האם בהוצאה לפועל יכירו ב'צעטאלע' כשטר חוב?

זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. חבר במצוקה כלכלית מבקש מאיתנו הלוואה כספית, ואנחנו שרוצים לעזור, מבקשים להחתים אותו על שטר חוב.

אחד היתרונות המרכזיים אותם מציע שטר חוב, הינו יכולת פתיחה מיידית בהליכי הוצאה לפועל, בנסיבות בהן עושה השטר הפך לחדל פירעון או שאינו עומד בתשלום החוב. דרך זו מאפשרת חיסכון במשאבי עלויות וזמן, הכרוכים בניהול הליך משפטי מול הערכאות, ועל כן ישנה חשיבות רבה שהפתק (=צעטאלע, באידיש) אותו אנחנו מחזיקים בידינו יוכר כ"שטר חוב".

סי' 84 א' לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע בהגדרתו מהו שטר חוב:

שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף.

גם אם בראש השטר חוב, אותו אתם מחזיקים בידכם, לא כתוב באותיות קידוש לבנה "שטר חוב", ישנם מקרים בהם רשם ההוצאה לפועל יכיר בו כ"שטר חוב" לכל דבר ועניין, זאת כאשר ה"שטר" עומד בכל אחד מרכיבי ההגדרה של שטר חוב בפקודת השטרות: הבטחה ללא תנאי, בכתב, מאת אדם לחבירו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע, סכום כסף מסויים.

יסוד חשוב בשטר חוב

אחד היסודות החשובים של שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי. הרציונל העומד בבסיס דרישה זו הוסבר על-ידי ד"ר י' זוסמן בספרו דיני שטרות, בעמ' 33:

"השטר הוא סחיר, וכל הנוטלו רוצה לדעת מיד, תוך עיון קל במסמך בלבד, מהי הזכות שהוא עומד לרכוש. אם יהיה עליו לחקור ולדרוש בנסיבות חיצוניות, שאינן נראות מתוך המסמך עצמו, כדי לעמוד על ערך השטר, שוב אין השטר מתאים להעברה קלה ומהירה, ולא יהיה שווה-כסף".

בנוסף, חשוב שבשטר החוב לא יהיו תנאים המגבילים את ביצועו, כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 9/79 ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ, פ"ד לד(1) 26:

"סחרותו של השטר לא תפגע ובלבד שיתקיימו שני תנאים: "ראשית, היסודות הצורניים של שטר החוב - ובעיקר היותו הבטחה ללא תנאי לשלם סכום כסף - לא ייפגעו; שנית, ישמר אופיו העצמאי של השטר, בלא שתיווצר אינטגרציה בינו לבין עסקת היסוד. האיסור על קיום תניות בשטר, חל על מגוון של שטרות ועוצמתו של האיסור משתנה משטר לשטר, בהתאם לאופיו ומהותו".

שטר חוב כחוזה לכל דבר

בעניין "פרשנות שטר" קבע השופט לשעבר אהרן ברק בספרו מהותו של שטר (ירושלים, 1974) כי "דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית".

סעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את הוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים על כל חיוב. פרשנות שטר באה במסגרת פרשנות החיוב, וכפי שקבע כב' הנשיא לשעבר שמגר בע"א 1560/90 ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, פ"ד מח(4) 498, 512-513):

"כפוף לכללים המיוחדים הנובעים מאופיו הסחיר של החיוב השטרי, דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית...". החיוב כפוף לדיני הפרשנות של דיני החיובים. משמעות השטר תפורש אפוא לפי אומד דעתם של הצדדים. הפרשנות מבקשת להתחקות אחר רצון סובייקטיבי של הצדדים. אין לומר כי לעולם שיקול הסחרות גובר".

סיכום:

כאשר אתם מבקשים להחתים לווה על הלוואה רצוי להחתימו על "שטר חוב" ערוך כדין, ומומלץ להתייעץ בנושא עם עו"ד. באם כבר החתמתם את הלווה על פתק (=צעטאלע), ישנם מקרים רבים בהם רשם ההוצאה לפועל יכיר בכך כ"שטר חוב" לכל דבר ועניין.

---
האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!