טלטלה פוליטית: זיכוי ליברמן משנה את המפה

לאחר 17 שנות עינוי דין, הבוקר (ד) זיכה בית המשפט את ח"כ אביגדור ליברמן כליל מכל אשמה, בהחלטה שהתקבלה פה אחד.

התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו להגיע, כל מי שהמתין עם סכינים שלופות - נאלץ להחזירן למקומן, ולמלמל הודעות ברכה, אוהביו שמחו 'על אמת'.

ההשלכות המיידיות ידועות: ליברמן חוזר לכנסת עטור ניצחון, תפקיד שר החוץ שנשמר לו עד כה מושב אליו בכבוד, והוא חוזר לשבת ליד שולחן הממשלה.

אלא שמלבד ההשלכות הנראית לעין יש גם תוצאות לוואי נוספות.

מפסידי הליכוד: סער, אלקין שטייניץ ושאמה הכהן

אין זה סוד כי בתקופה בה נבצר מליברמן לבצע את תפקידו במשרד החוץ, היה זה סגנו, זאב אלקין, שהשתלט שם על המלאכה. תוך זמן קצר ביצע סדרת מינויים מרשימה, שביצרה את מעמדו הפנים ליכודי.

סביר להניח ששיבתו של ליברמן לזירה תטרוף לאלקין את הקלפים ותשאיר אותו כסגן שר – עציץ.

מלבד זאת, במערכת הפוליטית דובר כי במקרה של הרשעה יעבור משרד החוץ לידיו של שר הפנים גדעון סער. היו שצירפו להן לחישה נוספת: את מקומו של סער במשרד הפנים ימלא משה ליאון, המועמד לראשות עיריית ירושלים. השבוע, כשנתפס במכס עם ערימת בגדים עליה לא הצהיר, כבר עלו ספקולציות לגבי ההשלכות על סיכוייו לקבל תפקיד שר.

עוד בנושא:
• בית המשפט קבע: אביגדור ליברמן זכאי
• התגובות • אריה דרעי: "שמח בשמחתו של ידידי"

אם אכן נכונות השמועות הללו, הרי שגדעון סער הוא אחד מהמפסידים המרכזיים הבוקר הזה. בטווח העתידי, אם וכאשר יתמודד ליברמן על ראשות הליכוד, ימצא עצמו סער מפסיד פעם שנייה מאותו זיכוי, באשר סער לוטש אף הוא את עיניו אל כס ראש הממשלה העתידי.

גם העומד בראש המשרד שהומצא משום-מקום, יובל שטייניץ, פיתח חלומות להעביר את מושבו למשרד החוץ. יתכן שנתניהו היה תומך בכך, אחרי הכול שטייניץ הוא ידידו משכבר הימים, אף שלא בטוח שהשטח בליכוד היה מאושר ממהלך שכזה.

'אוהביו' טוענים שהוא כבר תפר לעצמו חליפה, ושמחים על כך שהיא תישאר בארון. השמחה הזו מצטרפת לשמחה הגדולה של אנשי השטח על הנצחון על מערכת המשפט, מערכת שהיא ממש לא כוס התה של הליכודניקים.

גם כרמל שאמה-הכהן תפר לעצמו שלוש פעמים במהלך התקופה האחרונה חליפות, בסופו של יום הוא ייאלץ להסתפק בביגוד היומיומי הסטנדרטי: זה החל במלחמת הפריימריז, במהלכה זכה במקום ה-32 וקיווה להשתחל מחדש לכנסת. קיווה, אך לא נכנס. מאז ועד לאחרונה הוא טיפח בליבו תקווה להפוך לראש עיריית רמת גן. קיווה, אך לא הצליח. על כס ראש העיר התיישב ישראל זינגר, מועמד הליכוד, ושאמה הפנה את פניו לעבר בית המשפט, מצטער בצערו של ליברמן אם יורשע אך שמח על פינוי המקום ברשימת הליכוד לכנסת, לטובתו. הבוקר הזה הוא נאלץ להיפרד מכל חלומותיו.

