מה שמותר לנשות בני-ברק אסור לשרה נתניהו?

המרדף התקשורתי אחר רעייתו של שרה נתניהו הפך כבר לריטואל קבוע. מדוע לתקוף את ראש הממשלה, כשאפשר לחבוט ברעייתו?

לעיתים נדמה כי עיתונאים שוכחים שלא היא זו שעמדה למבחן הציבור. היא 'רק' רעייתו של מי שנבחר לתפקיד המיוחל. אלא שמאחורי המתקפות עומדת הטענה הידועה: "היא מתערבת". כלומר, אם היא מתערבת לו בתפקיד, מותר לתקשורת לבקר גם אותה.

ניתן לפתוח דיון מעמיק ופורה בדבר שאלת ההגדרה: "מהי מתערבת". האם אישה שמחווה דעה מול בעלה, הנושא בתפקיד חשוב, תוך שהיא מנסה להגן עליו ו/או לשמור על כבודו, נכנסת להגדרת 'מתערבת'? האם נשות ראשי ממשלה בעבר לא 'התערבו'? האם ניתן בכלל לחיות עם אדם בבית אחד ולא להעיר את תשומת ליבו לנקודות כאלו ואחרות?

גם מבלי להיכנס לדיון של 'מהי מתערבת' והיכן עובר הגבול בין התערבות חיובית לבין 'היא משתלטת לו על החיים' - עצם העיסוק האובססיבי ברעיית ראש הממשלה (ותמיד לשלילה) מריח לא טוב.

זה הפך כבר לטרנד. אתה מפוטר מלשכת ראש הממשלה, עוזב מסיבות אישיות או אחרות (ניסיון לכפות את דעתך על בעל הבית, ניסיון להתערב בענייניו האישיים, אי הצלחה בתפקיד) - ומיד הופך לחביב התקשורת. רק ספק סחורה מתאימה, ספר לנו על טלפונים של שרה, על צעקות, על התערבות. כל תרומה תתקבל בברכה.

דווקא נפתלי בנט, בתחילת דרכו הציבורית, היה הוגן לגמרי ולא 'זרק בוץ' על מעבידו לשעבר, גם לא על רעייתו. אלא שבחלוף הימים, ולאחר שבכל ראיון נחקר באובססיביות, נפלט לו באחד מראיונותיו המשפט: "שרה ואני עברנו יחד קורס טרור". אל תשאלו מה זה עשה. מן הסתם הוא התכוון לטרור שהטילה עליו. אלא מה.

והתירוץ הפעם - השמלה. שמלה!

עד כאן, התרגלנו. יש רעיית ראש ממשלה, ויש תקשורת שמצליפה בה ללא רחם. אלא שאמש ההצלפות הללו חצו קווים אדומים. היה זה לאחר ששרה נתניהו הופיעה לאירועי פתיחת הכנסת ה-19 בשמלה שנראתה לחלק מכלי התקשורת 'לא הולמת' את האירוע.

לא מתאימה? בשביל זה מדורי אופנה בהם ניתן לצטט מעצבים או סטייליסטים, ולדון לגופו של עניין. בדיוק כפי שדנים בחו"ל בלבוש של רעיות נשיאים או נסיכות.

הוצאת הדיון אל עמודי החדשות מעידה (לטעמי) על חיפוש בנרות אחר כל נקודה ממנה ניתן לפתוח במתקפה על הגברת. בעמוד הפייסבוק של אתר 'מאקו' מיהרו להעלות לדיון הגולשים צילום מסך מהשידור הישיר של ההשבעה - ושאלו: שרה נתניהו הגיעה לטקס פתיחת משכן הכנסת בשמלה מעוררת מחלוקת?

היו כלי תקשורת שהגדילו את רמת ההשפלה והוסיפו מושגים כמו שמלה של "מועדון לילה בביירות", או ניתחו את משקלה של לובשת הבגד, כדי לקבוע האם הוא מתאים או לא. לא אצטט, רק כדי שלא לחזור על ההשפלה, שכן המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. נעצו סכין, סובבו, והקיזו דם. כאן, הפגיעה עוד הרבה יותר עזה.

כאילו תמו הבעיות של מדינת ישראל וכל שנותר לכלי התקשורת הוא לבחון: איזה בגד בחרה שרה נתניהו ללבוש לכבוד טקס השבעת הח"כים. מעניין שהתקשורת האמריקנית לא שפכה אש וגופרית על מישל אובמה, שבחרה ללבוש שמלת תחרה דומה (מטעמים מובנים לא נוכל לפרסם את התמונה).

ורגע, איפה כל ארגוני הנשים? מדוע קולן לא נשמע כשמשפילים אשה (כל אשה! גם רעיית ראש ממשלה. גם לה יש רגשות) על רקע טעמה בלבוש ו/או משקלה? וכי משנבחר לראש ממשלה התחייב נתניהו כי רעייתו תתייעץ לפני שתבחר את בגדיה לאירועים השונים בכלי התקשורת? בסטייליסטית כזו או אחרת?

אני מנסה לחשוב מה הייתה תגובתן אילו היו כלי התקשורת בוחרים לתקוף את בגדיה של ציפי לבני (רק לדוגמה). אבל כשמדובר בשרה נתניהו, רק אחת העזה לתקוף את התקשורת. הייתה זו השרה לימור לבנת, שבאומץ לב כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"ושוב, במחזוריות קבועה, עליהום על שרה נתניהו. והתירוץ הפעם - השמלה. שמלה! כמה שוביניסטי, רדוד ונמוך... כל אישה באשר היא אישה, וללא קשר לשיוכה המפלגתי או לטעמה האישי בלבוש, אמורה לחוש עלבון... יש משהו מאוד עצוב בכך שבמקום לקיים ויכוח ענייני עם ראש הממשלה בוחרים להשתלח פעם אחר פעם ברעייתו. יש משהו מאוד עצוב בכך שביום שבו הושבעו לכנסת מספר שיא של 27 נשים מוכשרות, רבות מהן פמיניסטיות, דווקא ביום זה יש מי שבוחרים להשתלח באישה באופן שטחי, רדוד וצהוב".

