מהלך תקדימי של מתן חסינות מניתוק מים לשכבות מעוטות יכולת. לדבריו, מדובר בכ-700 אלף צרכנים ובתי אב שמהווים כשליש מאזרחי המדינה. מנהלת תחום ההנדסה ברשות, הילה גיל, הוסיפה כי הכללים נועדו לקבוע שניתוק אינו אמצעי לגביית חובות, אלא אמצעי להבטחת תשלום ממי שכן יכול לשלם. הוא הוסיפה כי כבר ב-2011 הוציא מנהל הרשות חוזר שלא מאפשר ניתוק מים לנכים.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, אמר כי השר עמיר פרץ סבור כי הכללים צריכים לקבוע שאסור לנתק מים, ולעסוק בהליכי גבייה. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי צריך להעלות את תקרת החוב לפתיחת הליכי ניתוק מ-500 שקלים כפי שמוצע בכללים ל-1,200 שקלים. עוד אמר ח"כ רוזנטל כי ועדת החריגים צריכה להיות גוף חיצוני לתאגידים וכן צריך להרחיב את מעגל החסינים מניתוק גם למקבלי שכר מינימום. ח"כ רונן הופמן הצטרף לדברי לפלר ואמר כי מדובר בשאלה עקרונית אם נכון וראוי לנתק מים – והבהיר כי עמדתו היא שמים לא מנתקים. ח"כ סתיו שפיר אמרה כי הצטברו אצלה ערמות של פניות ציבור בנושא וכי גילתה שאין עם מי לדבר בתאגידים. היא הוסיפה כי צריך להחזיר לכנסת את האחריות לקביעת תעריפי המים.

ח"כ איציק שמולי טען כי הכללים מביאים תקדים מסוכן ומכשירים את האפשרות לנתק מים, על חשבון פתרונות אחרים. הוא אף קרא לקבוע מכסה מינימלית שתסופק בכל מקרה, גם לבעלי חוב, והצטרף לקריאה להרחיב את מעגל החסינים מניתוק. "יש פה ניתוק של הממשלה מהאזרחים, בשבוע שבו אנחנו מדברים על ניתוק מים מתפרסם כי הוצאות המים של ראש הממשלה עומדים על 87 אלף שקל בשנה – פי 57 מחשבון של משפחה ממוצעת", אמר ח"כ שמולי. ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי "בניסיון לשפר את המצב אנחנו בעצם קובעים כללים לעוול". ח"כ אורי מקלב הוסיף כי כל עוד אי אפשר להאמין בנכונות חשבונות המים – אסור לאפשר ניתוקים.

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, קרא גם הוא להחזיר את הפיקוח על מחיר המים לכנסת. הוא הוסיף כי העובדים הסוציאליים ברשויות הם שצריכים לקבוע למי אסור יהיה לנתק מים. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי העירייה היחידה הגדולה שמנתקת מים היא ירושלים וגם באר שבע מבצעת 400 ניתוקים בחודש. לדבריו, עיריית תל אביב, חיפה ועיריות נוספות בכלל לא מנתקות מים ואפשר להסתדר גם בלי הכללים. מנהלת האכיפה של תאגיד הגיחון בירושלים, קרן מנצור, אמרה כי האוכלוסייה בבירה שונה מהאוכלוסייה בתל אביב וחיפה. לדבריה, המדינה צריכה לדאוג שהתאגידים לא ייפגעו ולתקצב סיוע לחלשים.

עו"ד חנה זיכל, היועצת המשפטית של תאגיד מעיינות הדרום שייצגה גם את פורום תאגידי המים, אמרה כי הכללים יחריפו את הבעיה. היא הסבירה כי אם לא ניתן יהיה לנתק אנשים ימשיכו לצבור חובות, שילכו ויתפחו. לדבריה, הליכי הגבייה המוצעים רק ינפחו את ההוצאות. היועצת המשפטית של תאגיד מעיינות העמקים הוסיפה כי לשלוח את התאגידים להליכי גבייה אחרים רק יעמיס הוצאות על הצרכנים. לדבריה, "מי שאין לו כסף לשלם עבור המים אין גם מה לעקל ממנו". הדברים הללו עוררו זעם בקרב חברי הכנסת, ח"כ זנדברג אמרה בתגובה כי דווקא מהאנשים האלה אסור לקחת את המים.

היו"ר ברוורמן התייחס להצעות לתיקון הכללים והן להצעות למנוע ניתוקים בכלל ולהחזיר את מחיר המים לפיקוח הכנסת. לדבריו, כדי שאפשר יהיה להחזיר את הפיקוח לכנסת או על מנת לאסור ניתוקים בכלל צריך לתקן את החוק. הוא הוסיף כי על מנת שזה יתאפשר הממשלה צריכה להגיש את התיקונים, וקרא לחברי הכנסת מהקואליציה לפעול בכיוון הזה. באשר לכללים אמר ח"כ ברוורמן כי אין לו ספק שבמהלך הדיונים תכניס הוועדה שינויים, אולם קרא לחברי הכנסת להגיע לדיונים על מנת שיוכלו להשפיע ולהכניס את כל אותם שינויים שקראו לבצע. הוא הוסיף כי כבר בשבוע הבא תחל הוועדה לדון בכללים עצמם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!