עסק משפחתי • משפחת נויפלד ותשמישי הקדושה

תחום: תשמישי קדושה
העסק: 'המקור לחפצי קודש, נויפלד'
הנפשות הפועלות: משפחת נויפלד, בני ברק
אבי המשפחה ר' שמואל, מסייע בחנות.
זוגתו ואם המשפחה, מסייעת בעסק המשפחתי
ר' יצחק נויפלד סופר סת"ם
ר' הערשיל נויפלד, מנהל החנות.
החתן הרב אייכל, משמש כיזם בתוך העסק המשפחתי

ר' שמואל נויפלד היה נער בישיבת באבוב שבבת ים, כשניסה את כוחו בכתב אשורית. ליבו נמשך למלאכת הקודש והוא ניגש לראש הישיבה בשאלה "כשאני כותב שם השם כולי מתמלא פחד, שמא יותר לי ללמוד בתורת הנסתר?" וראש הישיבה השיב אף הוא בשאלה "ומי תרצה שיכתוב מזוזות? מי שלא נמלא בפחד?"

כמעט יובל חלף מאז אותם הימים, שמואל מיודעינו מחזיק היום בחנות הגדולה ביותר בבני ברק - ואולי בישראל בכלל - לתשמישי קדושה. כבר בגלגולה הראשון של החנות, כאשר הוא התמקד במכירת מזוזות ותפילין, ביקשה אשתו שגם לה יהיה חלק בעסק, והוא הרחיב את סל המוצרים בכאלו שגם אשתו תוכל לסייע בהם.

לאחר נישואיו עבד כשכיר בחנות כלי כסף, וגיסו תמה "למה להיות שכיר, אם אפשר להיות בעל הבית?" והשניים הקימו את העסק הראשון בבני ברק לממכר תפילין ומזוזות. השותפות לא החזיקה ימים רבים - למרות שהקשר בין הגיסים נותר חם ואוהב, הגיס פנה לעולם הנדל"ן ור' שמואל דבק בתחביבו - סת"ם.

החנות שכנה בקומת קרקע של בניין מגורים ישן. כשהגיע זמנו של הבניין, העתיקה החנות את משכנה מפאתי העיר בתחילת רחוב רבי עקיבא, אל מרכז הרחוב - מול בית הכנסת הגדול. הייתה זו אך תחנת מעבר שדילגה בין החנויות באותו מבנה, ואז נמצא הפתרון: מתחת לבית הכנסת הגדול. בקומת הרחוב שררה שממה שהיוותה משכן לחתולי רחוב ושאר מרעין בישין. ר' שמואל שכר את המקום, ומאז במשך 20 שנה הוא מטפח ומרחיב את החנות שהפכה לסופרמרקט של תשמישי קדושה תוך כדי שמירה על כבוד וקדושת המקום.

לצפות בר' שמואל מתקן 'בתים'

נחזור אחורה ל'ראשיתך מצער': בימים ההם, מעטים בכלל היו שעסקו במכירת מזוזות שנכתבו בידי סופרים יראי שמים. הסופרים בימים ההם לא החזיקו בתיקי מס ורישוי עסק, כך שחנותו של ר' שמואל היוותה אבן שואבת בבני ברק לכל גוף ציבורי שתר אחר מזוזות שנכתבו בידי סופר ירא שמים.

'שיעורי הבית' בדמות בדיקת תפילין ומזוזות שעשה מחוץ לשעות העבודה, חשפו עולם שלם בפני בנו בכורו שנשאב פנימה, וכשגדל - גם הוא החל לכתוב (גם אם לא בשביל מסחר) ונחשב לסופר המועדף על ידי כמה מגדולי ישראל, וככזה שאדמו"רים מבקשים דווקא את כתב ידו עבורם ועבור בני משפחתם.

