שוק הפרילנסרים: אין פנסיה, אין ביטוח, נלחמים על כל שקל

לאסף סהר, 41, מתכנת אפליקציות ומשחקים המתמחה בפלאש, נמאס לעמוד בפקקים במשך שלוש שעות מדי יום, חמישה ימים בשבוע, בקו שבין תל אביב לגדרה, עיר מגוריו. הוא עבד כשכיר במשרד פרסום, אב לשלושה קטנים שאותם בקושי ראה, וחי משבת לשבת. "הרגשתי שאני רוצה חופש וגמישות, גם מבחינת שעות העבודה וסוג הפרויקטים, וגם בשביל האפשרות לעבוד מהבית". אז הוא חתך לפני שלוש שנים ויצא לעצמאות.

"כשמשווים הכנסה להכנסה אני אמנם מרוויח פחות טוב, לא הגדלתי את ההכנסה בשנים האחרונות, ואני במאבק תמידי לשרוד את העסק בשאיפה להתפתח ולפרוץ את המחסום הזה", משתף סהר. "אבל אם משווים את כל המשתנים כמו גמישות, עבודה מהבית, להיות יותר עם הילדים ועם המשפחה - אז יש דברים שאין להם מחיר. בגלל זה אני שמח להיות פרילנסר ועושה כל מה שאפשר כדי להימנע מלהיות שכיר".

בישראל מגזר העצמאים והפרילנסרים מונה כיום כ-380 אלף איש, ובשנים האחרונות נוסף אל ענפי התקשורת, הגרפיקה והצילום, שמעסיקים פרילנסרים רבים זה שנים מספר, גם מגזר שלם של מתכנתים מעולם ההיי-טק, הניו מדיה והמובייל. "על-פי הערכות", מעדכנת נירית תושב-אייכנר, דוקטורנטית לשוק העבודה שביצעה סקירה על עתיד עולם העבודה עבור משרד התמ"ת, "עד שנת 2020 כ-20% משוק העבודה בעולם המערבי יהיו מורכבים מעצמאים ומפרילנסרים".

על-פי תושב-אייכנר, פרילנסרית בעצמה, שמתפרנסת מעיסוקים מגוונים באקדמיה, בתחום האימון והייעוץ, נהוג לחלק את העידנים בעולם העבודה לשלושה: העידן הטרום תעשייתי, העידן התעשייתי, ועידן האינפורמציה, שבו אנו מצויים כיום. "המוצר כיום הוא מידע, והידע מכפיל את עצמו", היא מסבירה. "כאשר מהפכה זו התרחשה היא שינתה את כל המרקם החברתי, את ההתמודדות בין פועלים למעסיקים, את יחסי המגדר ועוד".

- מה השתנה בתרבות התעסוקתית ששינה את חוקי המשחק?

"בעבר שכירים חיו בעולם של קריירה אחת ומעסיק אחד לכל החיים, עד שהשתנו חוקי המשחק. בעשרים השנים האחרונות חלו שינויים שנובעים מההאצה הטכנולוגית, מהגלובליזציה ומהניאו-ליברליזם שהביאו תחרות מוגברת, הידלדלות משאבים ומיקור חוץ. הנאמנות היא מטבע שנשחק בעולם העבודה החדש. גם למעסיק יש פחות לויאליות כלפי העובד וגם העובד נותן את שירותיו לכל המרבה במחיר, וכשנגמר פרויקט אחד מתפנה הבא. לאנשים שיודעים להיות אסרטיביים, להילחם על מקור הפרנסה שלהם ולשמור על המוניטין לאורך זמן - העולם החדש הזה מאוד מתאים".

על-פי התחזית שאת מציגה, בעוד שבע שנים 20% מהמשק יהיו פרילנסרים עצמאים. אבל האם זה גם אומר ש-20% מהאוכלוסייה אכן מתאימים בכישוריהם לסגנון החיים הזה?

"אנשים שאין להם באישיות את המיומנויות האלה יצטרכו לרכוש כלים דרך סדנאות כדי לדעת איך לשווק את עצמם. מצד שנ,י לחלקם זה יקרה בלית ברירה; הם ייפלטו מארגונים, כמו שרואים היום שקורה בחברות היי-טק, מה גם שהמדינה מקבלת פחות לשירותיה ואנשים יבינו שאין ברירה, צריך להתפרנס וזה בידיים שלהם".

מי שוודאי מרוויח מהמודל התעסוקתי הזה הוא המעסיק. משוחרר מיחסי עובד-מעביד, חופשי מתשלומי ביטוח לאומי, פטור מדאגה לתשתיות ומהפרשה לפנסיה, ובעל יכולת לכוון בכל פעם מחדש למומחה הטוב ביותר בתחומו. מעסיק פרילנסרים פעיל כזה הוא ישי טנצר, מנכ"ל חברת התוכנה Initech, שמפתחת ומייעצת טכנולוגית לחברות סטארט-אפ בתחום המובייל והווב. "יש לי באופן שוטף פרילנסר בחברה, ובממוצע אני מפרסם פעם בחודש פרויקט", הוא מספר. "אני עושה זאת במקרים שבהם אין לי כוח אדם מתאים או זמין בחברה, ואני מגייס לפרויקטים נקודתיים וגם ארוכי טווח. לגייס שכיר זה תהליך ארוך וקשה, ובעבודה על פרויקטים משתלם יותר להעסיק פרילנסר שהוא בעל מומחיות נקודתית".

