דמעות של מנהיג • טור מלב הומה של תלמיד נרגש
אחד מתלמידיו של הגראי"ל שטיינמן שמע על בכיו באסיפת ה'מועצת' הערב - והזדעזע • בטור מיוחד הוא מעלה את רגשותיו • והאם הנס שקרה אצל החפץ חיים יתרחש שוב?
צילום: עוזי ברק
בכיו המרגש והמרטיט של הגראי"ל שטיינמן בכינוס המאוחד של 'מועצות גדולי התורה', הפתיע רבים, שחשו את חומרת הסכנה המרחפת על עולם התורה.
אחד מתלמידיו של הגראי"ל העלה על הכתב את רשמיו מאותם רגעים: ניירא, ניירא ממש. מרן ראש הישיבה, יליד בריסק, חניך סלבודקא. אמון על הפנמה ועל 'לא לתת לסביבה לחוש מה עובר עליך' - בוכה! זה מראה מה כואב למנהיג בדור. אוי, מי יעביר את התחושות למנוולים שרוצים לפגוע בלב העם?
נכון, אני זוכר שמיד כשהרבנית נפטרה, רבינו היה מאוד מאופק, והתבטא בערך כך: "העולם לא יודע מספיק באיזה צדקת מדובר". אחר-כך ביקש לערוך מה שיותר מהר את ההלוויה (בלילה), והוסיף: "לכבודה תודיעו לשכנים בסביבה". הידיעה פשטה כאש בשדה קוצים ורבבות השתתפו בהלוויה באישון לילה.
גם כשבנו חביבו, הגאון רבי שרגא (חתנו של הגר"ח), חלה לפני עשרות שנים ב'מחלה' רח"ל, לא הוציא מרן אף אנחה מליבו (הבריא ברוך ה'). והנה על כבוד התורה - מרן מוזיל דמעות חמות על כל בן ישיבה. הובטחנו מחז"ל "שערי דמעות לא ננעלו". עלינו לדעת שהדמעות של זקן ומנהיג הדור לא ישובו ריקם. בוודאי יקרו כאן ניסים. תרשמו לפניכם! אבל זה מחייב את כל עולם התורה לשקוד יותר.
ח"כ אייכלר תיאר אף הוא את הרגש ב'קול חי': "רגע השיא המרטיט היה כשגדול הדור מרן הגראי"ל הוריד דמעות לאחר נאומו. כולם היו בהלם מוחלט. זה רגע שלא ישכח".
וכעת ציטוטים מדבריו של הגראי"ל: "נאבקנו כל הדורות על התורה הקדושה. אין אומתנו אומה אלא בתורתה! כעת רוצים לעקור את העץ עליו אנו נשענים עם השורש! צריכים לפעול בכל הכח לביטול הגזירה הנוראה, שלא תתבטל תורה מישראל רח"ל".
הזכיר לי חבר מעשה נורא: בערוב ימיו של מרן החפץ חיים זי"ע. גזר השלטון הפולני על תכני הלימוד (כמדומה), והרכיבו משלחת לשר החינוך הפולני בראשות החפץ חיים. בדחילו הכינו את פרטי הביקור, שיננו את המשפטים בפולנית היטב, והנה החפץ חיים פותח בשיחה ביידיש, ופורץ בבכי מר. הנוכחים הנבוכים ניסו לתרגם, אך השר עצר אותם ואמר שהגזרה מבוטלת, כי את שפת הלב אין צורך לתרגם.
ומי יודע, אולי נזכה וההיסטוריה תחזור?
אחד מתלמידיו של הגראי"ל העלה על הכתב את רשמיו מאותם רגעים: ניירא, ניירא ממש. מרן ראש הישיבה, יליד בריסק, חניך סלבודקא. אמון על הפנמה ועל 'לא לתת לסביבה לחוש מה עובר עליך' - בוכה! זה מראה מה כואב למנהיג בדור. אוי, מי יעביר את התחושות למנוולים שרוצים לפגוע בלב העם?
נכון, אני זוכר שמיד כשהרבנית נפטרה, רבינו היה מאוד מאופק, והתבטא בערך כך: "העולם לא יודע מספיק באיזה צדקת מדובר". אחר-כך ביקש לערוך מה שיותר מהר את ההלוויה (בלילה), והוסיף: "לכבודה תודיעו לשכנים בסביבה". הידיעה פשטה כאש בשדה קוצים ורבבות השתתפו בהלוויה באישון לילה.
גם כשבנו חביבו, הגאון רבי שרגא (חתנו של הגר"ח), חלה לפני עשרות שנים ב'מחלה' רח"ל, לא הוציא מרן אף אנחה מליבו (הבריא ברוך ה'). והנה על כבוד התורה - מרן מוזיל דמעות חמות על כל בן ישיבה. הובטחנו מחז"ל "שערי דמעות לא ננעלו". עלינו לדעת שהדמעות של זקן ומנהיג הדור לא ישובו ריקם. בוודאי יקרו כאן ניסים. תרשמו לפניכם! אבל זה מחייב את כל עולם התורה לשקוד יותר.
ח"כ אייכלר תיאר אף הוא את הרגש ב'קול חי': "רגע השיא המרטיט היה כשגדול הדור מרן הגראי"ל הוריד דמעות לאחר נאומו. כולם היו בהלם מוחלט. זה רגע שלא ישכח".
וכעת ציטוטים מדבריו של הגראי"ל: "נאבקנו כל הדורות על התורה הקדושה. אין אומתנו אומה אלא בתורתה! כעת רוצים לעקור את העץ עליו אנו נשענים עם השורש! צריכים לפעול בכל הכח לביטול הגזירה הנוראה, שלא תתבטל תורה מישראל רח"ל".
הזכיר לי חבר מעשה נורא: בערוב ימיו של מרן החפץ חיים זי"ע. גזר השלטון הפולני על תכני הלימוד (כמדומה), והרכיבו משלחת לשר החינוך הפולני בראשות החפץ חיים. בדחילו הכינו את פרטי הביקור, שיננו את המשפטים בפולנית היטב, והנה החפץ חיים פותח בשיחה ביידיש, ופורץ בבכי מר. הנוכחים הנבוכים ניסו לתרגם, אך השר עצר אותם ואמר שהגזרה מבוטלת, כי את שפת הלב אין צורך לתרגם.
ומי יודע, אולי נזכה וההיסטוריה תחזור?
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 13 תגובות