מצלמות כבישים כ'פרס' על הרחבת נת"צ

מתחת למסכי הרדאר של מיליוני נהגים בישראל, מקדם כיום משרד התחבורה תוכנית להרחבה של מספר נתיבי התחבורה הציבוריים (נת"צים) בערים ובמרכזים עירוניים. הדגש בשלב הראשון הוא על גוש דן רבתי. ראשי ערים גדולות התבקשו להגיש למשרד תוכניות להקמת נת"צים חדשים בתחומן, ואלה שיאושרו - יקודמו במסלול מואץ.

אין לנו שום דבר נגד נת"צים. כאשר הם מתוכננים מבראשית כחלק מתשתית הכבישים, יש להם יתרונות רבים. אבל התוכנית הנוכחית נולדה בחטא, משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שיטת הפיתוי הייחודית, שמציע המשרד לעיריות ולרשויות כדי לשכנע אותן לרתום את המשאבים הדרושים לפרויקט: אכיפת התנועה בנת"צים תבוצע באמצעות מצלמות בקרה שינפיקו דוחות אוטומטית לנהגים עבריינים, בדומה למערכת מצלמות המהירות א-3 הידועה, למעט העובדה שסכומי הקנסות יועברו ישירות לקופות העיריות והרשויות. ההרשאה החוקית (?) לתרגיל הלא מקובל הזה ניתנה במסגרת חוק ההסדרים החדש.

מי שנוסע בנת"ץ הוא עבריין שצריך לספוג, שראוי לקנס שיקבל - יאמרו הנאיבים. אלא שכאן מגיעה הסיבה השנייה לכך שהתוכנית נולדה בחטא: מכיוון שכבישים מרכזיים בערים רבות לא תוכננו לנתיב נוסף, והשיטה של "גניבת שולי הכביש" (כמו בכביש החוף) לא מתאימה לכולם, יוקמו רבים מהנת"צים החדשים על חשבון נתיבים קיימים. כבישים של שלושה נתיבים יהפכו לשניים, שניים יהפכו לאחד וכו'.

במצב אידיאלי, שבו כל הנהגים יצייתו ויעמדו בפקקים, שיתארכו עד אין קץ כשלצדם מסלול ריק, אזי מערכת המצלמות היקרה, שעלותה לקופת העיריות מאות אלפי דולרים, תעמוד כמו פיל לבן. צריך להיות ממש נאיבי כדי להאמין שעל זה בונות העיריות, שקופתן תמיד רעבה להכנסות מקנסות.
לפיכך אפשר להניח שבהדרגה יימצאו למצלמות הללו שימושים יצירתיים. כך, למשל, ניתן יהיה לאכוף בהן גם עבירות של מהירות, ציות לתמרורים וכדומה. עוד רעיון ל"שלב ב'" הוא יצירת הסדרי קנס קולקטיביים עם חברות וציים, שיאפשרו נסיעה בנת"ץ תמורת תשלום מופחת. הכול לקופת העירייה.

במילים אחרות, התוכנית תביא להפרטה הלכה למעשה של נתיבים בכבישים ציבוריים פתוחים בחסות החוק והמחוקק, במסווה של נת"צים. כדי לראות איך תיראה המציאות החדשה, מספיק לבחון את הנעשה כיום בחיפה, שבה נחנכה לאחרונה תוכנית אגרסיבית במיוחד להקמת נת"צים על חשבון מסלולים קיימים לרכב. מילא שהעבודות על התוכנית הגרנדיוזית הזו הפכו את חיי התושבים לסיוט; כיום נאלצים נהגי הרכב הפרטי להתמודד עם פקקים בהיקף שלא היה מוכר בעבר. הסיוט "הרגיל" הפך לגיהינום של ממש.

אז למה לפזר מסך עשן. אם המטרה היא להכריז מלחמה על בעלי הרכב הפרטי בארץ ולמסד "מס דרכים" למימון גירעונות העיריות, תקראו לילד בשמו ותגידו "אל תרכשו רכב ואל תיסעו ברכב". אלא שאז תאבד המדינה מיליארדים במסים על דלק, שנשרף בפקקים, ועל מס קנייה לרכב.

ונסיים בציטטה: "... ככל שנצליח להוזיל את כלי הרכב החדשים והמשומשים, ככל שנצליח להוזיל את הטיפול בכלי הרכב, בחלפים, אז יוכלו לרכוש אותו יותר כאלה שנזקקים - וכל אחד זקוק לרכב". את זה אמר שר התחבורה ביוני השנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!