יצטרכו להתרגל: ראש הממשלה והנשיא

היחסים בין נתניהו לליברמן 'לא משהו'. הם חרקו במהלך הקדנציה הקודמת לא פעם, הפכו להרמוניה מעניינת ואף מוזרה משהו ערב הבחירות לכנסת - כאשר החליטו ללכת יחדיו, אך עלו חזרה על שרטון עם היוודע תוצאות הבחירות. קולות בסביבת נתניהו שבו והאשימו את ליברמן בפיתוח האשליה שיצרה את החיבור, ובתוך הליכוד שבו וקראו לפירוק המיזוג.

נכון להיום, חיזוקו של ליברמן מערער עוד יותר את מעמדו של נתניהו בתוך הליכוד. סביר להניח שליברמן יישא את עיניו לאחד מהשניים: איחוד סופי ומלא עם הליכוד, או פירוק ובניית תנועתו ישראל ביתנו מחדש, כתנועה של 'כל עם ישראל', לאו דווקא לציבור הרוסי, שהפך בשנים האחרונות ליותר ויותר ישראלי.

הבוקר, לאחר הזיכוי המוחלט, התקשר נתניהו לליברמן ובירכו. "אני שמח על שובך לממשלת ישראל כדי שנמשיך לעבוד יחד לטובת עם ישראל", אמר לו. אבל בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, מילים לחוד ואכזבות לחוד.

"נמשיך להיפגש כנשיא וכשר חוץ", מיהר גם הנשיא פרס להתקשר ולברך את ליברמן. כנשיא החותר לשלום, לא בטוח שהוא ישמח לפגוש עם ליברמן בצמתים מכריעים, אבל כמו כל חבריו לשמאל הישראלי יצטרך גם פרס להתרגל לרעיון: ליברמן חזר לזירה.

דרעי ישגשג?

מוקדם לנתח כיצד ישפיע זיכוי ליברמן על מפלגת ש"ס. מחד, הזיכוי יחזק את הממשלה הנוכחית (רע לחרדים, שהושלכו לאופוזיציה). אחרי הכול אילו היה ליברמן מורשע ונאלץ לפרוש מהחיים הפוליטיים עד לבחירות הבאות, הוא היה עושה הכול כדי לקרב אותן. כרגע יש לו עניין לשמר את חוסנה של הממשלה הקיימת.

מצד שני, מהבחינה האישית ליברמן ודרעי הם חברים. למרות חילוקי הדעות, על אף שלא פעם נרשמים כעסים בין השניים (דרעי בראיונות: ליברמן לא סיפק בירושלים את הסחורה החילונית), לעיתים הם מתואמים ביניהם מראש, ולעיתים הם יודעים להחליק אותם במהירות.

מצד שלישי, ליברמן וסיעתו 'ישראל ביתנו' לא עושים חיים קלים בכל הנוגע לחוקי דת ומדינה, כולל החוקים שהועברו לאחרונה: חוק הגיור, חוק גיל הנישואין, חוק הגיוס, חוק צוהר ועוד. חיזוקם, לא ממש טוב לחרדים. אלא שהאלטרנטיבות – יש עתיד של יאיר לפיד או הליכוד של בנימין נתניהו – לא טובות בהרבה.

את מערכת הבחירות הירושלמית עשו אנשי 'דגל התורה' ואנשי ש"ס יחדיו במטה ליאון. יחד עבדו, יחד דבררו את המטה, יחד קיוו לניצחון. האם השיחות הבלתי רשמיות בין הצדדים השפיעו במשהו? ריככו אוירה? ימים יגידו.

מבחינה רשמית בירך יו"ר ש"ס אריה דרעי את "ידידי ח"כ אביגדור ליברמן", אותו ואת בני משפחתו, על הזיכוי המוחלט "לאחר הסבל הרב שעברו בשנים האחרונות". מעשית, ימים יגידו האם הציבור החרדי יצא נשכר מכך.

