אמון הציבור: הצרכנים בישראל חשופים למחדלי תאגידי המים

ארגון אמון הציבור פרסם היום (ד') את דוח מחדלי תאגידי המים, המעלה טענות קשות נגד תאגידי המים ונגד רשות המים, תוך התייחסות לדוח מבקר המדינה שעסק רבות בנושא.

הטענה הראשונה היא שרשות המים לא גיבשה מנגנון סנקציות כנגד 52 תאגידי המים, שלפי הטענות הפרו את כלליה. טענת אמון הציבור היא שצרכני המים חשופים למחדלי התאגידים, כשאין תמריץ מצד התאגידים לשפר את התנהלותם.

נושא שעולה על סדר היום שוב הוא המספר של תאגידי המים, כאחד מהגורמים לתשלום המופרז עבור המים. בעניין זה אמר לאחרונה יו"ר פורום המנכ"לים של התאגידים, משה אשכנזי, בראיון ל"גלובס", כי לא רק שהם אינם מתנגדים לצמצום מספר התאגידים, הם אף הגישו עתירה לבג"ץ נגד רשות המים על רקע תעריפי המים הגבוהים.

להלן עיקרי הדוח: לפי אמון הציבור, רבים מלינים על עניין עדכון מספר הנפשות בביתם. כאשר חלה רפורמת המים ב-2009, אופס מספר הנפשות בכל משק-בית לשתי נפשות, בעוד שמספר הנפשות הממוצע עומד על 3.7 למשק-בית. משקי-הבית התבקשו לעדכן את מספר הנפשות שבביתם, ורבים לא עשו זאת מיידית, כך גורסים באמון הציבור – מה שהוביל לחשבונות מנופחים, כשדרישות להחזרים רטרואקטיביים נענו בסירוב.

"הימנעות מהסתמכות על רישומי מספר הנפשות שהיו קיימים בעיריות וברשויות המקומיות לפני יישום הרפורמה, תוך עדכון באופן אוטומטי למינימום, לוקה בחוסר סבירות קיצוני".

סוגיה אחרת באשר לעדכון מספר הנפשות מתייחסת להיעדר כללים לעדכון מספר הנפשות במשקי-בית לא סטנדרטיים, לדוגמה ילדים להורים גרושים המתגוררים בשני בתים.

בדוח מוזכר גם היעדר נוהל ברור במקרה של חיוב יתר עקב נזילה, כשהצרכן הוא שנושא בעלויות התיקון כאשר אין פתרונות לנזילות שמקורן מחוץ לבית. עוד מוזכר נושא בחינת מדי מים לטענות לחיוב יתר, כאשר ממצאי הבדיקה לא חשופים לצרכנים.

טענה אחרת מתייחסת לכך שבשונה מהמצב טרם כניסת הרפורמה והייקור הדרמטי בתעריפי המים, לא קיימת הסדרה ברורה של נושא הענקת הנחות לאוכלוסיות מוחלשות.

אחד מרכיבי החשבון הביתי הוא עבור מי ביוב. מניתוח תלונות שהגיעו לאמון הציבור עולה כי גם צרכנים שאינם מחוברים למערכת הביוב אלא מחוברים לבורות ספיגה, שפינויים נמצא באחריות הצרכן, נדרשים לתשלום אגרת ביוב.

זאת ועוד, באמון הציבור מציעים לפעול ליצירת תשלום נפרד למי ביוב. "לא ייתכן מצב בו הצרכן לא יודע כמה הוא משלם עבור רכיב הביוב, במיוחד נוכח רכיב השקיפות הנדרש".

מי מייצג את משקי-הבית? "ריבוי הכשלים בהליך קביעת תעריפי המים למשקי-הבית, הנסקרים בהרחבה בדוח מבקר המדינה 63א, מציף את הצורך בייצוג האינטרסים של משקי-הבית בהחלטות, הן באמצעות נציגים מקצועיים והן באמצעות שקיפות מלאה להחלטות ולדיונים. לעמדת הארגון, יש ליצור כמות בסיס של מים בתעריף נמוך השווה לכל נפש, המנוטרל מכל העמסה מיותרת של סבסוד מגזרים ובעלי עניין אחרים (חקלאות ותעשייה, רשויות ותאגידי מים, מקורות וכו')".

רשות המים: פועלים לצמצום מספר התאגידים

מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים מובילה מהלך לצמצום דרסטי של מספר תאגידי המים מ-55 ל-15 תאגידים אזוריים. מהלך זה יחסוך למשק ולצרכן הביתי מאות מיליוני שקלים בשנה ויוביל להורדת התעריף לצרכן.

"כשמנתחים ממה מורכבת עלות המים שאנחנו משלמים, רואים שכמחצית נובעת מעלות התאגידים. גם חלק ניכר מההתייקרות האחרונה נובעת מתוספת עלויות שדורשים התאגידים.

"במקביל, רשות המים בוחנת את עלויות חברת מקורות וספקי המים השונים.

"בנושא דיווח מספר הנפשות במשקי-הבית: לאחרונה הוסדרו אמות-מידה אחידות לשירות, המבטיחות שקיפות של ספקי המים, לצד כללים ברורים ושירות משופר.

"האחריות על עדכון מספר הנפשות חלה על הצרכן. עם זאת, היה ושכח, זכאי הצרכן לזיכוי חשבונו עד 4 חודשים (שתי תקופות חשבון) אחורה (תלוי במועד הדיווח). אין כל ממש בטענה כי התבצע איפוס פתאומי של מספר הנפשות.

"בנושא עדכון נפשות במשקי-בית חריגים: מנגנון הקצאת כמות מים מוכרת (בתעריף הנמוך) מובנה ונסמך על כתובת מגורי הקבע בה מדווחים הצרכנים. בשל כך, ספק המים מחויב להגדיר את מקום מתן הכמות המוכרת בכתובת בה מדווחים/רשומים הילדים. אין אפשרות להגדיר נפש ככזו המדווחת בשתי כתובות מגורים שונות, ועל כן חלוקת התשלום מוטלת לפתחם של בני הזוג.

"בנושא הרווחה: קיים מנגנון הטבות לאוכלוסיות חלשות ונזקקות על-פי קריטריונים שנקבעו בוועדת הכספים של הכנסת והוא מיושם.

"בנושא הביוב: מחיר המים והביוב הוא אחיד לכל הצרכנים הביתיים. בהשוואה לעולם, מחירי המים והביוב בישראל אינם גבוהים. רשות המים הסדירה לאחרונה גם את נושא בורות הספיגה (סט כללים ייעודי לעניין)".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!