הזירות המקוונות פורחות

את המגמה המתגברת בשוק העבודה עוטפת רשת האינטרנט במיזמים, ואולי בכלל אפשרויות התעסוקה שמציעה הרשת הן שמעודדות את הגידול באופן העבודה הזה. ביצה ותרנגולת שכבר לא לגמרי ברור מי קדמה למי, אבל מה שכן ברור הוא שהאבולוציה של המודל עוברת תהליכים מהירים, שמצביעים על עתיד שוק העבודה שחי ומתקיים רק ברשת; ושמה שהחל כפתרון למיקור חוץ לכוח עבודה זול במדינות מתפתחות הפך לטרנד של ממש בקרב בעלי מקצועות חופשיים, מומחים בתחומם, בעולם המפותח. כך, לצד האתרים שמציעים לוחות דרושים סטנדרטיים, ובהם מפורסמות גם משרות לפרילנסרים, דוגמת אול ג'ובס; תהליך חיפוש העבודה של פרילנסרים הפך כיום לממוקד באמצעות זירות תעסוקה מקוונות ייעודיות.

בישראל פועלות כעשר זירות כאלה, הגדולה שבהן היא Xplace, שאליה רשומים כעשרים אלף פרילנסרים. על-פי המודל באתר, המעסיק מפרסם מודעות בחינם, הפרילנסר רוכש מנוי במסלולים שונים, בעלות שנעה בין 49 שקלים להצעה חד-פעמית לפרויקט, ועד למנוי שנתי בעלות של 589 שקלים ללא הגבלה. המעסיק מאתר בין שלל ההצעות את הפרילנסר המתאים ביותר, גם מבחינת עלות. ואם לא די בכך, יזמי האתר השיקו לאחרונה גם פונקציה לתהליך העברת התשלום, שמתבצע גם הוא על-גבי האתר בלחיצת עכבר, באמצעות חשבון נאמנות, תוך קטיפת עמלה נאה.

"שכירים לא מכירים בעיות של עצמאים כמו שעצמאים מכירים בעיות של שכירים", אומרת כנרת יפרח, מיוזמות מאבק הפרילנסרים. "לפני שנה וחצי פתחנו עמוד בפייסבוק וההיענות הייתה מטורפת. בתוך יומיים היו לנו 4,000 לייקים, בתוך חודש היו לנו כבר 11 אלף לייקים ועלה המון זעם, כמו משהו שחיכה להתפרץ.

"כשיצאנו לדרך בחרנו בשבע בעיות עיקריות שמופיעות גם בעצומה של המאבק. בינתיים אחת נפתרה בחוק, וזה התיקון לחוק המע"מ שלפיו אסור לבקש מאיתנו חשבונית מס לפני שמשלמים לנו. מצב כזה מוביל לכך שפרילנסרים לוקחים הלוואות כדי לשלם את המס עוד לפני שקיבלו את השכר לעבודתם. מעבר לזה יש בעיות אקוטיות כמו דמי אבטלה לעצמאים, תשלומים לימי מילואים וחופשות לידה, שבהן אנחנו מקבלים הרבה פחות מההכנסה האמיתית שלנו.

"אופן ההעסקה הזה הוא פתרון להרבה דברים במשק. זה מענה למבוגרים שלא מוצאים מקומות עבודה, לאימהות שהשוק מתקשה להעסיק אותן, לכל מי שגר בפריפריה, לאוכלוסיות שמתקשות להשתלב כמו ערבים או חרדים. ויש גם מי שהופכים לפרילנסרים מתוך בחירה, אפילו שבשוק התקשורת זה ממש לא עניין של בחירה".

"המאבק חי ונושם"

קרין אלדאה, פרילנסרית בתחום התקשורת, עומדת כיום בראשו של מאבק הפרילנסרים והעצמאים בישראל, שנוסד בקיץ 2011. "המאבק חי ונושם", היא מעדכנת. "אנחנו מנסים לקדם אותו בכל האמצעים שיש לנו. עומדים בקשר טוב עם משרד התמ"ת, בעיקר לגבי תיקון לחוק המע"מ, ומנסים לעבוד על פלטפורמה משותפת לתלונות כי יש פרילנסרים שמפחדים להתלונן. קבענו כמה פגישות עם ביטוח לאומי ועם המנכ"ל החדש שבראשו, ואנחנו בקשר עם להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל). כמו כן אנחנו עובדים על אתר חדש. עשינו שינוי חשיבתי לגבי הדרישות שלנו, וכיום אנחנו מתמקדים בעניין השוטף פלוס ובתיקון לחוק המע"מ, שהם אקוטיים בחיי היומיום של הפרילנסרים והעצמאים".

אלדאה מביעה אופטימיות זעירה נוכח הבחירות האחרונות: "נראה איך נוכל להתקדם עם הדרישות שלנו מול הממשלה החדשה שתקום. יש לא מעט חברי כנסת חדשים שרוצים לעסוק בנושא שלנו".

דני גל, מייסד חלל העבודה לפרילנסרים וליזמים, ההאב, מסכם: "ברגע שאתה נהיה עצמאי חלים עליך כל החוקים של עצמאי, ומבחינת המדינה יצחק תשובה, נוחי דנקנר ואתה, המעצב הגרפי הקטן עם מחזור של 100 אלף שקל, זה אותו דבר. צריך לחזק את הפרילנסרים ואת העסקים הקטנים בהיבטים של מס הכנסה, זכויות לפנסיה והקלות שיעודדו אותם. הרי כולם יודעים שבסופו של דבר העצמאים הם עמוד התווך של הכלכלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!