ואפרופו, גם מספר 1 בש"ס, ח"כ אלי ישי, טרח לברך. בשיחת טלפון הוא בירך את ליברמן על זיכויו המוחלט, והוסיף כי עינוי הדין שעבר במשך שנים ארוכות מחייב בדק בית.

הגיע זמן הנקמה בליצמן?

מצבה של יהדות התורה די זהה למצבה של ש"ס מהבחינה הדתית-חרדית. מהבחינה האישית היחסים מורכבים יותר: בעוד ליברמן התחבר לאחרונה עם אנשי 'דגל התורה', הרי שבכל הנוגע ל'אגודה' המצב קצת שונה (מבלי לכלול את שלומי אמונים, שפעלה יחד עם דגל בבחירות האחרונות).

אין זה סוד כי ליברמן נפגע אישית מבגידתה של חסידות בעלזא (ח"כ ישראל אייכלר) וחסידות גור (ח"כ יעקב ליצמן), כאשר הפגיעה מליצמן הייתה חדה יותר וכואבת יותר דווקא משום שהיו חברים טובים, ומשום שליברמן הסתובב בידיעה שליצמן 'לא יעשה לו את זה', ו'הוא הבטיח לי ולליאון'.

בשיחות סגורות שוחח ליברמן על האפשרות לפיה יבוא יום נקם בליצמן.

"אני מברך על זיכויו המלא של ח"כ אביגדור ליברמן, בתום שנים רבות של סגל ועינוי הדין, ומאחל לו הצלחה בהמשך תפקידיו הציבוריים", מיהר ליצמן לשחרר הודעה. האם התכוון לכך? מי יודע. כך או כך, בסביבתו יודעים לספר כי לאחר הזיכוי ליברמן יהיה מפויס יותר, ופניו יהיו לסולחה ולשלום אמת עם ליצמן.

עם זאת, גם אם תהיה נקמה, היא לא תהיה במישור הציבורי - נגד כל הציבור החרדי. באשר רובו המוחלט תמך במועמדותו של משה ליאון.

חברי הכנסת של 'דגל התורה' וח"כ ישראל איכלר העדיפו ברכה בנוסח קללה למערת המשפט. "אנו מברכים על הזיכוי המוחלט, על מערכות המשפט והחקיקה לתת את דעתם על המצב האבסורדי ובו נגרם עינוי דין כה ארוך לאזרח ובוודאי לנציג ציבור", אמר יו"ר 'דגל התורה', ח"כ משה גפני.

"הזיכוי חייב לפקוח עיני הציבור על רדיפות שלטון הרשע נגד כל מי שאינו שייך לאליטה שלהם, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", ספק בירך, ספק קילל את ממשלת הזדון ח"כ אייכלר.

ח"כ פרוש היה היחיד שהצטרף לליצמן בברכה של ממש. "מדובר בסיומו של עינוי דין מיותר.
מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו", אמר, אך לא שכח להוסיף את התוספת המתבקשת: "מבקש ממנו לסייע לשמור על ערכי היהדות והתורה בארץ".

ישראל ביתנו: המפלגה ניצלה, שמיר מאוכזב

אילו היה ליברמן מורשע הייתה 'ישראל ביתנו' נותרת מיותמת. כסיעה שהתרגלה למשטר בלתי דמוקרטי, לא ברור אם הייתה מצליחה לפלס לעצמה נתיב בים החיים הפוליטיים הסוערים, כך שמרבית החברים שחררו הבוקר אנחת רווחה.

השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', כבר מיהר לדבר על העתיד: "החיבור עם הליכוד לא עשה לנו טוב, צריכים להחליט האם נפרדים". לו, כמו לנו, ברור שההחלטה תיפול אצל היו"ר.

גם ח"כ שמעון אוחיון מיהר לברך. "מברך את יו"ר המפלגה על זיכויו, ליברמן נועד לגדולות וימשיך לפעול לטובת עם ישראל, בכל חלקי העם ציפו לזיכוי והיו בטוחים בצדקתו". מן הסתם במהלך השעות הקרובות יצטרפו אליו במקהלה כל חבריו לסיעה.

