י"ח חשון התשפ"ה
19.11.2024

הפילוג הליטאי כעונש על הזלזול בגר"ע זצ"ל

איך הכול מסתובב סביב המוסדות, החטא ועונש - גירסת ליטאים-ספרדים, ואולי הפיתרון אצל ה'בינוני' • השבוע של אליעזר היון

שהילדים יתקבלו לחיידר. צילום: פלאש 90
שהילדים יתקבלו לחיידר. צילום: פלאש 90



1.

ידידי הסוציולוג הפרופסור ע.א.

אתה מספר על ידיד נעורים שלך, חרדי, אורטופד במקצועו, שעלה ארצה מדרום אמריקה, התיישב באחד הריכוזים החרדיים המובהקים ביותר, ובימים אלה מנסה להוביל מהלך בעיר. האיש מספר, כי על פי מחקרים עדכניים, כך גם על פי ניסיונו כילד בארגנטינה, פעילות ב"וו שו" – סוג של אמנות לחימה סינית מעלה אצל הילדים את הביטחון העצמי, מפחיתה בעיות של קשב וריכוז, מנטרלת כמעט לגמרי הפרעות חרדה ופרנויה, ומעודדת את יכולת הביטוי העצמי.

האורטופד החביב סבור איפא, כי הפעלת חוגים ל"וו שו" בכל ריכוזי החברה החרדית, יסייע בטיפול בעשרות או מאות ילדים הסובלים מבעיות קשב, משמעת, והיפר אקטיביות, ויאפס כמעט לגמרי את הצריכה האינפלציונית של תרופות פסיכוטרופיות כמו ריטאלין ופרוזאק.

ובכן ידידי, מה אומר לך, שסיכוייו להצליח לשכנע את המנהיגות החרדית ליזום מהלך מסוג כזה משולה להסתברות שב'תפרח' ילמדו פיזיקה? שב'חברון' יהיה רוב תלמידים ממוצא מזרחי? חברה שמרנית, קולקטיביסטית כמו הקבוצה החרדית תתקשה, או לא תוכל לקבל שינוי כה משמעותי באורח חייה כמו חידושים בהרגלי הפנאי של ילדיה.

אלא שלזאת, מסתבר, אתה כבר מודע. אני מבקש בהתכתבות זו רק לברר, ואולי גם לנחש כי לידידך הארגנטינאי אין ילדים הלומדים כעת במוסדות החינוך החרדיים. באופן כמעט מוחלט, ניתן לנבא, כי אילו היה לו ילדים השוהים כעת במוסדות החינוך, הוא לא היה מעז להציע כל יוזמה העשויה לפגוע בסיכויי ילדיו להתקבל לבתי הספר או לישיבות השונות.

האם אני מגזים? ייתכן שרק מיתנתי. המגזר החרדי כחברה, מתנהל סביב מוסדות החינוך שלו. כבר מגיל הגן דואגים ההורים לשלוח את ילדם למוסד חינוך יוקרתי, מתוך הכרה בעובדה כי מוסד כזה יציב את בנם או בתם בעמדת זינוק שתעניק להם מעמד מוצלח ברחוב החרדי.

מוסד מכובד יקבע על פי רוב את המשך הלימודים בישיבה נחשבת, יתייג את המשפחה ויקבע את מעמדה, ויוביל בסופו של התהליך למציאת שידוך 'שווה'. מעמדה של המשפחה, בטח של זו הספרדית, ייקבע על פי מוסדות הלימוד בהם מתחנכים בניה. משפחה שאינה עומדת בקריטריונים של הנורמה החרדית, כמו עדה נכונה או משלח יד האב, עשויה להידחות ממוסדות הלימוד הנחשבים ולהידחק בסופו של דבר אל שולי החברה.

מוסדות הגמוניים אלו קובעים לרוב את סדר יומה של ההתנהלות הפנים חרדית. איש, למעט כמה חריגים וללום, לא יעז להעלות לפני השטח שאלות קרדינאליות, קשות, ומהפכניות מחשש שמא יבולע לו באותם מוסדות מרכזיים. אמירה לא אחראית מצידו, עלולה לעלות לו בהון החברתי-חרדי היקר מכל: אי קבלת בתו לסמינר אשכנזי, או בנו לגן נחשב.

הסבירות אם כן, שאדם נורמטיבי יעלה הצעות סהרוריות כמו ידידך הדרום אמריקני, נמוכה מאד ומבהירה היטיב כי האיש ערירי, או שילדיו כבר נשואים ומתגוררים הרחק הרחק ממנו.

2.

השבוע, אמנם בפיגור של זמן אך טוב מאוחר וכו', שמענו סוף סוף את אחד מגדולי הרבנים המשתייכים למגזר הליטאי מתבטא, כי הפילוג, המחלוקת, השבר והחורבן המפרק את הקבוצה הליטאית לגורמים הוא גמול אלוקי, על כל מה שעשו הם, הליטאים, לספרדים במשך עשרים השנים האחרונות.

הזלזול המתמשך בספרדים, ההתקפות המרושעות ב'יתד', ובעיקר הפגיעה והזילות בכבודו של הגר"ע יוסף זצ"ל גוררים כעת את העונש השמימי, והם חווים כעת, בעצמה רבה יותר, את מה שחוו הספרדים מידיהם.

זהו טיעון תיאולוגי חשוב של רב כה בכיר, והוא מקבל משנה חשיבות לאור העובדה כי הרב הזה היה אחד מן הלוחמים, אם כי השקטים, כנגד הגר"ע זצ"ל.

3.

בימים אלו מציינים חסידי חב"ד שני תאריכים חשובים: הראשון הוא י' בכסליו – יום שחרורו של האדמו"ר האמצעי, בנו של בעל התניא, והוא אגב, גם יום פטירתם של הגיסים המופלאים רבי איסר זלמן מלצר ורבי משה מרדכי אפשטיין. והשני, י"ט בכסליו, חג הגאולה לזכר שחרורו של רבי שניאור זלמן מלאדי או כפי שהוא מכונה 'בעל התניא', על שם חיבורו שהיה לספר יסוד.

מה הוא ספר התניא שנקרא גם 'ספר של בינוניים'? האדמו"ר הזקן זיהה בספרו כי יש צורך לנסח את דמותו של 'הבינוני', זה ששרוי כל חייו במאבק ונקרע בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית המתרוצצות בקרבו, ואינו שייך בהכרח לחלוקה הדיכוטומית של צדיקים גדולים ורשעים גמורים.

הרבי מדגיש כי הבינוניות אינה מהלך של 'אין ברירה', של בדיעבד, של התנצלות. הבינוני הוא יהודי קדוש שמודע ליכולותיו הריאליות ובאמצעותם מנסה לעבוד את אלוקיו ולנתב את דחפיו ותכונותיו לאפיקים ראויים. אל ה'בינוניות' הזו, של 'בעל התניא', יש לחתור.

כל כך ראוייה היא דמותו של 'הבינוני' עד שהיא מעמידה את הטירוף המשתולל היום ברחוב החרדי, את הקיצוניות המכלה בו כל חלקה טובה, בפרספקטיבה חדשה. המון העם, הפשוט, התם, ובעיקר ה'בינוני', הנאנק תחת עול הדרישות החינוכיות והציבוריות המחמירות של השכבה האליטיסטית, מביט בערגה אל הדרך הבינונית, והנה היא רכה, מלטפת, ומחברת את הלב אל האב שבשמים.
חרדים התניא הגרע ליטאים מוסדות החינוך

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}