טיול סתווי: סיור פרחוני במיוחד ברמת הגולן

מהתצפית שלמרגלות המדרון המזרחי של הר אביטל נפרס הנוף מעבר למטעי עין זיוון, שחלקם כבר עמדו בשלכת, אל עומק הגולן הסורי. מי מאגר גדול הכחילו. הצלילות אפשרה לראות את בתיה ההרוסים של קוניטרה הישנה, שביקשו להיבלע בנוף ולהישכח מהתודעה בעוד בתיה של העיירה החדשה בהקו בשמש. מעליהם, אי-אפשר היה לפספס, התנפנף בגאון דגל סורי עצום. כל-כך רחוק וכל-כך קרוב, הצטמררתי למחשבה.

רוח חרישית נשבה ולכן היה אפשר לשמוע בבירור את דיבורן של התיירות שאך ירדו מהאוטובוס. הן פצחו בשירה שבקעה מלבן וביקשה לחצות את הגבול. "לאחרונה הגיעו לכאן כמה קבוצות כאלה. הם מאמינים שבכוחה של תפילה להביא שלום ולחדול מלחמות" הסבירה לי נטלי זאבי, מורת דרך תושבת האזור שליוותה אותי במהלך היום (טל' 050-2210816). נטלי עורכת סיורים למשפחות ולמבוגרים. בידיעותיה, ברגישותה ובתבונתה היא מאפשרת לא רק לחוש את יפי הטבע, אלא גם להרגיש את פעימת החיים המקומיים. יש לה שפע של רעיונות לסיורים מפתיעים אל פינות נסתרות בגולן ובעמק החולה, בהתאם לעונה או לעניין ולזמן של המטייל.

התחנה הבאה שלנו הייתה רכס רסניה (ע'סניה), הר בני רסן. מעל ראשינו חגו על צירן הטורבינות לייצור חשמל. יש משהו ממכר באוושה המוזרה שלהן ובשקט שמסביב. נטלי מיהרה לערוך תצפית מקיפה, ובין לבין גם לכדה נקבת גמל שלמה גדולה. אחד לאחד היא מנתה את התלים הגעשיים, הצביעה על פסגות החרמון והראתה את היישובים שמעבר לגבול. הד פיצוץ רחוק הפר את השקט ואני זקפתי את אוזניי. נטלי חייכה. "מי שחי כאן רגיל לקולות פיצוצים. צה"ל מתאמן כאן כל הזמן. לפעמים אנחנו צריכים לנחש מאיפה מגיעים קולות הנפץ - משטחנו או מעבר לגבול. בחדשות זה נשמע מפחיד, אבל כאן אף אחד לא מתרגש מזה".

נטלי הצביעה על כמה כפרים סוריים שידוע כי נתפסו בידי מורדים, והפתיעה אותי כשסיפרה שהמרידה בסוריה אינה אתנית, אלא חברתית. שותפים לה בני דתות שונות - נוצרים, דרוזים ומוסלמים. לא העליתי על דעתי שבין המורדים יש אף עלאווים. יש דברים שלא אומרים בתקשורת, את זה אני כבר יודע.

על משק כנפי הטורבינות דילגנו מעט דרומה, אל הפסגה הגבוהה של הר חזקה, וממנה יצאנו למסלול רגלי בן כמה קילומטרים לעבר אלוני הבשן. שלט גדול, חדש ומבהיק, של שביל הגולן קידם את פנינו. נטלי הסבירה לי שהשילוט הוצב ביוזמת המועצה האזורית גולן כחלק מתוכנית להפוך את הרמה כולה לפארק טבע ותיירות גדול. מתברר ששביל גולן מסייע מאוד ליצירת חיבור בין הקהילה המקומית לסביבה. תלמידי בתי הספר המקומיים הולכים לאורך כל השביל וגם מאמצים קטעים ממנו, מטפחים אותם, לומדים על האתרים, על הצמחים ועל החיות שלאורכו ומתנסים בהדרכות. בין האלונים מכוסי החזזיות האדימו האלות בשלכת. הארץ נומרה בזהרורי חלמוניות ובכתמים ורודים של סתווניות תשבץ, מן מיוחד וגדול של סתוונית הצומח כאן.

בתום המסלול, שאורכו כשבעה קילומטרים (ומצריך הקפצת רכבים אל נקודה הסמוכה לאלוני הבשן) נסענו צפונה, לעבר קיבוץ מרום גולן, שבו יש שלכת שאין להחמיץ. עברנו דרך הקלדרה הגעשית המרשימה שבין האביטל והבנטל. כשחלפנו על-פני תעלות נ"ט הלנתי על הפציעה בנוף ועל המחיר שהטבע תמיד משלם. "יש בזה גם יתרונות", הפתיעה נטלי. "מחקרים חדשים מצביעים על כך שהתעלות האלה, שמוצפות בחורף, הביאו להתפשטותם של מיני דו-חיים, שקודם לכן נמצאו בסכנת הכחדה, אל אזורים שלא היו בהם קודם", והזכירה לי כמה המציאות תמיד מורכבת.

מסלול קצר, שאורכו כקילומטר, מתחיל כמה מאות מטרים צפונית לצומת הגישה למושב אודם. שביל מסומן בשחור מוביל בינות לאלוני יער אודם אל עבר הג'ובה הגדולה, לוע געשי מרשים. בעונה זו עולים מתוך קרקע היער היבשה הכרכומים המיוחדים, שצבעם ורוד-סגול.

לקראת שקיעה הגענו אל הכפר מסעדה והתיישבו באחת המסעדות. אמצע שבוע ואין כמעט מבקרים. לא פלא שבעל המסעדה היה שקוע כל-כולו בצפייה בטלוויזיה שכוונה לאחד הערוצים הסוריים. כאן המלחמה שמעבר לגבול קרובה עוד יותר. היא מורגשת בלב. לרבים מתושבי הרמה הדרוזים יש קרובי משפחה וחברים מעבר לגבול.

תוך שמתפתחת שיחה עם בעל המקום, ששוטח בפנינו את דאגתו, מספרת לי נטלי שהאוכלוסייה הדרוזית בגולן אינה מחזיקה בעמדה פוליטית אחת. מתברר שבין הכפרים יש הבדלים גדולים בעמדות. מג'דל שמס נחשב לכפר המודרני ביותר, והכי פרו-ישראלי. לאחרונה נפתחו ברחובו הראשי שלושה פאבים. רוב צעירי הכפר לומדים במכללות בצפון הארץ ורק מעטים מהם יוצאים לדמשק. לעומת מג'דל שמס, שמהווה מרכז תיירות ונקודת זינוק לחרמון, הכפר עין קיניה מבודד יותר, וככזה נשמרה בו האווירה המסורתית. המרות עדיין נתונה למועצה הדתית המבוגרת. כשיצאנו מהמסעדה חשיכה אפפה את הכפר, ובבת אחת הטמפרטורות צנחו. בדרכי דרומה תהיתי אם זוהי הבטחה לחורף קר ומבורך במשקעים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!