כבר לא ילד: המנצח רפי ביטון בראיון • צפו

הוא החל את דרכו כילד פלא ולא עצר לרגע בכדי לסמן נקודת מעבר בין ה'ילד' ל'מנצח', הכל אצלו כמשיחת מכחול אחת ארוכה, המציירת בשמי המוסיקה היהודית.

רפי ביטון, יליד אנטוורפן שבבלגיה, הספיק ב-22 השנים שחלפו ללמוד אצל ד"ר אלי יפה, ד"ר אבי עילם-אמזלג וד"ר מרדכי סובול. הוא למד בבית הספר למוזיקה על שם בוכמן - מהטה, ועשה תואר אקדמאי במוסיקה באוניברסיטת ת"א. הוא משמש כמרצה בכיר בבתי ספר למוזיקה ומנצח בקונצרטים עצומים בגודלם בארה"ב וגם כאן בישראל.

בעשור האחרון הקים רפי את 'קולות מן השמים' - מקהלת חזנים, ייסד את 'מלאכים' - מקהלת ילדים וגם הקים את בית הספר 'מלאכים'. הפעם חשבתי לרגע שהוא מגזים, רפי שם עצמו כיזם/מפיק לסדרת קונצרטים 'קולות מן ההיכל' בראשם הוא הציב את חיים אדלר ודוד פישר כמארחים.

על כך שהוא לא משקיע ב'קופירייט' אין חולק, 'קולות מן השמים' 'קולות מן ההיכל' 'קולות מלאכים' - זה כבר ריטואל קולני אפשר לומר. אבל אם בעבר ניסיתי לצוד אותו לשיחה על עשייתו בעולם המוזיקה, הפעם הרגשתי חובה. ה'ילד' לא נח לרגע מחד אך גם לא מתעסק בזוטות מאידך. כל יצירה עליה ניצח (תרתי משמע) רפי, יצאה משויפת ומהוקצעת בידי אומן.

התחבטתי יחד עם צלם 'בחדרי חרדים' יעקב נחומי, בכל זאת מדובר במופע בן שעה וארבעים דקות של חזנות... (כך חשבנו לפחות) ודווקא יעקב היה זה שקיבל את ההחלטה 'שווה לנסות'. גילוי נאות: כבר בחלקו הראשון של המופע הוא התחיל לפזם באוזני 'אני ממש נהנה'.

לא רק חזנות

המופע לכשעצמו לא היה כלל מופע חזנות, כן, היו בו קטעי חזנות והיו בו חזנים - ולא רק חיים אדלר. אבל המופע היה מורכב מסגנונות שונים, וניתן היה לחוש כי מחשבה רבה הושקעה ביצירות שהושמעו. תמהיל של בלדות מזרחיות עם קלאסיקות ישראליות לצד פרקי תפילה בוצעו לראשונה בלחנים שונים מאלו שרגילים ללוותם. חדש לצד ישן בנינוחות מגוונים.

רק הניח המנצח את שרביטו מידיו, שמנו פעמינו אל חדר המנוחה בנסיון לקיים שיחה ולשאול כמה שאלות שמבחינתי עולות מאליהן. החברים הכינו 'קבלת פנים' וזרם האנשים שחשו עצמם כחברים קרובים ובאו להגיד 'תודה' ו'מזל טוב' לא פסק. בינהם אישי ציבור מהפוליטיקה הישראלית וגם מתעשיית המוסיקה הישראלית.

נעלתי את הדלת מאחורי גבי והודעתי לרפי '3 דקות ואחר כך תחזור אל הקהל', הקולות שתשמעו ברקע הראיון אינם 'קולות מן ההיכל' אבל אלו הקולות שהיו בהיכל מחוץ לחדר המנצח בדקות הספורות שישבנו לשוחח עימו.

ניסיתי להבין מה ל'ביטון' וחזנות? ומדוע זה צריך חיים אדלר לסלסל בקולו כמו היה חיים ישראל? מה מביא את האדם הצעיר שלא התפנה מעולם לעסוק במה שלא קשור בתווים וקולות - ליזום ולהפיק קונצרטים? לאן פניו מועדות? אם בגיל 31 הוא כבר מנצח על סדרת קונצרטים באירוח גדולי החזנים שהוא עצמו יזם? ומהו המנוע הגדול שדוחף אותו להמשיך לחדש וליצור כל הזמן?

כשהוא מדבר על תחושת שליחות הוא מתכוון לכך, אתם תראו את הכנות הזועקת מבין ריסי עיניו, אבל גם מעבר לכך כל מכיריו יעידו: זה האיש, הישרות והפשטות הן היסוד הראשון במרכיבי אישיותו.

צפו בראיון:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!