היחיד שאולי יצטער הוא האיש בו דיברו נכבדות למלא את מקומו של ליברמן – שר החקלאות יאיר שמיר. השמועות אומרות כי ייאלץ לפנות את מקומו לטובת משה ליאון, אך אישור לכך אין עדיין.

מי שמבקש להרוויח מהזיכוי הוא דווקא יו"ר הסיעה, רוברט אילטוב, שנושא את עיניו לתפקיד שהתפנה זה עתה, יו"ר ועדת חוץ ובטחון. לטענת 'ישראל ביתנו' התפקיד מגיע לה. היה שלה, ואף יישאר שלה.

מול טענה זו ניצבת טענה הפוכה של 'יש עתיד', העורכת חישובים משל עצמה כדי להוכיח כי הוועדה מגיעה דווקא לה. מועמדה לתפקיד: עופר שלח. גם בליכוד יש הלוטשים עיניים לראשות הוועדה. לצחי הנגבי, למשל, הובטח תפקיד שר, הוא נאלץ להסתפק בראשות וועדת הכנסת, יתאים לו מאד לנהל את וועדת החוץ והבטחון.

גם יו"ר הקואליציה יריב לוין רואה עצמו מתאים לתפקיד. הצעה אפשרית: אופיר אקוניס ימלא את תפקיד יו"ר הקואליציה, את מקומו כסגן שר ימלא הנגבי, יריב לוין יהפוך ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. ומי יעשה את התפקיד בוועדת הכנסת? לתמונה יכולה להיכנס ח"כ גילה גמליאל, מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים (לא מציאה גדולה), הטוענת כי הובטח לה תפקיד משמעותי יותר, ובהחלט תשמח לקבל לידיה את וועדת הכנסת.

ושאר האינטרסים...

בהודעה חכמה של דובר סיעת 'הבית היהודי' מיהרה המפלגה למנף את הודעת הברכה ולמצב את עצמה על ימין המפה, לאחר תקופה ארוכה בה נחשדה, אולי בצדק, בהפקרת ערכי ארץ ישראל תוך תמיכה בשחרור מחבלים.

"אנו מברכים את חברנו אביגדור ליברמן על זיכויו לאחר 17 שנות עינוי דין, זוהי בשורה חשובה למחנה הלאומי שתחזק את מחנה הנאמנים לארץ ישראל, ואת אלו שלא מוותרים על האינטרסים של מדינת ישראל בעולם".

גם שרת החוץ לבני בירכה את ליברמן על זיכויו, תוך שהיא מוסיפה כי היא "שמחה בשבילו באופן אישי". האמנם? ובכן, לא בטוח שלבני מרוצה מכך שהכוח הימני בליכוד יעלה בתקופה הקרובה, סביר להניח ששיבתו של ליברמן למשרד החוץ לא תעשה לה טוב, לה, ולתוכניות השלום. וכפי שאמרה: "אני מכבדת את הכרעת בית המשפט ונותנת אמון מלא במערכת המשפט ואכיפת החוק". או, במילים אחרות: זה מה יש, אצטרך להתמודד.

לעומתה, יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', לא הסתירה מעולם את דעתה לפיה יש להרשיע את ליברמן וכי די בעצם החשד כדי לדרוש ממנו לעזוב את הזירה הפוליטית. גם הבוקר דרשה לערער על הזיכוי, הצטרף אליה גם המתחרה הגדול על תפקיד היו"ר, בוז'י הרצוג.

דווקא יו"ר מרץ, זהבה גלאון, הייתה הגונה עם ליברמן. גם היא, כמו ראשי העבודה, לא ממש אוהבת את דעותיו הפוליטיות, יחד עם זה מיהרה לומר כי "יש לכבד את הכרעת בית המשפט". עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטין, אדריכל הרצון להרשיע את ליברמן, דרשה "לבדוק את התנהלותו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!