טיבי וסטרוק התעמתו בכנסת • "שאלו את הנכבש"
חוק משאל עם: במהלך דיון בוועדה, התפתח ויכוח בין ח"כ אחמד טיבי וח"כ אורית סטרוק • לא התקבלה הכרעה
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- י"ד כסלו התשע"ד
- 1 תגובות
צילום: יצחק לב ארי, מהיר חימה
הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכנסת, דנה היום (ראשון) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית לחוק יסוד: משאל העם.
יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין, הדגיש בדבריו כי החוק הרגיל שחוקק בכנסת הקודמת, עוסק רק בוויתור על שטחים ריבוניים, וכי הוגשה עתירה לבג"ץ שדרשה כי העיקרון יקבע בחוק יסוד.
"לדעתי זה מיותר אבל כיוון שהיה רצון לעגן את ההוראה בחוק-יסוד גם בממשלה אנו מקדמים את חוק-היסוד, תוך שאיבת הגדרות מהחוק הרגיל. חוק היסוד עבר בקריאה ראשונה והוא חיוני לאחדות העם, כדי למנוע קרע וכדי להחליט על כללי משחק ברורים".
"מן הראוי שהכרעות כאלו יקבל העם כולו – וכך מקובל בכל העולם. כך נהגו גם מדינות האיחוד האירופי בוויתור על סממן של ריבונות – מטבע לאומי, ואימוץ מטבע האירו". לוין ציין עוד כי הוקפד במיוחד שניסוח השאלה במשאל העם, יהיה ניטרלי.
עו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, הוסיפה כי אין שינוי בתוכן ההסדר מהחוק הקיים אך השינוי עקרוני הוא שפחות מ-61 חברי כנסת לא יוכלו לבטל את משאל העם. לדבריה, חוק היסוד נותן לחוק הרגיל עיגון ושריון.
ח"כ אחמד טיבי טען: "נכנסים לפרטי-פרטים במציאות שלא תתרחש. אין לכנסת סמכות לחוקק לגבי שטח כבוש. זה יהיר ולא רלוונטי, שהצד הכובש שואל את עצמו, כי צריך לשאול את העם הנכבש".
ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי השיבה לו: "ארץ ישראל איננה שטח כבוש על פי החוק הבינלאומי, וגם לירדן לא הייתה סמכות ולא הייתה תביעה על השטח".
לדבריה, "גם מה שמכונה "בני העם הפלשתינאי" רובם הגיעו לארץ מהארצות השכנות - ובעיקר בעקבות ההתיישבות הציונית".
דיון ההמשך בחוק יתקיים ביום רביעי הקרוב, בשעה עשר בבוקר.
יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין, הדגיש בדבריו כי החוק הרגיל שחוקק בכנסת הקודמת, עוסק רק בוויתור על שטחים ריבוניים, וכי הוגשה עתירה לבג"ץ שדרשה כי העיקרון יקבע בחוק יסוד.
"לדעתי זה מיותר אבל כיוון שהיה רצון לעגן את ההוראה בחוק-יסוד גם בממשלה אנו מקדמים את חוק-היסוד, תוך שאיבת הגדרות מהחוק הרגיל. חוק היסוד עבר בקריאה ראשונה והוא חיוני לאחדות העם, כדי למנוע קרע וכדי להחליט על כללי משחק ברורים".
"מן הראוי שהכרעות כאלו יקבל העם כולו – וכך מקובל בכל העולם. כך נהגו גם מדינות האיחוד האירופי בוויתור על סממן של ריבונות – מטבע לאומי, ואימוץ מטבע האירו". לוין ציין עוד כי הוקפד במיוחד שניסוח השאלה במשאל העם, יהיה ניטרלי.
עו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, הוסיפה כי אין שינוי בתוכן ההסדר מהחוק הקיים אך השינוי עקרוני הוא שפחות מ-61 חברי כנסת לא יוכלו לבטל את משאל העם. לדבריה, חוק היסוד נותן לחוק הרגיל עיגון ושריון.
ח"כ אחמד טיבי טען: "נכנסים לפרטי-פרטים במציאות שלא תתרחש. אין לכנסת סמכות לחוקק לגבי שטח כבוש. זה יהיר ולא רלוונטי, שהצד הכובש שואל את עצמו, כי צריך לשאול את העם הנכבש".
ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי השיבה לו: "ארץ ישראל איננה שטח כבוש על פי החוק הבינלאומי, וגם לירדן לא הייתה סמכות ולא הייתה תביעה על השטח".
לדבריה, "גם מה שמכונה "בני העם הפלשתינאי" רובם הגיעו לארץ מהארצות השכנות - ובעיקר בעקבות ההתיישבות הציונית".
דיון ההמשך בחוק יתקיים ביום רביעי הקרוב, בשעה עשר בבוקר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות