שקד: "למנוע משכנתא ממי שלא ישרת"

הבוקר (ג) התקיים דיון נוסף בוועדה לשוויון בנטל, בראשות ח"כ איילת שקד מהבית היהודי. הדיון התמקד בסעיף הקובע שאם החברה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס משנת 2017 והלאה, יחול עליה חוק גיוס חובה (למעט 1800 המתמידים).

לאחר הצגת הסעיף, ביקשה יו"ר הוועדה מכל מי שיש בידו התנגדויות לסעיף, להביע את עמדותיו ולהציע אלטרנטיבות.

ראשון דיבר ח"כ פרוש שאמר: "אם וכאשר ייעשה ניסיון לגייס את המגזר החרדי ללא שנלקח בחשבון האם הדבר הזה הוא קריאת תיגר על עולם הישיבות - הגיוס הזה לא יצלח. יכול להיות שמסתכלים על הציבור החרדי ככזה שמבקש פריבילגיות והתחשבות. אבל אנחנו נמצאים במדינת ישראל שהוקמה על ידי יהודים המבקשים להקים פה בית יהודי, והיהדות החרדית אמרה, אומרת ותאמר - אם יהיה פה מצב שחלילה יגייסו בחורי ישיבות, זה לא יהיה הבית הלאומי שלנו עם כל המשמעויות הנלוות לכך".

פרוש הוסיף וציין כי לדעתו צה"ל לא ערוך לגייס את הציבור החרדי, ו"גם אותם תורמים ועסקנים המחזיקים כיום את המסלולים הקיימים - לא ערוכים להביא עוד כסף לדבר הזה".

ח"כ עופר שלח הגיב: "אם לא יצא מהוועדה הזו פתרון עד דצמבר, אז או שיגויסו כל החרדים, וזה מצב שלא צה"ל ולא הציבור החרדי מוכנים לו, או שיקרוס מודל הגיוס של צה"ל. יש ציבור שמערכת היחסים עם החוק בישראל זה עניין של מו"מ עבורו, בעוד מולו יש ציבור שמערכת היחסים שלו עם החוק זה שהוא מקיים אותו. החוק כיום מציע יעדים נדיבים שמאפשרים לנו להתחיל לפתור את הבעיה הלאומית הזו שנוצרה לפני שישים וחמש שנה, ולעמוד ביעדים מבלי להפעיל את חוק גיוס חובה. אם אתם תבהירו לציבור שלכם שאי אפשר, אם אתם תציתו את מלחמת התרבות הזו - האש היא עליכם ולא עלינו", סיים שלח.

בשלב זה התערב ח"כ משה גפני: "איך קורה שיש מפלגה גדולה בכנסת שמציעה הצעות שאנחנו נצטרך להיכנס איתם למלחמת תרבות ממש? (נישואין של בני זוג מאותו מין, תחבורה ציבורית בשבת וכדומה). זה לא מתחיל ונגמר בחוק הגיוס, בסופו של דבר תעלה על השולחן השאלה האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או לא? ואתם רוצים שלא תהיה פה מדינה יהודית. אתם רוצים מדינה ככל המדינות".

גפני זקף אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה: "אני רותח מזעם על ראש הממשלה, זה אחד הנושאים המרכזיים של העם היהודי במדינת ישראל. מה זה הוא עומד מהצד? מה זה הדבר הזה? לא יסולח. הוא צריך לשמוע את כל הצדדים. אז מה אם אנחנו באופוזיציה? זה נושא שיקרע את העם". עם זאת, הוא שיבח את יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד. "הייתה אצלנו התלבטות אם לבוא לוועדה הזו. אנחנו מאד מעריכים את עבודתך כיושבת ראש הוועדה. ההתנהגות שלך כיו"ר הוועדה באופן אובייקטיבי נעשית בעדינות ונורמליות. אנחנו עדיין כאן בועדה בגלל ההתנהגות שלך. עם זאת, המציאות שבה החוק יאמר שמי שלומד תורה הוא עבריין - הוא משהו שלא נהיה חלק ממנו".

ח"כ שקד הסבירה, כי כשוועדת פרי התחילה את עבודתה הייתה הנחת יסוד שהסנקציות יהיו כלכליות. אך במשך עבודת הוועדה התברר כי לא נמצאו סנקציות כלכליות שיעמדו במבחן המשפטי. "ישבנו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת במסגרת עבודתי כיו"ר הוועדה, והחלטנו כי אנו מעוניינים להעלות על השולחן את ההצעה לסנקציות כלכליות גם מתחום המשכנתאות והארנונה. בן אדם שלא שירת בצבא אין שום סיבה שהמדינה תתן לו משכנתא", אמרה.

עינת פישר, היועצת המשפטית של השר פרי, פרסה בפני חברי הוועדה את השתלשלות התהליך שבו הוחלט לבחור בסנקציות פליליות, וטענה כי בתחילת הדרך היה ניסיון להפעיל סנקציות כלכליות בלבד. "הסנקציות נבחנו על ידי משרד המשפטים ועל ידי קובעי המדיניות ומשרד המשפטים כשהעמדה בגדול היא שהטבות שתכליתן סוציאליות לא נכון להשתמש בהן כסנקציות", אמרה. "התכלית העיקרית שבגללה נפסלו הסנקציות הללו היא כי תכליתן סוציאליות. והן לא הטבות שנועדו להיות כסנקציה. משרד המשפטים אמר שזה לא הכלי המתאים".

חבר הכנסת אטיאס הביע מחאה: "זה שקר. יש החלטת ממשלה על כך שאם שני בני הזוג לא מממשים את כושר ההשתכרות שלהם אז הם לא יקבלו הטבות סוציאליות. כל שירותי הרווחה במדינת ישראל מותנים בכושר השתכרות. אם זה 100 אחוז סוציאלי זה ראייה לאותם משפטנים שגררו אותנו לסיפור הפלילי. עולם המשפטים הוא לא שחור ולבן, זה עולם של שיקול דעת ואני כופר בדבר הזה שמשפטית לא ניתן לעשות זאת".

לאור דבריו שאלה שקד את הנציגה המשפטית: "מדוע אי אפשר לקבל סנקציה כלכלית שאם לא עומדים ביעדים - כל מי שהוא בגיל גיוס בין 18-26 לא זכאי לסיוע בשכר דירה וארנונה ולא זכאי למשכנתא?"

בניגוד לעמדה שהוצגה על ידי עינת פישר, אמרה איה דביר ממשרד המשפטים דברים מעט שונים. "אם אני מבינה נכון, אתם לא שואלים כאן על חלופה לעונש פלילי. כל מה שאתם דנים בו עכשיו זה לא סנקציות. אתם אומרים 'אין חובת שירות, מותר לך לדחות את גיוסך לעולם ועד, אבל אנחנו נטיל עליך קשיים כלכליים שלא יאפשרו לך להיות בחוץ באמת'. אלו תמריצים שליליים ולא סנקציות, והם לא נבחנו במסגרת וועדת פרי. אנחנו רק אמרנו ששימוש בכלים סוציאליים לסנקציות הוא בעייתי".

חברת הכנסת איילת שקד סיכמה את הוועדה וביקשה מהיועץ המשפטי לכנסת וממשרד המשפטים לבחון לעומק את מודל התמריצים השליליים ולהכין תשובות לישיבה הבאה בנושא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!