משכן הכנסת הוא לא 'סמינר וולף'

איך, בעצם, כל זה קשור לציבור החרדי?

אז זהו, שיש קשר. בחיפוש אחר "אז מי נגד שרה?" - הצליחו עיתונאים לדלות כתבה שפורסמה בכלי תקשורת חרדי, לפיה גורמים חרדיים הביעו שאט נפש וזעזוע מלבושה של הגב' נתניהו. אפילו אריה דרעי, ציטטו, כשעמד יחד עם רעייתו לשוחח עם הגב' נתניהו, הסיט את מבטו לצדדים.

הייתכן? - שאלו שם. שהגברת "שנחשבת כמי שקובעת את סדר היום הציבורי" תזלזל בכך שמדובר באירוע אליו מגיעים רבנים?

שימו לב: מתבססים על כך שהיא "נחשבת כמי שקובעת את סדר היום הציבורי" כאל עובדה שכבר הוכחה מדעית או מתמטית. מתערבת, נו. זה לא שהיא מזהירה את בעלה מפני שגיאות אותן היא צופה כעומדת מן הצד, אלא זו שמחליטה האם לתקוף באיראן/עזה/חיזבאללה ועוד.

שנית, נמתחה ביקורת מפי חברי כנסת חרדיים. ועל כך שכביכול, אריה דרעי, נצפה בתמונות כשאינו מישיר מבט לעברה, בשל לבושה הבלתי צנוע 'כמובן'.

ובכן, למען הגילוי הנאות, חברי כנסת חרדים מודעים לעובדה שמשכן הכנסת אינו 'סמינר וולף', וכי לבוש חברות הכנסת אינו עומד בתקנוני הצניעות של הסמינרים בירושלים. אפילו רעיית ראש ממשלה, בעת שהיא מגיעה לטקס השבעת חברי כנסת, אינה מחויבת לעבור תחילה על תקנון הצניעות של סמינר 'בנות אלישבע'.

אריה דרעי יודע לאן הוא הגיע

וכעת לעובדות:

גם בחנויות צנועות בבני-ברק, יודעת כל אישה חרדית, ניתן לרכוש שמלות תחרה שחורות, המשתלבות עם חולצה בצבע בז'.

והאם אריה דרעי הסיט מבטו? ובכן, בתמונות המתפרסמות כאן, הוא בהחלט מיישיר מבט אל הגברת נתניהו. יתרה מזו, בלשכתו סיפרו לי כי הם "היו מרוצים מאוד מהפגישה של יפה ואריה עם הגב' נתניהו ומתוכנה של השיחה. השיחה הייתה קולחת, שרה דיברה על כך שהזוג דרעי יהיה אורח רצוי אצלה בבית, הייתה התרפקות על העבר, תוך שיחה על העתיד". לדברי אנשיו של דרעי, "שרה נתניהו ידועה באנושיות המיוחדת שלה וביחס החם שלה לערכים הדתיים". עד כאן לשונם.

איני אומרת שלבושן של חברות כנסת או רעיות ראשי ממשלה היה עובר את מבחנן של ועדות הצניעות. אני כן חושבת, שמרגע שחבר כנסת נכנס לתפקידו, הוא מודע לכך שהכנסת אינה בית כנסת והוא יתקל במראות לבוש להם לא הורגל בעבר.

רעייתו של ח"כ מנחם אליעזר מוזס מעולם לא הגיעה לאירועים מהסוג שהתקיים אתמול במשכן. רעייתו של סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, עשתה זאת אמש לראשונה בחייה. אבל, קחו לדוגמה את רעייתו של ח"כ משה גפני: מי כמוה מכיר את כל עובדי ועובדות הכנסת (כולל מילה טובה לכל אחד, מחמאות ושפע פרגון), כולל חברות עם אלו שלא ממש לבושות לפי הקריטריונים אותם היא דורשת בתפקידה כסגנית בית ספר 'בית יעקב'.

אהבת ישראל אינה כוללת אהבה לכל יהודי הלבוש כמוך, הנוהג כמוך, המאמין באמונתך. מי שלא גדל עם רקע חרדי אינו חייב להבין את אמות המידה החרדיות, הכוללות קריטריונים בלבוש. עצם העובדה שכלי תקשורת חילוניים מבססים את ביקורתם האישית (והפוגעת ביותר) על אשה על כלי תקשורת חרדי, היא פוגעת הרבה יותר.

אשת ראש הממשלה היא הפלג המסורתי יותר בביתו של נתניהו. היא זו שחינכה את ילדיה לכיבוד המסורת, כך התחנכה גם היא בביתה שלה, על-ידי אביה. היא מכבדת את הדת, מכבדת את הפוליטיקאים החרדים, ואם מישהו יכול לעזור בעת צרה מסובכת זו שהתרגשה לבוא עליהם - היא הכתובת. אם היא רק תצליח. כי בניגוד לקביעות של 'היא הקובעת', אני ממש לא בטוחה שהיא כל יכולה.

לפגוע דווקא בה, הוא היפך ההיגיון, היפך השכל הישר. בטח ובטח כשמדובר בעת שבה יש "שריפה, וצריך לכבות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!