דווקא הבן הצעיר הוא זה שנטל על עצמו את העסק המשפחתי, ועם 'רזי המקצוע' שלמד מאביו הוא ממשיך בדרכו. גם אחד החתנים הגיע לעזור כהכרת הטוב - ונשאב לעולם קסום של שירות להמוני עמך ישראל, הרחוקים מידע והבנה בכל הקשור לתשמישי קדושה וצרכי דת.

שעות וימים העברתי לצידו של ר' שמואל נויפלד, זו חוויה ושעת לימוד לראותו מתקן 'בתים' כדי לחסוך מיהודי הוצאה כבדה של רכישת תפילין חדשות. ההוקרה לה הוא זוכה בכל בית חולים או משרד ממשלתי כשהוא מגיע לקביעת מזוזות, מלמדת על קידוש השם הגדול שיכול יהודי לקיים בחיי היומיום ובתוך עמל וטרדות הפרנסה.

כל בני המשפחה מכירים את העסק ואת תחום העיסוק מקרוב, כל אחד מהם בשלב כלשהו בחייו 'היה שם' לעזור. גם כיום הם מתעניינים ומעורבים בנעשה ובמתחדש, יש להם דעה ועצה על גאדג'ט יהודי חדש, או רעיון חדשני לעיצוב בית מזוזה ייחודי.

הסיפורים על יהודי שהניח תפילין פסולות במשך שנים ארוכות או היהודי ששב עם תפיליו המתוקנים 'לא נח לי', ואינו יודע כי דמעותיו של אבי המשפחה מחשש שמא שכח משהו בתפילין - השיבוהו, אלו הם בהחלט נושאי שיחה משפחתיים.

"בשביל המצווה לבד דיינו"

הבכור ר' יצחק, שקוע בעולמה של תורה. הוא ראה בלימוד הכתיבה ערך מוסף כשלמד 'הוראה', ומני אז הוא כותב רק בהוראת רבו האדמו"ר מפרמישלאן או רבנים אחרים המבקשים ממנו, ובשום מקרה לא על חשבון ביטול תורה. הוא כותב להם בעיקר מזוזות, "אבל יש גם בקשות אחרות כמו מגילה או ספר תורה, שמטבע הדברים לוקחות זמן רב יותר מאשר אצל סופר שזה מקצועו".

אף לא אחד מבני המשפחה הבין את השאלות של 'למה דווקא', היחיד שהיתה לו תשובה לנושא - היה דווקא החתן, הוא היה מגיע מיום הלמודים בכולל להמתין לאשתו שעזרה לאביה. לא היה אפשרי שהיא תבוא הביתה כשבחנות עוד ממתין לקוח לשירות, "ראיתי כאלו שאינם שומרי תורה ממתינים באי נוחות והצעתי עזרה, ומכאן נשאבתי. הם מגיעים בהמוניהם חסרי כל ידע בסיסי ומתביישים לשאול, להסביר להם בסבלנות ובשפה פשוטה למה מזוזה בקלף וחייבת להיות כתובה בידי סופר שלמד (בשונה ממגילה), בעיני זה גם קצת קידוש השם"

הם לא מהססים ומצהירים שהתחום כולו על רבדיו המגוונים הוא אכן נושא שיחה בחלק לא מבוטל של המפגשים המשפחתיים. הם מצדיקים זאת בכך שכל בני המשפחה בשלב כזה או אחר של חייהם היו בחנות להושיט יד, ונחשפו לעומק ואורך התחום וכל דבר חידוש בו מעניין אותם.

לר' שמואל נויפלד יש הסבר פשוט יותר, והוא מוסר אותו תוך שהוא עמל על התאמת זוג תפילין לבחור צעיר. "הנער הזה, כמו עוד רבים, מגיעים הנה לבקש עזרה, את התפילין הוא לא רכש כאן ואת השירות הוא מקבל חינם, אז אין לי מצווה? אם בשביל המצוות לבד, דיינו", הוא מסכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!